החיים שלה בלעדיו – פרק 10 חיים מאושרים מדי

פרק 10 חיים מאושרים מדי 28.6.2010

נקודת מבט של אור גואטה

התעוררתי מכאב גב רציני , דמעות שהתייבשו כיווצו את עור הפנים שלי ,
" כוסעמק .." מלמלתי בלחש והתמתחתי , שונא לקום ככה .
נרדמתי על כיסא בית החולים כשאני נשען עם ידיי על מיטתה של אימי .
מעברה השני של המיטה עמדה אחות בחלוק לבן ופנקס ביד ורשמה תוצאות לחץ הדם שלה , את קצב פעימות ליבה , את רמת החמצן , הכל היה בסדר , אבל כלום לא היה טוב , עובדה , היא לא קמה .
" התעוררת " אמרה כשראתה אותי קם מהכיסא " לך הביתה חמוד , עכשיו אני פה " אמרה בחביבות והחזירה מבטה לפנקס . המשכתי להביט בה בהשתוממות .
ניגשתי אל השירותים שוטף את פני במרץ , הבטתי על עצמי במראה כמה רגעים , נתמך עם ידיי בשיש , הרופאים אומרים שיש תקווה , איפה אלוהים כשצריך אותו ?? דפקתי על הקיר בחוזקה " כוסרברבאק ערס !! " צעקתי בייאוש ויצאתי עצבני מהשירותים . לקחתי כוס מים קרים ממתקן המי עדן שעמד שם ונרגעתי מעט , יצאתי מבית החולים ומיד הרגשתי הקלה גדולה , לקחתי שאיפה גדולה ועשיתי קצת סדר בראש , נכנסתי לאוטו והתנעתי אותו בסיבוב מפתח , תוך דקות הגעתי לביתי , רצתי לכיוון המקלחת , התקלחתי זריז . מה עושים היום , אין עבודה . זרקתי מבט לעבר השעון שהראה 6:53 , לבשתי מכנס קצר בצבע תורכיז עם הסמל של 'HOLISTER' ושמתי כפכפים , בלי חולצה .. הכי נוח . אני כבר רגיל . שפכתי על עצמי את הבושם ששחר אוהבת , איך שבאתי לצאת מהבית נזכרתי במשהו נוסף , ניגשתי לחדרי , והוצאתי מאחת המגירות עגיל יהלום מרובע ושמתי אותו באוזני , ' וואו , המון זמן לא השקעתי ככה בשביל מישהי ' הרהרתי . " אף פעם לא השקעת בשביל מישהי י'דפוק " דיברתי לעצמי . השעה היית כבר 7:22
יצאתי ונעלתי אחריי .

לקחתי את הפלאפון לידי כשידי השנייה אוחזת בהגה , רמזור אדום , נעצרתי והתחלתי להקליד.
' אהובתי , שיהיה לך יום מדהים אוהב אותך ' נשלח . (7:31) המשכתי בנסיעה .
הגעתי למרכז ונכנסתי לדוכן הפלאפל שבו אני עובד .
" או אה תראו מי בא , הדוגמן שלנו " איציק צעק בקול צרוד מסיגריות .
הורדתי את ראשי במבוכה וחייכתי , איציק הוא הבוס שלי , אני עובד אצלו מגיל 15 בערך , הוא כמו דוד שלי . לחצנו ידיים כשהוא מאחורי הדלפק
" גבר תעשה לי מנה עם חומוס וחריף " ביקשתי מאחד העובדים . " עם צ'יפס ? " שאל , הנהנתי .
" איציק מה עם המשכורת " שאלתי אותו שאני מוציא לעצמי בקבוק בירה קרה מהמקרר השקוף. החום של תל אביב מטריף ת'שכל
" אל תחשוב ששכחתי אותך ילד , חכה כאן " אמר ונכנס לתוך המחסן .
התיישבתי על אחד הכיסאות הגבוהים ושלפתי את הפלא מכיסי , היא החזירה הודעה (7:36)
התחלתי להזיע בידיים , כולי מתרגש .
" אור !! " שמעתי את איציק קורא לי בקול
" מה אתה צועק כוסעמק אכלת לי ת'ראש !! " החזרתי לו בעצבים
" קראתי לך כבר כמה פעמים , אתה לא רוצה ת'משכורת ? " אמר והושיט לי מעטפה לבנה מקופלת לשניים .
נרגעתי ולקחתי מידו את המעטפה
" קח אחשלי " אמר הנער והגיש לי את המנה .
" תודה גבר " אמרתי לו כשאני פותח את המעטפה ומוציא ממנה את השטרות האדומים .
' 200 , 400 , 600 , 800 , 1000 , 1200 , ספרתי במהירות , 1400 , 1600 , 1800 , 2000 , 2200 , 2400 , 2600 , 2800 , 3000 , 3200 , 3400 , 3600 , 3800 , 4000 , 4200 . מהה ? חייבת להיות פה טעות , סובבתי את המעטפה
' אור גואטה' היה רשום עליה , שום בלבול זו המעטפה שלי .
" איציק " קראתי לו , הוא הוציא את ראשו מתוך המחסן . צעדתי לעברו .
" מה זה ?? " הרמתי את השטרות .
" מה " היתמם .
" מה מה " האדישות שלו התחילה לעצבן אותי .
" יש פה 800 שקל יותר ! "
" ששש " הוציא מהר את ראשו אל עבר הדלפק עם שני העובדים האחרים , מוודא שאף אחד לא שמע " תגיד תודה ותשתוק " אמר לבסוף כשהוא מסדר את פחיות הקולה בתוך המקרר .
" זה לא בגלל אמא שלי נכון ? "שאלתי בחשד , דוחה כל רחמים מעליי .
הוא הביט עלי הפתעה
" לא . מה פתאום .. " אמר בכנות , רציתי להאמין לו .
" או.קי .. " אמרתי והתחלתי ללכת לעבר המקום שישבתי בו , דחפתי את הכסף לכיסים .
דברים מתחילים להסתדר . סיימתי את המנה , קניתי שני בקבוקי נסטי קר ונכנסתי לאוטו החנוק והחם , הדלקתי את המזגן ונסעתי לכיוון הבית של שחר .

חזרה לשחר
עמדתי מתחת אל זרם המים הנעימים וחשבתי על החיים שלי בזמן האחרון , אני מאושרת , אי אפשר להגיד שלא . פתאום כל הבכי והייסורים שהשקעתי רק בהם מאמץ בחודשיים האחרונים נראו לי כאלה בזבוז זמן , כאלה שטויות ליד האושר האינסופי שאפף אותי בזכות אור , הגבר שלי . מי היה מאמין .
יצאתי מהמקלחת כשמגבת לבנה עוטפת את גופי הרטוב ונכנסתי לחדרי , צג הפלאפון שעל המיטה הודיע שקיבלתי הודעה , יכולתי לנחש ממי . חייכתי מבלי ששמתי לב בכלל .
' אהובתי , שיהיה לך יום מדהים אוהב אותך ' (7:31) החיוך גדל ואני מיהרתי להתארגן , נמאס לי מהתלבושת האחידה והמעצבנת הזאת שבה כולנו נראות אותו הדבר . אני מיוחדת .
לבשתי חולצת טורקיז בהירה , צמודה 4\3 למרות החום , כי ככה חייב , לבשתי חצאית מקסי שחורה חלקה , עמדתי כמה דקות מול הארון , בסוף ניגשתי למכתבה ופתחתי את מגירת התכשיטים , לקחתי שרשרת זהב דקה עדינה שעוברת מעט את החזה . הסתכלתי במראה ופתאום התמלאתי עצב .
***
" את כ"כ דומה לאמא שלך " בראש הדהד לי המשפט שסבתא שלי תמיד חזרה עליו כשהביטה בי בעיניים דומעות , כואבת על אובדן ביתה . " במה אני דומה לה ? " העזתי לשאול פעם , העיניים של סבתי נצצו , כאילו חשבה שאף פעם לא אשאל .
היא נאנחה " בעיניים , בעיניים הכסופות והיפות שלה " נאנחה בצער שוב .
בלעתי רוק בקושי , דמעות חנקו את גרוני " במה עוד ? "
" קיבלת את הגוף שלה , לא רזה מדי , ולא שמנה , חזה שופע ויפה " היא גיחכה
" מה באמת ? זה ממנה ? " התפלאתי , תמיד הייתי בטוחה שאת החזה קיבלתי מסבתי השנייה .
חיבקתי אותה חזק חזק , את אמא של האמא שכבר אין לי ..
אני מתגעגעת אליה , מתגעגעת כ"כ .
***
נאנחתי עמוקות , ענדתי את טבעת הזהב החלקה שקיבלתי מסבא שלי לבת מצווה . ' מה עוד .. מה עוד .. ' פיזרתי את השיער והרמתי את הפוני לבננה , חם כ"כ בחוץ , שמתי על פרק היד גומייה ואת שעון הזהב . נעלתי כפכפים כחולות . התבשמתי בבושם העדין שאני יודעת שאור אוהב , הוא חושב שאני לא שמה לב איך הוא מסניף אותי בכל הזדמנות , אני עושה את אותו הדבר . זרקתי עוד מבט מהיר במראה . אני מוכנה , לקחתי את התיק והפלאפון . " אהוב שלי , בוקר אור 3> " החזרתי לו בהודעה . (7:36)
יצאתי מהבניין וצעדתי באיטיות לעבר התחנה , התיק על גבי וידי שלובות , הרהרתי שוב , על אור כמובן . על הכבישים נסעו מכוניות בודדות , ממהרות לעבודה או לגנים , מזג האוויר היה דווקא נוח . לפתע הרגשתי ידיים עוטפות את בטני , זיהיתי את טבעת ה 'שמע ישראל' על הקמיצה ביד ימין . אור עצר אותי והניח את ראשו על כתפי .
" אפשר לחטוף אותך ? " שאל בשובבות
" חבר שלי יכעס " שיחקתי את המשחק
" למה מי זה חבר שלך , שיבוא מולי "
צחקקתי " לא כדאי לך , הוא יקרע אותך " הדגשתי את ה 'יקרע'
אור סיבב אותי אליו כשאני עדיין בתוך החיבוק .
" אה באמת ? ומה הוא יעשה לי אם אני אעשה את זה ? " שאל בלחש ונישק אותי בעדינות בשפתיי , כרכתי את ידיי סביב צווארו ונישקתי אותו בחזרה . הוא בלי חולצה ???

" אור .. אני ..יש לי "
" אחחח מכור אלייך " התנתקנו והוא הביא לי עוד נשיקה אחת קטנה
נשארנו באותה תנוחה " יש לי ביציפר " הזכרתי לו
" נו אז בואי " אמר בקלילות ומשך אותי אל עבר הכביש
" אהה .. אור , התחנה שם " הצבעתי לעבר המשך המדרכה
" שום אוטובוס , את לא נוסעת באוטובוס יותר " אמר
הסתכלתי עליו , זה קשור למה שהוא ראה , עם הילד שנתן לי מכה ?
" אוייש נו אור למה לא ?! " התנגדתי
" ככה , מה אני צריך לפחד שיגנבו לי אותך ?? " אמר בקול ערסי , הרגשתי שאני מסמיקה .
" יאללה בואי חיים שלי " אחז בידי והוביל אותי לעבר מכונית שחורה שעמדה בצד הכביש , לא ידעתי שיש לו רישיון , או שיש לו אוטו .
הוא פתח את הדלת שליד הנהג ורמז לי להיכנס
הגנבתי לו נשיקה במהירות ונכנסתי , הוא סגר את הדלת כשהוא צוחק את הצחוק הגברי שלו . הוא נכנס לרכב " קחי חיים שלי " הגיש לי בקבוק נסטי קר והתניע .
הגענו לחנייה של בית הספר , באתי לצאת
אור השתעל בכוונה , הסתובבתי אליו ונישקתי אותו בעדינות על שפתיו , הרגשתי את ידו על עורפי מקרב אותי לנשיקה גדולה הרבה יותר , " אני אוהב אותך "
הוא הביט בעיני " אולי תישארי איתי היום ? אני לא עובד היום " ביקש בקול ילדותי
" יש לי לימודים מאמי שלי " אמרתי וליטפתי את פניו
" אבל אני מסיימת ממש מוקדם היום " עיניו פתאום נצצו
" יש ! באיזה שעה ? " צחקתי מההתלהבות שלו
" 12 וחצי "
" תתקשרי אליי " אמר ונתן לי נשיקה מהירה ומיהר להתרחק ולהתניע . החזיר לי אה ?
הפעם אני צחקתי אבל לא נתתי לו להגיד את המילה האחרונה .
" בוא לפה " אמרתי ומשכתי את פניו אליי ונישקתי אותו בהתלהבות , הוא אחז בפניי
" זה לא ייגמר בקצב הזה " התנתקתי ממנו וצחקתי
" אין לי עם זה שום בעיה " אמר ומשך אותי חזרה אליו .

צלצול הפלאפון הפריע לנו באמצע ,
אור נשען לאחור באנחה , גיחכתי ועניתי
" כן "
" שחר אפה את המורה כבר קראה שמות !! " נועם צעקה לי מעברו השני של הקו
" אני באה תגידי לה שהייתי חייבת להתעכב "
"טוב , תזדרזי אבל " קראה
" תודה בובה , ביי "
" מה .. "
" אני חייבת להזדרז חיים שלי " לקחתי את התיק ויצאתי מהמכונית
" ביי יפה שלי " שמעתי את האוטו נוסע מאחוריי
נכנסתי בחיוך אל הכיתה , לחשתי למורה את התירוץ הראשון שהיה לי , וישבתי במקומי ליד נועם . " היום יוצאים " רכנתי לעברה בשקט
היא חייכה חיוך צדדי והנהנה , השעתיים הראשונות עברו בלי ששמתי לב , כולי בעננים , לא מנסה להסתיר את האושר , עד שהוא חזר אליי …
צלצול להפסקה נשמע ,
" פאק " סיננתי
" מה קרה ? " שאלה נועה בדאגה
" שחכתי להביא אוכל " אמרתי כמו ילדה בכיתה ב' .
היא התחילה לצחוק , לא יכולתי שלא לצחוק גם , איך נשמעתי בטח .
" לא נורא מאמי , יש לי עוד פרוסה , גם ככה מסיימים מוקדם היום " אמרה והגישה לי
חצי באגט עם נוטלה . אכלתי אותו בהנאה , לקחתי כמה לגימות מהנסטי , זה גרם לי לחייך . די , אני מאוהבת .
" מה זה החיוך הזה ? .. " שאלה נועם בחשדנות שובבה
" סתם " שיחקתי את התמימה ונגסתי עוד ביס בבאגט .
" אני לא טיפשה , אני מכירה את החיוך הזה . נו ספרי "
לא רציתי להסתיר , להפך , רציתי דווקא שכל העולם ידע על האושר שלי , על האור בחיי . בדיוק כמו שאור צעק אז , בטיילת , בלי שום בושה , בתמימות מוחלטת , שהוא אוהב אותי , ככה גם אני אעשה .
" סתם .. יש איזה מישהו "
נועם פלטה צווחה נרגשת " שלא תחשבי שלא מריחים את הבושם שלו "
" מה ?? " קרבתי את ידי לאפי , נכון , באמת הריח קצת נתפס .
צחקתי , מכירים את זה שאתם צוחקים מהתרגשות ? זה לא באמת מצחיק , אבל כ"כ טוב שפשוט שוכחים את הרע ומתרכזים רק בהווה הורוד שניצב מול העיניים .
" איך קוראים לו ? "
השתתקתי מעט .. התעכבתי על השם שלו . חשבתי על צירוף המקרים הלא ברור הזה , שהוא נכנס לי לחיים בתקופה הכי חשוכה שהייתה לי אי-פעם ופשוט הביא את עצמו , הביא לי אור לחיים .
" אור " עניתי בשקט , הברה אחת עם כ"כ הרבה עוצמה .
תיארתי לעצמי שעכשיו יגיעו השאלות המתבקשות למצבים האלו , איך הוא נראה , איך הוא מריח , הוא חתיך ? בן כמה הוא , יש לו אחים ? וכל החרטה הזה .. והאמת היא שלא היה לי חשק להתעסק בכל המסביב עכשיו , אבל נועם די הפתיעה אותי בשאלה שלא הכי ציפיתי לה . " ו.. טוב לך איתו ? " שאלה ברצינות .
חשבתי מעט " כמו שכבר הרבה זמן לא היה לי " בחרתי כל מילה בקפידה .
" והוא מתייחס אלייך טוב ? "
" כמו אל מלכה " חייכתי חיוך צידי , האמת לאמיתה .
" יאווו ! אני שמחה בשבילך " קראה והושיטה ידיה לחיבוק
צחקקתי וחיבקתי אותה חזרה .
ההפסקה נגמרה והתיישבנו במקומות כשהמורה נכנסה .
היא התחילה לדבר , ואני שמעתי לא שמעתי את דבריה , ראשי היה רכון על השולחן עם ידיי .
"ובגלל זה אני מצפה ממכן ל ….ואני אודה לכן מאד אם תיגשו לתחרות … ועכשיו לנושא אחר .. בנות , כידוע לכן בחודש הבא תתקיים הבגרות בהיסטוריה " מהההה ?
הרמתי את ראשי במהירות , מסתכלת סביבי , רואה את המבטים הלא מופתעים של חברותיי לכיתה , מה ? יכול להיות שעד כדי כך הייתי מנותקת מהעולם ? אין מצב . מה למדנו בהיסטוריה השנה ? ניסיתי להיזכר בשיעורים שקלטתי מהם משהו אך בראש הדהדו לי רק שמות ספורים כמו אוקטבינוס , שלום אוגוסטוס , הורדוס ועוד כמה שמות מתוסבכים עם ס' .
פאק .. מה אני עושה עכשיו ?
לפתע קיבלתי פתק .
' תירגעי לחץ , אני אשב ללמוד איתך עד שתדעי , יתנו לנו גם מלא ימי חופש  '
שלחתי מבט לנועם , והיא החזירה לי חיוך מעודד .
טוב , אני כבר יודעת מה אני הולכת לעשות בימי חופש האלה ..
אני יודעת ?
לא ! אני הולכת ללמוד .
אבל מה עם אור ?
ומה עם הלימודים ?? הקול השני בראש שלי לא הפסיק לנסות לשכנע אותי .
הלב אומר לאור , אבל הראש אומר ללמוד . אוחח , מי אמר שאהבה זה קל ? ..

שאר היום עבר באיטיות מחרידה , ואני רק ניסיתי לא להעסיק את עצמי יותר מדי בפיגור שיש לי בלימודים .