כדאי לי להמשיך, כי אי לא יודעת...?

החיים עם חנון פרק 2

כדאי לי להמשיך, כי אי לא יודעת...?

ולפתע…
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
עילי התחיל להחטיף לאיתי מכות! הייתי אומרת שהם רבו מכות אבל איתי לא ממש החזיר לו. "די די תפסיק אתה הורג אותו!" צרחתי על עילי ועילי המשיך, פשוט התעלם ממני….ואז נכנסה מעיין, "מה זה מה הוא עושה?" היא הייתה מזועזעת. "מרביץ לו!" צעקתי בנסיון כושל להפריד בניהם שוב, לפתע עילי הלך, איתי היה מעולף על הרצפה. "העילי הזה משוגע!" אמרתי, "חייבים לעשות משהו!" מעיין הוסיפה, לקחנו אותו לבית של מעיין, הרי בבית של מעיין ישאלו פחות שאלות, וכמה שפחות שאלות פחות הסברים. "הוא מתעורר!" אמרתי בהתרגשות למעיין שהייתה בפייסבוק, "תקשיבי, יש היום ב8 מסיבה אצל רום רוצה ללכת?" מעיין שאלה אותי והורידה את עיניה מהמסך. "אבל מה נעשה עם איתי?" איתי בדיוק פקח את העיניים ולקום, "מה? איפה עילי?" מלמל, "שששש" שמתי לו קרח על השפה, "עילי התחיל להרביץ לך,אל תדבר זה בטח יכאב". "אבל…אבל….למה?" שאל בייאוש, "עזוב פרטים," מעיין לקחה ממני את הקרח ואני התיישבתי על המיטה. "אז מה בקשר למסיבה??" מעיין נדנדה, "אבל הסברתי לך" השבתי לה ופזלתי לעבר איתי. למעיין יש מבט מוזר…רגע…אני מכירה את המבט הזה…."בבקשה אל תגידי לי שיש לך רעיון" התחננתי למעיין, הרעיונות שלה בדרך כלל…..איך להוסיף בנחמדות….לא טובים. "איתי, מה דעתך לבוא איתנו למסיבה?" "מסיבה?" איתי סוף סוף התיישב, "אף פעם לא הייתי במסיבה, וחוץ מזה, אני חננה, בטח אף אחד לא ירצה אותי שם.." "אני די מסכימה איתו" דיברתי אל מעיין, "את זה תשאירו לי," אני ומעיין התחלנו לעשות לו מייקאובר, הוספנו לו בגדים מדהימים מהארון של אח של מעיין, מהשיער החנוני שלו הפכנו לשיער מדהים, נעלי נייק בושם, לרוב הוא לא התנגד, "אומייגאד הוא נראה מדהים!" כמעט צרחתי; מעיין חייכה אליי והתחבקה איתי, אחרי שאני ומעיין התלבשנו הכי יפה, עגילים צמידים שרשראות שמלות איפור ונעלי עקב וכמובן שמלות מהממות, כולנו היינו מוכנים, "איך אני?" מעיין שאלה ובו זמנית סידרה את הפוני שלה, "מדהים ואני?" עשיתי מחליק והפנתי את מבטי אל מעיין. "מושלמי, את בטוח תוציאי לעילי את העיניים!" חייכנו והתחבקנו. "וואו….אתן נראות….מרהיבות…." "איתי מותק," אמרתי, "קודם כל, תיפטר מהשפה הזקה הזאת קיי? אנחנו חיים ב2014 ולא ב1975" "הבנתי" איתי הנהנן בראש שלו כממושמע, "הכל סגור," מעיין ניתקה שיחה בטלפון שלה, "הזמנתי לנו לימוזינה מיוחדת!" "מתה עלייך חיים שלי!" אמרתי לה וניתקתי את המחליק מהחשמל. אז הלכנו ללימוזינה, היה 1000000מם! באנו, כולם הסתכלו עליי ועל מעיין והתלחששו 'וואו' 'איזה יפות' 'כוסיות לאללה' ועל איתי המון בנות התנפלו ורצו להתחיל איתו, והנה עילי, בא ואמר לי:"____


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך