היומן הסודי שלי – פרק 1 (ניסיון)
בבקשה תקראו בסוף הפרק את רציתי להוסיף
———————————————–
אנה ישבה במועדון בוהה באוויר בעיניים מלאות דמעות, יודעת שבקרוב תעזוב את עיר הולדת ותעבור לעיר אחרת, פחות רועשת ומלוכלכת מלונדון. היא לא יודעת אייך להיפרד מחבריה. אייך להסביר להם למה היא עוזבת. אייך להיפרד מהחדר התכול שלה. אך היא ידעה שהיא צריכה להיות חזקה שתיכנס לבית ספר החדש, ותכיר אנשים חדשים. היא יודעת שהיא הולכת לפתח חיים שונים לגמרי מלונדון.
"אנה…" שרון נגעה בעדינות ביד חברתה גורמת לה להתעורר מהמחשבות על העתיד ולחזור להווה.
"אה.." אנה אמרה באדישות מסתכלת על שרון שעמדה מולה בבגדים זרוקים ג'יינס כחול משופשף, חולצה כחולה עם עוגן כסוף באמצע, צמידי ברזל שחורים, צמיד המזל שלה, ונעלי האולסטר כחול כהה.
"מה אה..? מה קורה לך אנה את בכלל איתנו? אנחנו צריכים להתחיל את החזרה כדי להתקבל לתחרות" שרון אמרה גורמת לאנה צביטה גדולה בלב שהיא לא תוכל להשתתף בתחרות
"לגבי זה" אנה אמרה מסמנת לשרון לשבת לצידה
"לגבי זה, מה?" שרון מתיישבת לידה "אנה את מלחיצה אותי"
"אני עוזבת" אנה אמרה משפילה מבט לא רוצה לראות את המבט החודרני של שרון
"את מה??" שרון צעקה, וכל הקבוצה הסתכלה עליהן
"אני עוזבת להולמס צ'אפל מחר" אנה אמרה וכל הקבוצה היו עם פה פעור
"למה אמרת את זה רק עכשיו?"
"אודות לך עכשיו ייקח לנו הרבה זמן למצוא לך מחליפה?"
"אין לנו מלא זמן של לקראת ההופעה אייך ננצח אם חסרה לנו משהי?"
אנה שמעה את חבריה לקבוצה פוטרים לעברה כשהיא יוצאת מהחדר החזרות לביתה
היא הולכת הביתה זאת בדיוק התגובה שהיא לא רצתה לקבל מחבריה וחברותיה, זאת בדיוק התגובה שהיא פחדה ממנה כל כך.
היא האמינה שקתרין תגיב ולא תשתוק לדבריה שלה, זאת לא הייתה תגובה אופיינית לחברתה הטובה ביותר. היא ציפתה שהיא תתרגז או תצעק עליה, אבל שתיקה זאת באמת הייתה תגובה לא צפויה שהיא יכלה לחשוב עליה.
תגובות (3)
תמשיכיייייי
נשמע מענייין מחכה להמשך:)
התחלה יפה מחכה לראות את ההמשך :)