החיים שלה בלעדיו – פרק 5 רגשות מעורבים בגעגע

פרק 5 תפנית 24.6.2010 יום רביעי

את כל השבועיים האלה העברתי בלי עניין אמיתי בלימודים . בעיקר עם נעם ואלונה .
שתי חברותיי הקרובות ביותר מהכיתה . נחמד לחשוב שיש בנות .. כמוני . אני יותר מבלה עם נעם – אלונה די עסוקה בעניינים שלה , הי מדגמנת לחנות הבגדים של אמא שלה .
אני לא ילדה חרוצה מטבעי , ממוצעת .
המורה נירית נחמדה מאד , רואים שאכפת לה ממני . באמת . והיא משקיעה בי , ובכלל , כל המורות פה מתאמצות בשבילי נורא . והבנות פה רובן בסדר , אבל אני לא יודעת מה גרם לי לבוא אל אבא שלי עם ההצעה הזאת .
" אבא , אולי כדאי ש.. לא יודעת אני לא … " מלמלתי לאבא שצפה בטלוויזיה .
הוא נאנח " קרה משו שחר ? " וכיבה את הטלוויזיה .
" לא , לא משו מיוחד . אבל אני חושבת שאולי כדאי בשבילי לעבור בית ספר " זרקתי את הפצצה במהירות . הוא הביט בי זמן מה .
" למה , לא טוב לך בבית ספר הזה , יש בעיה עם אחת הבנות , המורות ? כי את יודעת שאני יכול לטפ… "
" לא לא לא " מיהרתי לקטוע אותו. " אין שום בעיה " השפלתי את ראשי .
"זה פשוט ש.. אני מרגישה שחרדי זה לא בשבילי אתה יודע " הרמתי אליו את עיניי . " אני לא בנויה למסגרת הזאת " הודיתי בפניו . ידעתי שאני מאכזבת אותו . הוא הרי רצה שאני אמשיך את המסלול שהתחילה אמא . אבל אני ? אני לא כזאת , אותי לא יכולים להכריח להיות כזאת .
הוא נאנח . התקשיתי לדעת אם זו אנחה של אכזבה או סתם עייפות של אחרי העבודה .
" אוקי " אמר לבסוף " אני .. אני אראה מה אני אוכל לעשות " חייכתי קלות . למרות שלא בניתי על זה . " תודה אבא " הודיתי לו והלכתי לחדרי . החלפתי בגדים ויצאתי להליכה הרגילה שלי .
כשחזרתי מתנשפת ונוטפת זיעה מבחוץ מצאתי את אבא מדבר בטלפון כשגבו אלי , הוא הסתובב וכשהבחין בי הרים את ידו . " אני במקלחת " אמרתי עדיין מתנשפת בקושי .
***
כולם הכירו את אור .
אור היה ערס , ערס שמכבד .
תמיד אם היה קורה לי משו הוא היה חוקר אותי . ואם לא רציתי להקשיב לו הוא היה מתחיל עם הקללות שלו . אבל אחרי שנייה הוא היה מנשק ואומר ' סליחה יפה שלי ' הוא היה מכניס מכות למי שרק העז לזרוק עליי מילה . הוא היה לוקח את הפלאפון שלי ושואל אחד אחד מי זה ומאפה אני מכירה אותו . וגם שהייתי הכי מזניחה בעולם הוא היה מתגאה להראות אותי מול החברים שלו ולומר ' אחי , זאת האישה שלי '
אותו אני באמת אהבתי ויאהב תמיד .

***

25.6.2010 יום חמישי
" תגידי נועם , באלך לישון אצלי היום ? "שאלתי אותה בדרכנו הביתה .
" אממ .. בכיף " היא חייכה . חייכתי גם , למרות שלא ממש הבנתי למה .
נכנסתי לבית והקור של המזגן הכה בי כמו מקפיא בהשוואה לחום של ת'א .
' קפוא פה ' עטפתי את עצמי עם ידיי . כיביתי ת'מזגן והרגשתי את גלי הקור נחלשים לאט .
ניגשתי למקרר לבדוק עם אביב השמן גמר את כל המיץ תפוזים . כן , הוא סיים .
נאנחתי בקול ומזגתי לעצמי כוס מים גדולה קרים והתיישבתי באחד הכיסאות ליד השולחן . סרקתי את הדירה .. ' נחמדה דווקא ' הרהרתי ..
מבטי נח על השולחן ועיניי נתפסו על שם מוכר ששמעתי פעם . ' עירוני א ' היה כתוב בכתב המעוגל של אבי ומתחתיו מ'ס פלא .זה שם של תיכון אם אני לא טועה . היה שם נוסף ' צייטלין ' או משו כזה .. וגם לו נועד מספר . חייכתי חיוך צידי , אבא שקל את זה ברצינות . תקתוק נשמע מהדלת . קמתי לפתוח . סופיה נכנסה עם הרבה שקיות בשתי ידיה . עזרתי לה ולקחתי גמאני כמה שקיות שנשארו עדיין בפתח הדלת .
" היי מותק . אויי למה המזגן כבוי " היא הזיעה מעט . היא הניחה את השקיות על רצפת המטבח , מיהרה להדליק את המזגן וחזרה לקחת עוד שקיות . " רגע .. מה את עושה בבית בשעה כזאת ? " שאלה לא מבינה .
" אהה לא משו מיוחד , פשוט זרקו אותי מביציפר " עניתי בסתמיות .
" מההה ? " קראה ושמטה בבת אחת את השקיות שהיו בידה .
" סתם אני צוחקת , לחץ ! פשוט עושים אצלנו בגרויות והיינו צריכים לפנות את כל הכיתות " הסברתי . " הבנתי " הנהנה " ואל תעשי לי את זה שוב שמעת ? " אמרה בהקלה והרימה אליי אצבע מזהירה . סופיה סידרה את כל הקניות במקומם ואני המשכתי לשתות את שאר המים שהתחממו מעט .
" היום חברה באה לישון אצלי " אמרתי באגביות .
" כן ? " התפעלה " אני ממש שמחה שאת ככה .. את יודעת .. מתחברת בקלות לבנות " הביטה בי באהבה . חייכתי אליה חיוך מאולץ ופניתי לחדרי .