המורה הקוריאני שלי – פרק 7 – חלק א'

בבוקר למחרת כשהתעוררתי הסתכלתי על החדר ונוכחתי לגלות שהכל אמיתי. עדיין הייתי בחדר הוורוד בביתו של ג'יי הון. נשמתי עמוקות ושפשפתי את פניי. נזכרתי במה שקרה אתמול בלילה ועדיין התמונה של הכעס בעיניו לא יצאה לי מהראש.
גררתי את עצמי באיטיות לכיוון האמבטיה במטרה לשטוף את פניי הישנוניות ונתקלתי בו כשיצאתי מהחדר. הוא יצא באותו הזמן מהחדר שלו והסתכל עליי למשך שנייה. לאחר מכן המשיך לפסוע כיוון האמבטיה מבלי לומר מילה.
"כזה קטנוני.." נאנחתי בייאוש והתקדמתי גם אני לכיוון האמבטיה.
נכנסתי לבפנים וראיתי שהוא צחצח את שיניו. נעמדתי על ידו ומרחתי משחה על המברשת שיניים שלי מבלי לומר דבר.
צחצחנו שיניים כל אחד לצד ההפוך כדי לא להיתקל זה במבטיו של השני ולאחר מכן כשרצינו לשטוף את הפנים נתקלנו זה בידה של זו. לקחתי את ידיי אחורנית והוא המשיך לשטוף את פניו ולאחר מכן יצא במהירות מהאמבטיה לכיוון חדרו.
הסתכלתי על המראה ועצמתי את עיניי. שטפתי את פניי במים קרים כדי להתעורר כמה שיותר מהר מהסיוט הזה. אבל גם כשפתחתי את עיניי עדיין עמדתי באמבטיה של ג'יי הון.
יצאתי מהאמבטיה עם מגבת על פניי והתקדמתי לכיוון חדרי.
ג'יי הון יצא מחדרו והסתכל עליי "תתארגני ותפגשי אותי למטה בעוד 20 דק' אל תתעכבי יותר מידיי." הוא אמר והתקדם לכיוון המטבח כדי להכין לעצמו כוס קפה.
הייתי מופתעת מהעבודה שהוא פצה את פיו, חשבתי כבר שהוא שכח איך לתקשר עם העולם, חוץ מפניו החמוצות כמובן שהראו רק כמה רע לו בחיים.
עשיתי כדבריו והתלבשתי במהירות. ירדתי במדרגות לכיוון המטבח בעודי אוספת את שערי עם הגומייה וג'יי הון הסתכל עליי במבט רציני ולגם מהקפה שלו.
הסתכלתי עליו במבט מופתע והורדתי את ידיי בביישנות "ל..לנעול נעליים?" אמרתי בחשש שיתפרץ עליי שוב.
הוא לא ענה, רק המשיך לבהות בי בלי לומר מילה.
"אני ייקח את זה ככן." אמרתי בעודי מסתובבת לכיוון הכניסה במטרה לנעול נעליים.
"כמובן, את תמיד עושה מה שאת רוצה!" הוא גיחך והמשיך לשתות מהקפה.
הסתובבתי לכיוונו והסתכלתי עליו עצבנית "אתה ביקשת שאהיה מוכנה, אתה לא רוצה ללכת?"
"ביקשתי ממך לרדת כי רציתי לדבר איתך לפני שאנחנו הולכים לבית הספר."
"והייתי אמורה להבין את זה דרך הפרצוף החמוץ שלך?" הסתכלתי עליו בייאוש.
הוא לא ענה רק המשיך לבהות בי בפרצוף כעוס.
עזבתי את הנעליים והתקדמתי לכיוונו. ישבתי ליד השולחן והסתכלתי עליו מחכה שידבר.
הוא החזיק את הכוס בשתי ידיו והסתכל על השולחן הלבן. לאחר מכן הוא הרים את מבטו והסתכל על עיניי הגדולות והעייפות ועדיין, לא אמר דבר.
הסתכלתי על עיניו הקטנות ובחנתי את מבטיו הלא ברורים. לא הצלחתי להבין למה הוא מסתכל עליי ולא אומר כלום.
הוא נאנח והחליק את שיערותיו לאחור "מה שקרה אתמול…" הוא התנשם בכבדות "לא התכוונתי לצעוק עלייך, זה יצא משליטה." הוא הניח את ידיו על השולחן ושילב את אצבעותיו "אני מבקש ממך רק משהו אחד, בבקשה, פשוט אל תתערבי במה שלא נוגע לך.." הוא עצם את עיניו בעצבנות.
"זה בסדר.." אמרתי באנחת ייאוש והוא הרים את מבטו לעברי "אתה צודק, לא הייתי צריכה להתערב. היחסים בינך לבין הבחורה הזאת הם ביניכם בלבד. זה לא יקרה יותר, הרי יש כללים נכון? זה אחד מהם, לא להתערב בדברים שלא קשורים אליי." חייכתי אליו כמבינה "אל תדאג. אני יעקוב אחרי הכללים שלך."
ג'יי הון הסתכל עליי מופתע למשך שבריר שנייה ולאחר מכן הנהן בראשו "נכון, יש כללים. ואני אשמח אם תתחילי לעקוב אחריהם." הוא נשמע תקיף יותר.
"אל תדאג." הסתכלתי עליו מיואשת.
"אוקיי, אז אפשר ללכת.." הוא קם והניח את הכוס שלו בתוך הכיור. ואני התקדמתי לכיוון הכניסה כדי לנעול את הנעליים.
בדרך לבית הספר שתקנו שנינו והדממה ששררה בתוך המכונית הייתה מביכה. הסתכלתי מחוץ לחלון והחזקתי את הצמיד שלהן חזק בידיי.
לבסוף הגענו לבית הספר. זה היה נראה כאילו לא נגיע לשם בחיים.
הראשונה שקפצה עליי הייתה סו יונג, היא חיבקה אותי חזק כשיצאתי מהמכונית ונראתה כל כך נרגשת.
"היי, החלטת להדאיג אותי על ההתחלה? למה לא באת אתמול?" היא נראתה ממש מודאגת.
"אני..פשוט.." הסתכלתי לכיוון ג'יי הון שהחנה את הרכב ובלי להגיד מילה התקדם לתוך בית הספר. חזרתי להסתכל על סו יונג וחייכתי אליה חיוך מהול בעצב "אני בסדר עכשיו."
"קרה משהו?" היא הסתכלה על מבטי המיואש.
"לא, הכל בסדר." נאנחתי ונכנסתי לתוך בית הספר גם אני.
"מגי.." ג'ון צ'אן ניגש אליי גם הוא עם חיוך ענקי מרוח על פניו.
"היי ג'ון צ'אן." חייכתי אליו.
"איך את מרגישה?" הוא בחן אותי ונראה מודאג גם הוא.
"אני באמת בסדר. הרגשתי קצת לא טוב אבל זה עבר."
"אני שמח לשמוע." הוא חייך אליי ונראה כל כך מתוק.
"היי ג'ון צ'אן, תקרא לכולם לחזרות." המורה הסתכל עליו ולאחר מכן העביר את מבטו אליי "התלמידה מגי, גם את מצטרפת אליהם, אז תתלבשי בהתאם." הוא אמר בעודו נכנס לסטודיו.
השפלתי את מבטי ונאנחתי בכבדות. ג'ון צ'אן הסתכל עליי בדאגה "קרה משהו?"
"קרה מה שאמרתי לך שיקרה. אני וג'יי הון לא מסתדרים! ולא נצליח להסתדר.." התקדמתי לכיוון השירותים כדי להחליף בגדים וג'ון צ'אן הלך אחריי.
"מה הוא עשה לך.?" הוא נעמד מחוץ לדלת השירותים וצעק לבפנים.
החלפתי את הבגדים במהירות ולאחר מכן יצאתי חזרה לכיוון ג'ון צ'אן "הוא לא עשה כלום, זאת אשמתי! אני לא יודעת לסתום את הפה." הכנסתי את התלבושת האחידה לתוך התיק והתקדמתי חזרה עם ג'ון צ'אן לכיוון הסטודיו.