הכול התחיל במתיחה קטנה- פרק 3

הגעתי ושמעתי את אנני וג'יי 'משוחחים' יחד.
"מה?" אנני לא האמינה למה ששמעה.
"אני לא רוצה להיות איתך יותר!" אמר ג'יי.
"ידעתי, ידעתי שאתה חבר של אן, אבל היא לא מקובלת יותר ממני, ובטח שלא יפה יותר ממני, אז מה אתה מוצא בה?"
"אני..אני לא חבר של אן, אני חבר של אשלי" הוא חייך.
"מי זאת אשלי?" היא לא הבינה.
ג'יי הסתכל עליי וסימן לי שאבוא.
באתי למקום בו הם היו.
"כן, ילדה? מה את רוצה?" אמרה אנני ברוב חוצפתה.
"זאת חברה שלי" אמר ג'יי בגאווה.
"מה?" היה לה פרצוף מופתע.
פתאום נשמע צלצול,.
הם לא כלכך התייחסו לו.
"טוב, כדאי שאני אלך," נופפתי לג'יי וברחתי משם בריצה.

"אשלי!" קראה לי אלי.
"אה?"
"זה נכוון? אני לא מדמיינת? הוא נפרד מאנני בשבילך?" היא אמרה בהתרגשות.
הנהנתי בבישנות, אני לא כלכך רגילה לזה.
"את עם ג'יי עכשיו- רשמית!" היא מחאה כפיים בהתרגשות.
הייתי די אדישה לזה, ולא הבנתי מה המרגש. זה לא שהוא אלוהים!
"אשלי ואלי, תשבו במקומכן!" פתאום המורה להסטוריה בא ולא שמנו לב לזה.

~באמצע השיעור~
"פסס..אשלי!" קראה לי איזה בת מאחורה.
הסתובבתי וראיתי שהבת הכי מקובלת בכיתה, לילי, קראה לי.
"הי" חייכתי לה.
"זה נכון?" היא אמרה בהתרגשות.
"מה?" לא הבנתי.
"שאת וג'יי האליל ביחד?" היא הסבירה.
הנהנתי. 'ואו, כמה שזה מתפשט מהר' חשבתי.
"ואו, אפילו אני ניסיתי ולא הצלחתי. מה הסוד שלך?" היא חייכה לי גם.
"אין..אין לי סוד…ואולי חשבת על זה שהוא אוהב אותי בגלל האופי ולא היופי?"
"לא, לא נראה לי" היא שללה את זה מיידית.
אוח, כמה שהיא סתומה.
היא נחמדה והכול אבל אין לה שכל!
יש לי שער בלונדיני ארוך שמגיע עד לישבן ועיניים ירוקות.
"לילי ואשלי! תפסיקו לדבר" אמר המורה להסטוריה "ואשלי,מה קרה לך? את מצטיינת בהיסטוריה, אל תקלקלי את זה!"
"אשלי, בהפסקה, בואי שבי איתנו" לחשה לי לילי.
"'סבבה" עניתי לה וישר הסתובבתי שהמורה לא יראה.
אבל הוא היה עסוק בלכתוב על אלכסנד מוקדון או משהו.

~בהפסקה~
"הי, אשלי, בואי!" קראה לי אלי.
אבל סימנתי לה שאני עם הבנות ואני די עסוקה. אז היא הלכה.
"בנות, תכירו את אשלי, החברה החדשה של ג'יי המהמם!" אמרה לילי לשאר הבנות בחבורת המקובלות.
"לא נכון!" הבנות התלהבו.
אבל אני לא כל כך הייתי איתם, חשבתי על אלי, ועל זה שנפנפתי אותה.

אחרי 15 דקות משעממות טילים, שכל מילה שניה בה זה: "לא נכון!" הגיע הצלצול המושיע.
אף פעם לא חשבתי שאני אומר את זה, אבל זה די נכון.
"תפתחו את ספריכם בעמוד 94" אמרה המורה לספרות במבטא ספרותי מעצבן.
"פססט.. אשלי."
הפעם זה היה בן, החבר הכי טוב של ההכי מקובל בכיתה.
"הי" חייכתי גם לו.
"יש היום בערב מסיבה בבית שלי, ותזמיני גם את ג'יי, ותביאי בגד ים," אמר.
"איזה..רחוב?" שאלתי.
" 'המוקש' " ענה.

~בסוף יום הלימדים~
"את באה למסיבה?" שאלה אותי לילי.
"כן, למה לא?" עניתי לה.
"וג'יי..בא?"
"אני עוד לא שאלתי אותו,"
"טוב, ביי" היא הלכה.
"אש, מה היא רצתה?" באה אליי אלי.
"כלום, סתם, מסיבה אצל בן" אמרתי לה.
"אה.." היא הסתכלה על הריצפה כאילו שהיא מחפשת משהו שנפל לה.
"מה קרה?"
"הוא..לא הזמין אותי.."
נאנחתי,
"את יודעת מה? אני אשאל את לילי אם גם את יכולהלבוא, סבבה?" לא רציתי שתהיה עצובה.
היא הנהנה והוסיפה: "רוצה שנחזור יחד לבית?"
"לא, אני חשבתי ללכת עם ג'יי" עשיתי לה מבט מצטער.
"בסדר, אני אלך עם לני" אמרה והלכה.
אני גם יצאתי מהכיתה לבחוץ, חיפשתי את ג'יי, ראיתי אותו עם חברים שלו.
"ג'יי" באתי אליהם.
"מה את רוצה?" אמר אחד החברים שלו.
חיכיתי שג'יי יגן עליי אבל הוא שתק והביט לרצפה.
"אני..אפשר את ג'יי לשניה?" שאלתי.
"חחח!" הם צחקו. "שמעת ג'יי? היא רוצה לדבר איתך!"
"רק מקובלים מדברים עם ג'יי, ורק י'בניקים מדברים איתו," אמר אחר.
"ג'יי?" הסתכלתי עליו, אבל הוא העדיף לשתו.
"סבבה" הלכתי מרוגזת.
הוא מתבייש בי או שסתם נדמה לי??????????!!!!!!!!!!!
ואני כמו פתי חשבתי שהוא אוהב אותי באמת!!!

-ההמשך יבוא-