החיים על פי שיר- פרק 40 פרק אחרון (:

"אב..אבל" באתי להגיד ואלירן עצר אותי
"כן אני יודע שאת מאוהבת בגל הזה… אבל אני לי יודע שיר, גרמת לי להתאהב בך, אין לי מושג איך"
"אני גם מרגישה אליך משהו" חייכתי אליו והוא חייך אלי בחזרה
"אבל הוא לא חזק כמו שאת מרגישה לגל" אמר אלירן ראו עצב על פניו
"אני.. אני מצטערת אלירן, לא התכוונתי שתתאהב בי" אמרתי
"אני גם לא התכוונתי אבל התאהבתי" אמר
"אני אוהבת אותך בתור ידיד אתה ממש קרוב ללב שלי ואנחנו מכירים רק חודש ככה, זה בחיים לא קרה לי" חייכתי וחיבקתי אותו
"את מיוחדת, אין הרבה בנות כמוך" חייך אלי "יאאלה לכי תשיגי אותו, את הרי אוהבת אותו" חייך והושיט את ידו אלי וקמנו שנינו ונכנסנו לבפנים.
המשכנו לרקוד ככה עד סוף החתונה, ממש נהנו והייתי מאושרת!!
*******
"קומי ישנונית!!" שמעתי את קולה של אימי
"אמא?" שאלתי בקול שקט ועייף
"שיר?" צחקה
"מה אני עושה פה? אנחנו לא אצל אבא?" שאלתי
"אחרי החתונה חזרתם, התגעגעתי אליכם" חייכה
"גם אני אמא" חייכתי וקמתי מהמיטה.
אמא יצאה מהחדר ואני נכנסתי להתארגן בכל זאת בית ספר, והפסדתי הרבה חומר.
שמתי מכנס קצר של לי קופר בצבע כחול, וחולצה לבנה של בית ספר, מחליק ואיפור והייתי מוכנה, לקחתי את התיק צד של אדידס שלי וראיתי את גיא מחכה ליד הדלת עם שקית שוקו, מכיר אותי כבר חח.
"תודה" חייכתי ויצאנו מהבית.
הגענו לבית ספר ועבר עוד יום רגיל כזה, בסוף היום אני ונויה יצאנו מהבית ספר כי עדן לא באה אז הלכנו שתינו, ראיתי את מורן והחבורה שלה נעמדות ליד המעבר חציה.
"שמעו.." התחילה מורן להגיד
"שמעי.. עם זה עוד פעם ירידות מעצבנות, תחסכי" אמרתי ובאתי לחצות
"עצרו רגע" צעקה לנו
"מה?"
"אני מבקשת סליחה" אמרה ואני ונויה לא הבנו מה קורה פה
"את מה?" שאלתי שוב
"מבקשת סליחה" אמרה "מצטערת על כל מה שעשיתי לך, עם רון,עם גל עם גיא עם הכל!" אמרה
"איך אני ידע שזה באמת?" שאלתי
"כי הוא מחכה לך שמה,אוהב רק אותך ותמיד אהב רק אותך" אמרה והצביעה על גל שעומד ומחכה ליד השער של בית ספר.
"אוקי.." אמרתי חסרת תגובה אחרת
"את סולחת לי שיר? אני ממש רוצה שנהיה חברות ולא אויבות" אמרה
"הכל בסדר" חייכתי
"תודה" חייכה "יאאלה ביי.. ניפגש אה?" חייכה והיא והחבורה שלה הלכו.
"טוב נראלי שכרגע מקומי מיותר פה" צחקה נויה ואני צחקתי אחריה
היא חצתה את הכביש והמשיכה לבית שלה.
אני התקדמתי לגל וגל התקדם אלי נעצרנו אחד מול השני מחייכים ובעיקר אוהבים.
"שלוש מילים שיסכמו את כל המערכת יחסים האלה? אני אוהב אותך" אמר ונישק אותי
"הם לא יסכמו הם רק יתחילו" חייכתי ונישקתי אותו שוב. .
אני וגל חזרנו הביתה ועדן וגיא היו בבית, ראינו סרט ביחד, ואכלנו פופקורן…

לסיכום:
מה לא עברתי בשנה אחת.. שחשבתי שתהיה סיוט.. טוב אולי חלק קטן מימנה עיצבן אותי מאוד, אבל לא התייאשתי, המשכתי בחיים, זה מסר חשוב.
לא משנה מה קורה, מה יקרה תמיד להסתכל קדימה ולהגיד אני יעבור את זה.
להאמין בעצמכם, שאתם יכולים להצליח בכל דבר שתעשו, ותראו שתגיעו רחוק (: