החיים שלה בלעדיו – פרק 12 המרחק הקרוב הזה

פרק 12 המרחק הקרוב הזה 29.6.2010
קמתי במצב רוח , הרגשתי קלילה כזאת , אולי לדבר על העבר זה לא נורא כמו שחשבתי .
השיחה עם נועם באמת הקלה עליי נורא ושיחררה אותי .
" נועם " נגעתי בכתפה " קומי יש בית ספר "
" עוד חמש דקות אמא "
גיחכתי " לא אמא , קרוב , קומי כבר "
"לכי אני אשיג אותך "
נאנחתי , הלכתי למטבח ומילאתי כוס מים קפואים , מה שלא הולך בטוב , הולך ברע
" נועם קומי עכשיו ! " אמרתי בתקיפות
היא העלתה את השמיכה מעל פניה ועשתה קול יבבה .
" אל תגרמי לי לעשות את זה " אמרתי בדרמטיות .
היא הורידה את השמיכה והסתכלה עליי במבט מפוחד " את מה ? "
"את זה ! " צעקתי ושפכתי עליה את כוס המים
היא לא הספיקה להתגונן וכולה הייתה רטובה .
הפה שלה היה פעור בתדהמה , הסתכלתי עליה מחכה לנקמה אבל היא פשוט קמה והלכה לשרותים .

התארגנו ויצאנו ,
" את לא הולכת להחזיר לי ? " שאלתי אותה כשצעדנו ביחד על המדרכה לכיוון תחנת האוטובוס .
" אני לא מדברת איתך "
" אה טוב , ואני לא מדברת איתך "
" אה טוב " אמרה
" אם הייתי מדברת איתך הייתי אומרת לך שמאד נהניתי אתמול "
" ואם אני הייתי מדברת איתך הייתי אומרת לך שג "
צלצול הפלא קטע אותה
" חיים שלי " עניתי
" בוקר טוב נסיכה שלי , אפה את ? "
" בדרך לתחנה , עם חברה "
" אה .. רוצה שאני אקפיץ אותכן ? "
" לא זה בסדר "
" טוב אז אני מחכה לכן בתחנה "
צחקקתי " לא אנחנו הולכות ברגל "
" ביי חיים שלי " אמר וניתק
" יאו .. איזה חוצפן " הסתכלתי המומה על הפלאפון .
" מה קרה ? "
" אם הייתי מדברת איתך הייתי מספרת לך שהוא מחכה לנו בתחנה "
" סוף סוף נראה אותו "

הגענו לתחנה וראיתי את הרכב השחור של אור , אור יצא מהרכב ובא אלי
" בוקר טוב " אמר לי ברוך ונישק אותי
" היי , אור , חבר של המכוערת הזאת " הושיט יד לנועם .
" היי , נועם , היום אני לא מדברת עם המכוערת הזאת " השיבה לו . אור
צחק את הצחוק הגברי שלו ואני נכנסתי למכונית למושב שליד הנהג ועשיתי כאילו נעלבתי .
נועם ואור נכנסו לאוטו , נועם התיישבה במושב האחורי באמצע והניחה את מרפקיה בשני המושבים הקדמיים . " וואו , אני בסוף אתחרש מהווליום של המוזיקה הזאת " אמרה בציניות .
אור שוב צחק " הבנתי אותך " ..
אור הושיט יד לכפתור עגול במערכת ומוזיקת טרנס בעוצמה גבוהה נשמעה , נועם צעקה מהמושב האחורי והזיזה את ראשה בקצב , נעצרנו באור אדום , אור הסתכל עליי בחיוך והתקרב אליי התנשקנו עד ששמענו צפירות .

•••
30.6.2010
•••

"בוא אליי " אמרתי , למרות שידעתי כבר מראש את התשובה .
הוא גמגם מעט , ניסה להתחמק משהו .. " אני לא יכול אהבה שלי "
" נו מה הפעם ? " שאלתי קצת בעצבים
" יש לי התחייבויות קודמות . תביני אותי " אמר בקול מתגונן . הרגשתי קצת מגעילה , ככה איך שתקפתי אותו .
" אני מבינה אותך , באמת . פשוט כל פעם שאני מזמינה אותך אליי בערב אתה .. אף פעם לא יכול "
הוא נישק אותי נשיקה קטנה אך התנתקתי ממנו מיד , אני כועסת עכשיו , לא מתאים .
הוא הבין את הרמז ונאנח , הוא משך אותי לאחד הספסלים שעל חלקת הדשא מתחת לבניין .
" שבי רגע " ביקש ממני כמעט בתחנונים .
הסתכלתי עליו בחשד והוא החזיר לי מבט מרגיע
" שבי ותביני הכל , אני מבטיח "
ישבתי בהיסוס . הוא פתח את פיו לדבר אך התחרט מיד .
" אמא שלי .. ה…הורים שלי " הוא הפסיק ונאנח עמוקות .
פתאום הבנתי למה כ'כ קשה לו , אור אף פעם לא דיבר על חייו הפרטיים .
אף לא פעם אחת לא הזכיר את אמא שלו או את המשפחה שלו בכלל . הבנתי שקשה לו .
נגעתי בעדינות בברכו " אתה לא חייב "
" אני יודע .. אבל אני רוצה " הפנה אליי את מבטו ועינינו נפגשו .
"תביני , את הבן אדם הראשון שאני מוכן לפתוח בפניו ככה את הלב "
המילים שלו גרמו לי תחושה טובה
"איתך זה מרגיש לי הכי נכון " הסביר לי בשקט . כאילו מתבייש במילים שיוצאות לו מהפה .
הבטתי בפניו וליטפתי לו את הלחי , זה חיזק אותו והוא לקח נשימה ארוכה
, אמא שלי .. היא אישה מוכה " פסק . המילים שלו הכו בי בפתאומיות .
" עד ללפני חצי שנה לפחות " הייתה שתיקה כמה שניות ארוכות .
"ואבא שלך ? " העזתי לשאול
" אבא שלי נפטר כשהייתי בן 11 " .. מהה ? הייתי מזועוזעת , הרגשתי אשמה כ"כ שהבאתי אותו לדבר על נושא כ"כ רגיש וכואב . וגם .. הרגשתי כאילו הוא מספר לי על החיים שלי עצמי , רק בלי הקטע של האמא המוכה . דמעה זלגה על לחיי ומיהרתי לנגב אותה . אנחנו שותפים לצרה .. רק שלי אין את האומץ לספר . אבל לא הבנתי איך אמא שלו ..
והוא כאילו קרא את מחשבותיי מיהר להסביר " שלוש שנים לאחר מכן היא התחתנה שוב עם איזה בו זונה שהבטיח להפוך אותה למלכה , שהבטיח לה עולמות ש..ש .. מה הוא לא הבטיח לה ? .. " גיחך בעצב .
" השלה אותה , הבטיח לה ירח וכוכבים והיא , תמימה , האמינה לכל השטויות שהוא מכר לה "
חודשיים אחרי החתונה היה איזה ויכוח שלצערי הייתי עד לו , משו על זה שאין מה לאכול שהוא חוזר מהעבודה עייף ורעב , ואז הוא התחיל לצעוק ' למה התחתנתי איתך ' וקילל אותה קללות כאלו מסריחות , והיא .. שתקה לו . שבוע לאחר מכן היא קיבלה את הסטירה הראשונה
" ומשם .. כמו סרט רע , החיים שלנו נהפכו לגיהנום ממושך " הוא העלה זיכרונות שאני לא יכולה להשתתף איתו בהם . הוא הוציא את קופסת הסיגריות מהכיס ולקח לו אחת , לקח כמה שאיפות , נרגע ועוד שתיקה ארוכה .
" ואתה ? לך הוא .. "ניסיתי לשאול בזהירות
" אני כמעט לא הייתי בבית , ניסיתי לא להיות שם .הייתי די קטן ,ילד בן 14 מסתובב ברחובות "
" זה היה עדיף על להיות בבית ולראות אותה סופגת מכות רצח בידיעה שאני לא יכול לעשות שום דבר כדי לעזור לה את מבינה ? "
" אף אחד לא יכול להאשים אותך " הסתכלתי עליו במבט רחום ואוהב
" לא פחדתי לחטוף מכות ! " הרים מעט את הקול בהתגוננות
" פשוט החוסר אונים הזה מולו .. " אמרתי בלחש והנהנתי בהבנה מלאה
הוא הביט עליי מעט מופתע , בעיניים נוצצות , כאילו אני מלאך , השגחה פרטית שנחת עליו פתאום , כאילו שהוצאתי לו את המילים מהפה . ובאמת עשיתי זאת .
אני באמת יכולתי להבין מה הוא מרגיש . עד לא מזמן גם אני הרגשתי ככה .
לעמוד באיזה מחלקה מסריחה עם ריח עודף של תרופות , להביט באמא שלך החצי קירחת ששוכבת שם על המיטה כשאינספור צינורות מחוברים אליה
ולדעת , לדעת שלא משנה כמה תרצי , לא משנה כמה תתפללי , היא לא תחזור אלייך . האמת כואבת – את לא יכולה לעשות שום דבר . ותחושת החוסר אונים הזאת ..

המשכתי ללטף לו את העורף והוא המשיך לספר .
" יום אחד חזרתי הביתה " הוא שינה את טון הדיבור , דיבר כמי שמדבר מתוך היפנוזה
" הייתי רעב , ולגנוב , לא היה החינוך שקיבלתי , חזרתי הביתה , קצת בחשש האמת ,
וראיתי אותה שוכבת שם על הרצפה בסלון , מקופלת בתוך עצמה כמו עובר .
החזה שלה עלה וירד במהירות , היא נשמה במאמץ רב " הוא עצר לרגע
" רצתי אליה , התחלתי לדבר איתה , לשאול אותה שאלות רק לוודא שהיא מקשיבה לי , שהיא שומעת , שהיא בהכרה . התחלתי לבכות , לא בכיתי ככה מאז שאבא שלי נפטר , אפילו שהזין הזה התחיל להרביץ לאמא שלי לא זכור לי שבכיתי , לא רציתי להיות הומו את מבינה ? את מבינה כמה דפוק הייתי ? אבל באותה שנייה שראיתי אותה שם , רק אז הבנתי עד כמה אידיוט הייתי , כמה מכות יכולתי למנוע ממנה , כמה סבל , כמה כאב . לא אכפת שזה היה עובר אליי .
יכולתי , יכולתי לעשות את זה , אבל התכחשתי " " בחרתי להתכחש יותר נכון , חשבתי שאם אני אעצום את העיניים אז המציאות לא תראה אותי , אבל זה רק אני שלא ראיתי אותה . "
הוא הסתכל עלי בעיניים חודרות . פתאום קירב אותי לחיבוק , חיבקתי אותו בחזרה , הוא חייב אותי עכשיו , ברגעים כאלה . " אני אוהבת אותך " הזכרתי לו , למקרה ששכח
" אהבה שלי .. " לחש לי ונישק אותי בעדינות . ואז המשיך .
" אין לי מושג מאפה קיבלתי את האומץ הזה , אבל כשראיתי אותה שכובה על הרצפה , קיבלתי החלטה , אף אחד , אבל אף אחד לא יפגע במשפחה שלי ויישאר חי ! ניגבתי מהר את הדמעות , קמתי והתחלתי לרוץ בכל הבית , חיפשתי אותו בכל החדרים , כשהגעתי לחדר שינה שלהם ראיתי אותו שוכב שם עם הפרצוף תחת הזה שלו " אמר בהדגשה , לא יכולתי להתאפק ושחררתי צחקוק קטן , הוא הביט אליי בחיוך והמשיך לספר ברצינות
" עמדתי לידו שם , סורק אותו , מתעב כל איבר ואיבר בגוף המזדיין שלו , מסתכל על השטן הזה – את בעלה של אמא שלי ששוכב במיטה שאבא שלי , ההפך הגמור ממנו שכב בה , המיטה שהסבה לאמא ואבא שלי כ'כ הרבה אושר ו..ואהבה , ועכשיו היא שוכבת שם זרוקה על הרצפה כמו כלב !! " אמר בלשון חריפה
" אגרתי כוחות " המשיך " והבאתי לו אגרוף חזק כ"כ לבטן . בחיים לא הרגשתי כ"כ טוב עם עצמי כמו באותו הרגע " אמר בסיפוק " אחרי מכה הזאת התמלאתי ביטחון והבאתי לו עוד אחד הפעם לפנים , ועוד אחד ועוד אחד ועוד אחד , לא שמתי לב בכלל מה אני עושה , הרבצתי לו שם כמו מטורף , אחרי עוד כמה מכות אני חושב שהצלחתי להירגע , הסתכלתי עליו , אזור גדול בבטן שלו היה אדום כולו , הוא דימם מהאף ומאחת האוזניים , העין הימנית שלו הייתה קצת סגולה . אני זוכר שחשבתי שהיא בטח תתנפח עוד כמה ימים "
" פתאום נזכרתי באמא שלי ששוכבת שם , רצתי אליה , ראיתי אותה מנסה לקום ועזרתי להשכיב אותה על הספה , התקשרתי למד"א , סיפרתי לאישה שדיברה איתי מה קרה כמובן שהחסרתי את החלק האחרון , סיפרתי אותו מאוחר יותר לעובדת סוציאלית , האישה במוקד ניסתה להרגיע אותי , אמרה שכבר יצאו לכיווננו ניידת ואמבולנס , שאלה בן כמה אני והוציאה ממני עוד כמה פרטים , בינתיים ברקע שמעתי את קול הסירנות האמבולנס והניידת שהגיעו , פתאום התחלתי לבכות שוב , אבל לא בכי של עצב בכי של..של " אור ניסה למצוא את המילים המתאימות " בכי של פירוק " אמר לבסוף "הבנתי שזהו זה נגמר ! " אמר לי בסוג מסוים של אושר " שאין יותר רע , הודיתי לאישה שעל הקו וניתקתי . הדלת נפתחה ושני פרמדיקים עם אלונקה הסתערו לתוך הבית , הצבעתי לעבר הספה , אחריהם נכנס שוטר הוא הושיב אותי לצד השולחן והתחיל לשאול אותי שאלות בקשר לאמא שלי "
" כמו מה למשל ? " התעניינתי
" כמה זמן אמא שלי היא .. נו .. מוכה ? " הוא גירד בעורף בחוסר נוחות " אמרתי שלוש שנים וקצת . ואז הוא אמר שאף פעם לא הגיעה תלונה מאישה בשם של אמא שלי וחשבתי על זה באמת , למה אף פעם היא לא התלוננה , למה לא ביקשה עזרה או אפילו סתם שיתפה מישהו במה שעובר עלינו , הפרמדיקים יצאו עם האלונקה כשהיא עליה , אני לא אשקר לך , זה היה קשה לי לראות את אמא שלי במצב הזה . זה פשוט .. שבר אותי "
" השוטר שרשם את כל השיחה בינינו בפנקס כזה שאל אותי אפה החשוד " שוב הוא גיחך ב במרמור " ' חשוד ' עאלק " " בנזונה" סינן בשקט
" מרביץ לאמא שלי במשך יותר משלוש שנים והוא קורא לו רק חשוד ! כוסעמקערס !! " צעק " אז מה עשית ? " לא נתתי לו להתפרץ יותר מדי . " הפניתי אותו לחדר שינה מה אני עוד יכול לעשות " נאנח ..

" בקיצור אני צריך לשבת חודש , כמה ימים אחרי יומולדת 18 . והוא קיבל מאסר עולם על ניצול מעמד ותקיפת אישה בנסיבות מחמירות ביותר . אני על תקיפת יחיד דרך אגב .. אבל אני קטין , ואין לי עבר פלילי אז השופטת יעני באה לקראתי כי לא תקפתי סתם אדם " ובזה הוא סיים
לקח לי כמה זמן לעכל את כל הסיפור הזה . חלקים יכולתי ממש ליצור מהם סרט בראש ואחרים פשוט ניסתי לשכוח שהם נאמרו .
" בגלל זה אתה הרבה ברחובות " אמרתי בהבנה
"למדתי לאהוב אותם את יודעת .. הם היו המקום מפלט שלי כמה שנים טובות "
" אני מכיר את כל ת"א בע"פ . אני כול לעשות לך סיבוב אם את רוצה , בכל זאת את די חדשה כאן והכל .. " הוא קפץ מהספסל ונראה להוט במיוחד , מצב הרוח המרומם שלו הפתיע אותי אך לא יכולתי לסרב לו , כמו ילד קטן הוא התלהב שם
הוא הושיט לי יד ומשך אותי לעמידה מולו ופתאום הרצין שוב
" אל תשתני , אף פעם . בבקשה " ביקש ממני
" מבטיחה " לחשתי לו
הוא הביט בעיניי ואז בשפתיים , לאט לאט הוא התקרב , העיניים שלו דלגו מהעיניים שלי לשפתיים ואז כשנצמדנו הוא נישק אותי בעדינות כאילו פחד שאני אשבר לו פתאום . כאילו זאת הנשיקה הראשונה שלנו .
עשינו עוד סיבוב קטן , הודעתי לסופיה שאני מתעכבת .
כשהגעתי הביתה אפילו כוח להתקלח לא היה לי , כיוונתי את השעון ל6:30 למחרת בבוקר , חלצתי את הנעליים ונזרקתי למיטה , תוך שניות אחדות נרדמתי .