היא איננה לתמיד ?! פרק 3

תום ישב בחדר שלו רוח קרירה נשבה דרך החלון הפתוח .
הוא שכב על המיטה והביט בתיקרה הלבנה של חדרו
"תום האוכל מוכן " קראה אחותו הקטנה איימי
"אני לא רעב " אמר
"אבל אמא אמרה שתוכל " המשיכה אחותו להציק לו
"איימי אני לא רעב וזהו " הוא התרומם וראה את אימו
"תום אני באמת חושבת שכדי שתוכל " אמרה בדאגה .והייתה לא סיבה טובה לדאוג .
מאז מותה של לורי הוא כמעט ולא אכל הוא תמיד נזכר בפרצוץ של ליאו הוא היו החברים הכי טובים ,טוב אולי כמו ליאו ולורי אבל די קרוב לזה .
ליאו היה שבור וזה הוציא לתום את כל התיאבון . אומנם הוא היה החבר האחרון שנכנס לחבורה אבל זה לא אומר שהוא פחות אהב את לורי .
היא הייתה תמיד כל כך נחמדה וחברותית עכשיו היא איננה וכולם שבורים
" אני באמת לא רעב " הוא אחר וניסה לחייך .החלק הכי גרוע אפילו יותר מזה שליאו נישבר היה העובדה שלתום לא הייתה אפשרות לעזור הוא הצטער שאין ים בקרבת מקום זה ים תמיד עזר לו להגיע לשקט פנימי הדבר הכי קרוב לים שהיה בעיר היה הנער שהיה מאחורי הבית של ליאו
"אמא אני יוצא " אמר במהירות ויצא לפני שאימו תספיק להגיב
הוא מיהר לכיוון ביתו של ליאו וחתך לכיוון היער הוא התקדם לכיוון הנער וראה הת גדות הנער הבוצי .
לפתע הוא ראה משהו מנצנץ באור השמש הקלוש
'מה לעזא… ' הוא התקרה ןראה את אחת מהנעליים האהובות על לורי תקוע על אבן על הגדה .לידה נצץ בקבוקון קטן תום הרים את הבקבוקון ראה בתוכו משהו .זו הייתה שיערה לבנה כמו אלה של לורי
לאחר מספר שניות של בחינת הבקבוקון הוא שמעה צעדים מתקרבים
"חכי בבקשה " הוא שמע את קולו המוכר של של ליאו
"אחי מה קרה " שאל תום על ליפני שראה את ליאו לאחר רגע ארוך ליאו ביצבץ מבין השיחים ונראה אחוז טירוף
"תום אתה לא מאמין מה קרה לי עכשיו " אמר ליאו והסדיר את נשימתו
"דבר אחי אני מקשיב " לפחות בזה הוא היה יכול לעזור
"לורי …. היא הייתה פה עכשיו ראיתי אותה "