החיפוש – פרק 12

בנתיים שביאוקראן בכה, הוא הבין שטופ כבר לא היה שלו.
הוא החליט שהוא הולך לקנות דברים שיוכלו לעזור לו לשכוח את זה…
שזה אומר אלכהול.
שהוא קנה ויצא מהחנות, חבורה של אנשים דחפו אותו.
וכמעט הצליחו לאנוס אותו, אך מישו בא והציל אותו ברגע האחרון.
"מ-מי אתה?" שאל ביאוקראן.
"אני מוקורו" הוא אמר.
"ביאוקראן" הציג את עצמו גם.
"איפה אתה גר?" מוקורו שאל ועזר לביאוקראן לקום.
"אתה מנסה התחיל איתי ?" שאל ביאוקראן.
"אממממ, דיי כן" אמר מוקורו מחייך.
ביאוקראן הסתכל על השיער שלו.
השיער של מוקורו היה דומה מאוד לאננס. (חה)
"טוב, בוא אחרי" אמר ביאוקראן והיצא לכיוון הבית.
מוקורו שרק לאורך כול הדרך.
בנתיים מיסאקי ישנה.
וטופ הסתכל על ג'ידי, שישן.
וחייך בלי סיבה.
ביאוקראן ומוקורו בנתיים היו בבית שלהם.
"הי, למה הדירה הזאת מתאימה לעוד מישהו?" שאל מוקורו בוחן את הדירה.
"כי השותף שלי כאן, והוא היה חבר שלי.." אמר ביאוקראן.
"היה… ? מה קרה ?" שאל מוקורו.
"לא יודע, הוא שכח אותי.. זה קרה היום" אמר ביאוקראן משפיל..
מוקורו שתק וחיבק את ביאקוראן מאחורה.
וביאוקראן בכה בשקט, ומוקורו ניחם אותו.
"מה קרה שם אתה מוכן לספר לי?" אמר מוקורו בעדינות.
"א-א-אני גם לא יודע.. הוא פשוט לא זכר אותי והיה שם עוד מישהו" אמר ביאוקראן ובכה שוב.
"זה בסדר" אמר מוקורו וחיבק וליטף לביאוקראן את הראש.
בנתיים בבית חולים …
טופ לא הרגיש טוב ..