המורה הקוריאני שלי – פרק 6 – חלק א'

ג'יי הון צדק. כשישבתי ודיברתי על הדברים עם ג'ונג צ'ה ואמא שלי הם נראו נלהבים מההצעה.
"זה לא יאומן! אתם רק רוצים שאני יעוף מהבית.." צחקתי ולא האמנתי למשמע אוזניי.
"מגי, את לא מבינה. ג'יי הון הוא כוכב מאוד פופולארי ומאוד ידוע בקוריאה. אבא שלו הוא בעל בית הספר ואם הם החליטו לקחת אותך תחת חסותם ולעזור לך בצורה הזו הם כנראה מצאו בך הרבה כישרון!" ג'ונג צ'ה ניסה להסביר לי אבל לא הקשבתי.
"בסדר..הבנתי אתכם." עליתי לכיוון החדר וטרקתי אותו בחוזקה. ארזתי את המזוודה עם הבגדים, התכשיטים וכלי הרחצה שלי ולאחר מכן הסתכלתי על המיטה, לעבר המחשב שלי והתמונה של ליסה וארי שהייתה מונחת על מיטתי. הכנסתי את המחשב נייד למזוודה וסגרתי אותה. היא נראתה כאילו היא תתפוצץ בעוד רגע.
את התמונה של הבנות שמתי בתוך תיק הגב שלי והחזקתי את הצמיד חזק בכף ידי "אם זה מה שהם רוצים, אני לא יישאר בכוח." חנקתי את הדמעות בגרוני וירדתי לכיוון הסלון.
אמא וג'ונג צ'ה חיכו לי למטה ואני לא עצרתי להגיד להם שלום.
"מגי.." אמא ניגשה אליי אבל העפתי ממנה את ידי בכעס "שלא תעזי!" אמרתי עצבנית מתמיד.
סו יונג ירדה במהירות מהקומה השנייה וחיבקה אותי חזק כל כך "אני יתגעגע אלייך מגי.." היא בכתה על כתפי ואני חיבקתי אותה חזק גם כן "אל תדאגי, אנחנו נתראה בבית הספר! וגם נדבר בלי שום קשר.." חייכתי אליה.
"אני באמת מקנאה בך שאת עוברת לגור איתו, זה פשוט חלום!" היא נראתה מאושרת בשבילי.
"הייתי מתחלפת איתך.." אמרתי לה באכזבה ולאחר מכן יצאתי לכיוון המכונית בלי להסתכל על ג'ונג צ'ה. הנהג הסיע אותי לכיוון הבית של ג'יי הון ואני לא יכולתי להפסיק לבכות לאורך כל הנסיעה.
כשהגענו לשם נפרדתי מהנהג לשלום ועצרתי מול הבית הענק והמלכותי שניצב מולי. היה שער ענקי מול הכניסה של הבית. קיבלתי פיק ברכיים ואפילו לא יכולתי לצלצל בפעמון. הרגשתי שאם אני יכנס לבית שלו אני ירגיש כל כך לא בבית ורק יפריע למהלך חייו של ג'יי הון.
"מגי??" שמעתי מאחוריי את קולו של המורה.
הסתובבתי לכיוונו ועזבתי את ידית המזוודה כתוצאה מההלם. המזוודה נפלה על הרצפה ואני הסתכלתי עליו המומה מתמיד, נשמתי נעתקה ופשוט לא ידעתי מה להגיד.
"מה אתה עושה כאן?" הייתי מופתעת לראותו עומד מאחוריי ומתנשף. הוא היה עם בגדיי ריצה והיה שטוף זיעה. באותו רגע הוא חזר לביתו אחרי ריצה.
"מה אני עושה כאן?" הוא חייך "אני חושב שאני צריך לשאול את השאלה הזו.." הוא הסתכל על התיקים שלי "אבל, חשבתי שאמרתי לך לבוא מחר למה הגעת כבר היום?" הוא נראה מופתע לנוכח המזוודה והתיקים שהבאתי.
"אהה..זה.." צחקקתי בקולי קולות "לא, אני רק יצאתי להסתובב.." חייכתי אליו.
"עם מזוודה?" הוא הסתכל על המזוודה שלי ולאחר מכן הסתכל עליי.
"המזוודה?" הסתכלתי על המזוודה "אהה..המזוודה..זה בגלל שאני צריכה להביא לאמא שלי כמה דברים. אז כבר לקחתי את המזוודה.."
עוד לפני שסיימתי לדבר או לחשוב על איזה עוד שקר להמציא, ג'יי הון התקדם לעברי וצחקק "לא אמרו לך שכשאת מתחילה שקר את צריכה לספר עוד שקר כדי לכסות על השקר הקודם ולכן לעולם לא תצליחי לצאת מהשקרים שלך!" הוא צחקק לעצמו ולקח את המזוודה "אם את לא רוצה לספר לי למה דווקא היום, את לא חייבת." הוא לקח את המזוודה שלי לבפנים.
"לא! חכה!" עצרתי אותו ולקחתי את המזוודה "אני לא התכוונתי לבוא אליך היום!"
"לא?" הוא בחן את פניי.
"לא." אמרתי בתקיפות.
"אוקיי, כרצונך. מצידי תעבירי את כל הלילה בחוץ. בקור." הוא סגר עליי את הדלת ואני נשארתי פעורת פה מחוץ לביתו.
"אני לא מאמינה.." חייכתי לעצמי וניסיתי להירגע "האידיוט הזה…" כיווצתי את ידי לאגרוף ורציתי לפוצץ את פניו המשורטטות במכות.
הוא לא פתח את הדלת לאחר מכן ובאיזשהו שלב הוא גם סגר את האורות. אני נשארתי מחוץ לביתו והתיישבתי מאחורי הקיר של ביתו על הדשא בעודי מתכסה עם אחד המעילים שהיו לי בתיק. ישבתי שם וחרקתי בשיניי. הקור בחוץ היה מקפיא. הרגשתי שעד הבוקר אני לבטח יהפוך לגוש קרח.
ישבתי ככה כל אותו הלילה בחוץ ולא יכולתי לעצום עין בגלל הקור. בבוקר כבר נפלתי על הדשא והתנשמתי בכבדות בעודי רועדת מקור.
ג'יי הון יצא מהבית לכיוון הרכב שלו, אבל אז הוא שם לב לידית של המזוודה שלי שנפלה גם כן על הרצפה.
הוא התקרב לכיוון וראה אותי שוכבת, רועדת על הרצפה.
"מגיי..מגייי.." הוא סטר לי מעט והתחיל לנער אותי מצד לצד "את שומעת אותי??" הוא הרים את קולו.
פקחתי את עיניי באיטיות ובקושי רב "ג'יי…המורה.." אמרתי בקול רפה ובעיניים עצומות.
"למה??? למה לא נכנסת כשאמרתי לךךך??" הוא נראה עצבני והרים אותי על ידיו. הוא הכניס אותי לתוך ביתו והודיע בבית הספר שהוא ואני לא נגיע היום.
ג'יי הון הניח אותי על הספה בסלון וכיסה אותי בשמיכה עבה כדי שתחמם אותי. אני התכווצתי ורעדתי מקור, כול גופי היה קפוא אבל למרות שהרגשתי שאני רועדת מקור כשג'יי הון מדד לי חום הוא החוויר כשראה את מד החום עומד על ה- 38.8 מעלות. הוא רץ לכיוון המטבח שלו וחיפש בטירוף כדור להורדת החום.
"בואי..תשתי את זה." הוא החזיק את ראשי ועזר לי לשתות את הכדור עם המים. לאחר מכן הניח את ראשי על הכרית ועמד על ידי עם כערה של מים ומטלית לחה. הוא הניח את המטלית הלחה על מצחי במטרה להוריד לי את הטמפרטורה של הגוף.
ג'יי הון חזר על הפעולה מספר פעמים עד שבדק כי החום ירד קצת ולאחר מכן פשוט הניח לי להמשיך לישון.