החיים שלי כבר לא אותם חיים מהרגע שפגשתי אותך פרק 1

~מנקודת מבט של מתן~
הבטתי לצדדים ראיתי את העיניים של כולם בוחנות אותי,האוהדים כוססים ציפורניים כולם במתח.
"קדימה מרציאנו אל תאכזב את הקבוצה" שמעתי את המאמן צועק לי.נישקתי את הכדור נשיקת מזל והנחתי אותו על הדשא,
לקחתי כמה צעדים אחורה הסתכלתי לשוער בעיניים, נשמתי כמה נשימות עמוקות ושוב העפתי מבט לאוהדים,והסטתי את מבטי ליציא וחיפשתי את פניה של פריאל ואז ראיתי אותה יושבת עם כל האוהדים מחזיקה אצבעות חייכתי אליה והיא חייכה אליי חזרה.
קדימה מתן אסור לך לאכזב אותה מילמלתי לעצמי.
וכשהרגשתי שזה הרגע רציתי אל הכדור ובעטתי אותו לשער.
"וזה בפנים!, והקבוצה המנצחת במשחק הזה היא מכבי נתניה!" השופט הכריז וכל חברי הקבוצה רצו אליי וחיבקו אותי.
ירדנו לחדר הלבשה ונשמעו שהגות וקולות שמחה.
"מרציאנו י'תותח,מרציאנו י'תותח.." חברי הקבוצה התחילו לשיר.
ואז המאמן נכנס עם חיוך על הפנים.
"כל הכבוד לכם משחק יפה, מרציאנו שיחקת אותה!" אומר ונתן לי מכה על הכתף.
וחגיגות בחדר הלבשה המשיכו עם שירים וריקודים.
בתוך כל החגיגות ראיתי את פריאל עומדת בכניסה לחדר הלבשה רצתי עליה.
"למי יש אח תותח?!" אמרתי והרמתי אותה והתחלתי לסובב אותה.
"מתן דיי יש לי סחרוחורת" היא אמרה.
"אז תעני על השאלה" אמרתי בהתחכמות.
"יש לי את האח הכי הכי תותח בעולם, אלוף!!!" היא אמרה וחיבקה אותי.
אין על האחות הזאת בעולם,אני לא יכול לדמיין את החיים שלי בלעדיה.
זה משחק ראשון שפריאל מגיעה לראות אותי משחק אז היה חשוב במשחק הזה להוכיח את עצמי פי אלף.
"אני גאה בך" היא אמרה ונישקה אותי בלחי.
ומהמשפט הזה הבנתי שכל העבודה הקשה שעשיתי הייתה שווה אם זה מה שהיא אמרה.
"אז מה בא לך גלידה?" שאלתי את פריאל
"כן!" היא אמרה בהתלהבות.
"טוב חברים אני פורש" אמרתי.
"ביי י'אלוף" הם אמרו, חייכתי אליהם והלכתי עם פריאל.
אחריי שפריאל ואני סיימנו לאכול גלידה חזרנו הביתה,
"טוב אני עולה להכין את התיק למחר" פריאל נתנה נשיקה על הלחי ועלתה לחדר.
וואו רק עכשיו ירד לי האסימון שזה היה היום האחרון של החופש הגדול, מחר מתחיל שוב הסיוט הזה שנקרא בית ספר.
ועוד בית ספר חדש כמו כל שנה זה כבר נהיה הרגל. אני חושב שכמעט לא קיים בית ספר בארץ הזאת שלא למדתי בו.
עליתי לחדר שלי, התקלחתי וארגנתי את הדברים למחר.הייתי כל כך עייף שרק נשכבתי על המיטה שלי ונרדמתי.