החיים שלה בלעדיו – פרק 11 סיפור חיי

פרק 11 סיפור חיי
◘◘◘
" שחר " לחש בקול שבור וקרב את ידו אל עבר הלחי שלי , על מנת לנגב את שביל הדמעות שנוצר והרטיב את כל פניי.
" אל .. תיגע בי " לחשתי בקול חנוק . " בחיים שלך " צעקתי עליו והעפתי את ידו באגרסיביות.
"שחר , אני כל כך " הוא כווץ את עיניו והרכין מעט את ראשו . " כל כך מצטער , אני אוהב אותך יותר מכל דבר אחר בעולם , אני לא התכוונתי , זה לא היה בשליטתי " לחש ועיניו נצצו.
"אור .. אני מתחננת , תניח לי .. גם ככה קשה לי , אל תעשה את זה יותר מסובך בשביל שנינו !! " צרחתי עליו וצנחתי על רצפת חדרי בבכי קולני יותר ממקודם.
"תסלחי לי בייב , בבקשה ממך " לחש וקרא לי בכינוי הקבוע שידע שהוא תמיד המיס אותי שאמר את זה .
" הפעם זה לא יצליח לך . אני חשבתי שאתה איתי , חשבתי שאתה אוהב אותי " . הבכי שוב עלה לי בגרון . " אתה הרסת אותי לגמרי , שברת אותי " אמרתי בקול חנוק ושבור . קמתי לאט מהרצפה והצבעתי לכיוון הדלת הפתוחה . " תצא מפה אור " לחשתי אך קולי היה בטוח בעצמו . אני הייתי בטוחה בעצמי . " תצא ואל תחזור " הוא הרים אליי מבט מופתע וכואב . עיניו היו לחות מעט . אבל זה לא עבד עליי . הוא התרומם לאט והרים אליי את מבטו . " שחר , את יודעת שאני צודק " . " אני כבר לא יודעת שום דבר אור " עניתי . " עכשיו בבקשה ממך אור תקשיב לי טוב כי אני לא מתכונת לחזור על זה שוב . תצא . ואל . תחזור . בחיים . שלך ! " הבטתי לו בעיניים וידעתי שאני עושה ת'מעשה הנכון . הוא שאף אוויר והעביר יד בשערו " כן ? זה מה שאת רוצה ? שאני אלך ולא תראי אותי יותר ? " קיבלתי הלם ." לאאא ! אל תלך בעצם , תישאר תישאר , אור , אור שלי , תחזוווור !!! " קפצתי עליו , אבל הוא כבר לא היה שם . למעשה , הוא אף פעם לא היה כאן , זה רק הדמיון שלי . דמותו התמוססה לי בידיים , " אור !! "צרחתי וצנחתי על הרצפה בבכי עז , איך הוא הלך לי ככה ..

קמתי בבהלה . הזעתי מהמצח , מהגב , כולי הייתי רטובה . למרות המזגן שדלק . אבל זאת לא הייתה זיעה של חום . אלא זיעה קרה , של בהלה . עברתי למצב ישיבה וניסיתי להרגיע את עצמי עד כמה שרק אפשר . נשימותיי לא היו סדירות . זה כבר החלום השני שלי .

◘◘◘

" בחוץ או בפנים ? "
" עדיף בחוץ , יש אוויר " ענתה נועם
התיישבנו ליד השולחן ונועם קראה למלצרית .
" אז מה .. מתי אני פוגשת אותו ? "
" מה .. את מי ? " שאלתי כשאני מסתכלת בתפריט
" מה את מי ? את אור "
" אה .. בקרוב.. נראה .. " עניתי לה עדיין מנסה לברר מה אני רוצה לאכול . אני לא כ"כ רעבה למעשה ..
שמעתי אותה נאנחת , הבחנתי במלצרית מזווית העין .
" כן , תרצו להזמין ? " שאלה בנחמדות מאולצת . לא , אנחנו סתם יושבות פה נהנות מהנוף . סתומה .
" כן , אני סלט חלומי וכוס לימונדה גדולה קרה ו .. זהו " נועם אמרה והחזירה לה את התפריט .

" מה איתך ? " אמרה תוך שהיא רושמת את מה שנועם הזמינה .
" אממ.. יש לכם יוגורטים ? "
" אה .. יוגורטים לא , אבל יש לנו מילשייקים מעולים על בסיס חלב או מים "
" טוב אז אני רוצה מילשייק על בסיס חלב "
" אוקי , מה לשים בו ? "
" תות , בננה ותמר " הרמתי אליה את הראש והחזרתי לה את התפריט "
היא לקחה את תפריטים " מיד יגיע " והלכה .

" ואיך הכרתם ? " נועם שאלה כשהיא דוחסת עוד חסה עם גבינה לפה .
" אוי זה סיפור די מצחיק " לקחתי שלוק מהמילקשייק .
" ביום שהגענו לפה , אז יצאתי לריצה וזה ואז ראיתי חבורת ילדים ו.. בקיצור הוא עבר לידי , כנראה בדיוק הלך אליהם ואז הוא יצא שהחלפנו ככה כמה מילים , ואז למחרת שהלכתי לתחנת אוטובוס הוא היה שם הציע לי סיגריה וזה " לקחת ?? " נועם קראה כמעט בצעקה
" לא .. נראה לך ?! " " אהה .. " נועם נאנחה בהקלה . גיחכתי , נזכרתי איך הוא הגיב כשסירבתי לסיגריה .
◘◘◘
" לא תודה " סירבתי בביישנות לסיגריה שהוא הציע לי .
הוא חייך ושאף מהסיגריה " בחורה טובה " .
◘◘◘
" הלווו , שחר ?? " נועם נופפה בידה מול פניי והוציאה אותי מהבועה שהייתי בה .
" אה .. מה ? כן סליחה "
" זה בסדר .. ואז מה ? "
" אה כלום , באוטובוס הוא ביקש ת'פלאפון שלי ורק אחרי שירדתי מהאוטובוס הבנתי שזה היה הילד שראיתי ביום שיצאתי לריצה , יעני האתמול של ה..נו "
" הבנתי הבנתי " נועם צחקקה .

לא יכלתי לנשום , תפסתי את הבטן מרוב צחוק , לצדי נועם מקופלת וכולה אדומה , דמעות זולגות מעיניה , דמעות של צחוק כמובן .
" יאווו " צעקה " אני לא נושמת שחר !! " אמרה כמעט בלחישה מתאפקת לא לחזור לשאגת צחוק נוספת , כבר כאבה לי הבטן . זה ללא ספק היה בין הערבים היותר מצחיקים שהיו לי . לא ידעתי שנועם כזאת מצחיקה . היה לי כיף בחברתה .
אחרי שנרגענו מעט היא המשיכה לספר איך תפסה את חבר שלה בוגד בה , עם גבר !
" אוי , זאת הייתה ממש השפלה " אמרה ושיחררה מעט צחקוק " לא ידעתי אם לבכות או לצחוק" אמרה ונאנחה . הלכנו בידיים שלובות .
לאחר שנרגענו ויכולת הדיבור חזרה אלינו נועם שאלה אותי
" ומה איתך ? לפני אור היה לך חבר . או אהבה ? "
אוי , למה ? היה נחמד עד עכשיו .
" אהה .. את לא חייבת לספר אם את לא רוצה " מיהרה להוסיף .
מה זה משנה בעצם ? חשבתי לעצמי , לספר לא לספר ..
" קראו לו מור אברג'ל , הוא היה בשכבה מעליי , הוא היה מסוג הבנים האלה שנראים טוב , מודעים לזה , אבל לא נותנים לזה לשנות משהו בהתייחסות שלהם אל הסביבה "
"כן.."
" ומצד שני אני יכולה לחתום לך שרבע מבנות השכבה שלי איבדו את הבתולים שלהן איתו . הוא היה יעני הבודק מזרנים של הבית ספר אבל לא רץ ומספר את זה לכל העולם , אם כבר אותה ילדה הייתה מפרסמת שמור אברג'ל עשה אותה , שתביני כאילו עד כמה .. כאילו היו בו שני אנשים , זה היה פשוט מדהים ומוזר בו זמנית "
" כן.. " נועם המהמה
" אז את יודעת , באופן אוטומטי עם כמה שהוא היה מדהים ונותן לך להרגיש מיוחדת את תמיד מוצאת את עצמך אוכלת תסביכים כמו 'הוא עושה את זה בשביל להכניס אותי למיטה ?' 'מה הוא בכלל מוצא בי?' 'גבר כמוהו יכול בכלל לאהוב ? ..' אבל ידעתי שיש שם משהו אמיתי , משהו שלא היה לו עם אף בת ששכבה איתו , בוודאות אני אומרת לך את זה כי חברים שלו היו באים ואומרים לי 'שמעי שחר הילד מסובב , לא מפסיק לדבר עלייך ' וזה .. ובסוף החלטתי לתת לזה צ'אנס , אמרתי מה כבר יכול לקרות ? אני שמה לו גבולות , אם אני רואה שזה מגיע למקומות שאני לא רוצה להיות בהם אני פשוט חותכת , עם כל הכאב והאהבה "
" אמא שלי אמרה לי פעם אחת 'תשמרי עליו טוב טוב , הוא מהסוג הישן וטוב' " גיחכתי
הוא באמת היה כזה . כשהיינו יוצאים הוא היה בא עד פתח הבית בשביל לאסוף אותי .
כשיצאתי עם חברות הוא תמיד היה מתקשר אלי ותמיד היו לו את השאלות הקבועות
'אפה את ? עם מי את ? איך את לבושה ?' " נזכרתי ..
" מה שהיה בינינו היה מעבר לאהבה , זה היה .." חיפשתי מילים מספיק חזקות לתאר מה שהיה בינינו . " זאת הייתה משיכה מטורפת , אנחנו חיינו כמו אוויר אחד בשביל השני " נאנחתי , לא ידעתי אם הצלחתי להמחיש לה .
" אני מבינה אותך , אני רק לא מבינה למה זה נגמר אם היה לכם כ"כ טוב ביחד ? "
לקחתי נשימה ארוכה , אף פעם לא דיברתי על זה עם אף אחד . גם לא עם הפסיכולוגית שלי .
אז לא ידעתי שיהיה לי כ"כ קשה לפתוח את הנושא הזה בקול רם .
" היינו חודשיים ביחד , לא , האמת היא שהיינו כמעט שנה וחצי , אבל חברים רשמי היינו חודשיים"
"רגע רגע , מה זאת אומרת שנה וחצי , וחודשיים רשמי , לא הבנתי "
" תראי זה קצת קשה להבין מה שהלך שם , אבל ברגע שראינו אחד את השני א..אנ.. אנחנו התאהבנו , גם אם זה לא היה ברור לנו , כולם היו אומרים לנו את זה . היו אומרים לי שמור לא מפסיק לדבר עלי , ששמים לב שלידי הוא מתחיל להיות שונה , תמיד מחפש להיות קרוב אלי , סיבות לדבר איתי , שולח לי הודעות בבוקר ובלילה ! וגם אני.. כשהייתי איתו הדופק שלי היה דופק ברמות שאת לא מבינה בכלל !! כמו אשכרה שני מגנטים ! כל פעם שהשאירו אותנו לבד , את יודעת , בכוונה כזה , אנחנו עמדנו כמו שני סתומים , שנינו נבוכים , מזיעים , לא יודעים מה לעשות ..

***
26.6.2008

" טוב.. אני הולכת להביא שתייה , מישהו רוצה משהו ? " מיטר שאלה והביטה בשיר
" אה כן אני באה איתך " שיר דילגה מאחורי מיטר והן התרחקו .
נשארנו לבד , לא ידעתי מה לעשות עם הידיים . שמעתי אותו נושם , לא רגוע במיוחד .
הוא עמד משמאלי , הסתובבתי עם פני אליו "אז מה אתה אומר על המס.."
לפתע הדיבור שלי נקטע . שתי ידיו תפסו בפני והוא נישק אותי בפראות , בהתחלה הייתי בהלם אך מהר מאד שיתפתי איתו פעולה , כרכתי את ידיי סביב צווארו החם , הלב שלי דפק במהירות , הרגשתי שהוא עוד שנייה באמת יצא מהחזה שלי . רגע רגע רגע . סטופ ! מה את עושה שחר??
התרחקתי ממנו במהירות , שנינו עוד נושמים בקולניות
" אני מצטער, לא שלטתי בעצמי " אמר הסתובב מיד והלך .
מיטר ושיר התקרבו אליי בפה פעור , אני עוד מביטה בגבו של מור הולך ומתרחק ממני .
" מה . לעזאזל . זה היה ?? " מיטר שאלה מנסה לא לחייך מהתרגשות .
" אין לי מושג .." לחשתי והשפלתי את פניי
למחרת מור הופיע בביתי .

27.6.2008

" מה אתה עושה פה ? "
" אני צריך לדבר איתך , להסביר כמה דברים . אפשר ? " סימן לתוך הבית .
" כן .. כנס "

נכנסנו לחדרי , הוא התחיל לדבר אחרי שתיקה ארוכה .
" אני אוהב אותך "
" לא אתה לא "
" אני יכול להוכיח לך "
" אז תוכיח "

הוא פתח את פיו לדבר , קול צרוד יצא ממנו ומיד השתתק .
" אני לא יכול " השפיל את ראשו
" אז אתה לא אוהב אותי "
הוא הרים אלי את מבטו שלבש ארשת פגועה וכעוסה .
" אני . אוהב . אותך "
" אתה בכלל יודע מה זאת אהבה ? " זרקתי לעברו בזלזול
" כן אני יודע " אמר בפסקנות
" נו נשמע " המבט שלי שידר חוסר סבלנות .

" את יודעת מה ? אני אוכיח לך "
הוא לקח את ידי והניח אותה על מרכז החזה שלו
פעימות לבו היו מהירות , כל פעימה ירתה חץ שפגע בידי .
" זה לא מוכיח שום דבר " אמרתי והתקדמתי לכיוון הדלת . מסמנת לו שהגיע הזמן שלו ללכת .
הוא הביט אליי במבט מיוסר , אני מתעללת בו , אני יודעת .
לבסוף הוא קבר את פניו ברצפה בייאוש . רציתי למות .
" אהבה .. " הוא התחיל להגיד בלחש
" אהבה זה מה שאני מרגיש כשאני רואה אותך " חיכיתי עוד מספר רגעים .
" אהבה זה הלבבות שאני לא מפסיק לצייר , עם כל כלי ועל כל קיר וכל עמוד אפשריים .
אהבה זה הדבר הראשון שאני עושה כשאני מתעורר בבוקר , לשלוח לך הודעת בוקר טוב .
אהבה זה האכזבה שלי כשאת לא שולחת לי בחזרה .
אהבה זה הסיוטים שבאים אלי כמעט כל לילה ואת אומרת בהם שאת לא אוהבת אותי .
אהבה זה הידיעה שיום אחד אני אמות " עצר
" מה אהבה בזה ? "
" הידיעה שיום אחד אני אמות והבקשה האחרונה שלי תהיה שאת זו שתגידי עליי הספד כי אני לא אתן שאת תמותי לפני , אני לא אוכל לחיות בלעדייך , אני פשוט לא אעמוד בזה ! "
צרח בכאב .
" אהבה זה לעמוד פה ולהוכיח לך שאני אוהב אותך למרות שאני יודע שאת יודעת את זה !! "
הוא התקרב אליי בצעדים בטוחים . דמעות עמדו בעיניי .
" אהבה זה לספוג את כל העינויים שאת עושה לי ולשתוק , כי אני אוהב אותך "
הוא התקרב עוד
" אהבה זאת המחשבה האחרונה של הלילה – את " הוא הפנה אלי את האצבע המורה .
" אהבה זאת המחשבה הראשונה של הבוקר " שוב אותה הפניה " גם את " .
" האהבה שלי זאת את שחר , ואת יודעת את זה " הוא היה קרוב אליי כ"כ .
נשימותיו דגדגו את אפי , העיניים הצטלבו .
" אני אוהבת אותך "
הוא הצמיד אותי אליו ונישק אותי בפראות , לא עזבנו לשנייה .
אני אוהבת אותו , כ"כ אוהבת את הבן אדם הזה . אני יודעת , הייתה לי דרך ממש מעוותת לבקש ממנו שיוכיח לי משהו שכבר היה ברור לי .
התנשקנו ולא עצרנו אפילו בשביל לנשום . התנתקנו אחד מהשנייה , הוא הרים את ידיי ושילב את אצבעותיי בשלו , מצחנו נגעו ועצמנו את העיניים . עכשיו העולם הרבה יותר יפה .
***
" וואו !! " ישבנו על המדרכה " זה חתיכת סרט מה שאת מספרת לי עכשיו את יודעת "
נועם אמרה בקול כמעט מזועזע .
" אז הוא פשוט קם ועזב ? בלי לספר לך שהם עוברים דירה ?? "
"האמת היא שהייתי צריכה לנחש לבד שמשהו לא בסדר , בשבוע האחרון שראיתי אותו הוא התנהג ממש מוזר , את מבינה , כמעט ולא יצא מהבית , התחמק מלדבר איתי , ממש לא רצה שאני אבוא אליו לבית , אמר שזאת תקופה כזאת , וזה יעבור .
אבל מנגד , הוא לא היה מפסיק לשלוח לי הודעות , כמה הוא אוהב אותי , כמה אני חשובה לו , כמה הוא לא יכול בלעדיי וכל זה .. פעם אחת הוא אפילו שלח לי מכתב , בכתב יד .. " חייכתי בעצב .
" מהדור הישן או לא מהדור הישן ? " אמרה . צחקקנו בעצב .
" לקחת את זה קשה ? "
" בשנה הראשונה .. ניתקתי לאט קשר עם כל חברה או ידיד שאי פעם היו לי . לא יצאתי מהבית אם זה לא היה לבית הספר , לבקר את אמא שלי בבית חולים או לזרוק זבל . באחת הפעמים הבודדות שאמא שלי שכנעה אותי לצאת מהבית לקנות בגדים , זה הסתכם במלתחה חדשה שכללה ברובה חולצות טריקו שחורות וטייצים שחורים , לא יותר מדי צבעים , לא יותר מדי שמלות "
" ממש התאבלת עליו אה ?.. "
" כן , אפשר להגיד , אבל לאט לאט את מאבדת רגשות שחשבת שתמיד יהיו בך .
חידשתי קשרים עם מיטר , שהייתה החברה הכי טובה שלי , גם עכשיו . כאילו .. כמה את יכולה לאהוב בן אדם שכבר לא מחזיר לך אהבה , שלא נותן לך סימן חיים , שעוזב אותך בלי כלום , תלויה באוויר , לא אכפת לו מה את מרגישה לגבי הנטישה שלו . התחלתי להריץ בראש סרטים כבר שהוא טס עם המשפחה שלו לתאילנד , מצא לו שם איזה כוסית והוא כובש איתה עכשיו ת'עולם . או שההורים שלו זכו בלוטו וכבר לו מתאים להם לגור ברמת גן אז הם עברו להרצלייה או משהו וניתקו קשר איתנו כדי שחס וחלילה אף אחד לא ידע מאפה הם באו "
" באנה את ממש סתומה אה ? "
" במצבים כאלה ההיגיון לא פועל , את מעדיפה לבנות לך איזשהו תסריט ולהישען עליו , אחרת תתמוטטי . היו ימים שממש העדפתי להאמין שהוא מת .."
" אלוהים אדירים " נועם אמרה בהלם .
" כן .. סיפור חיי ממש "
שתיקה קצרה , " יאללה הביתה "
אמרתי והתחלנו לצעוד לכיוון ביתי .