המסתורין שבך- פרק 10

מישל:

"מישל, את מתכוונת לצאת מהחור הזה מתי שהוא?" קולה המתנשא של אמי נשמע מאחורי הדלת הסגורה.
גלגלתי את עיניי ובחרתי להתעלם.
"גברתי הצעירה, קדימה תפתחי את הדלת שלך.
כל היום קבורה בתוך החדר הזה ולא עושה שום דבר עם עצמך!" היא צעקה בזעם לאוויר, לי זה לא הזיז בכלל.
אני רגילה לדיבור המתנשא שלה, אני רגילה שהיא תמיד עושה לי רצח אופי אבל…אני לא ייחסתי לזה חשיבות בכלל, כל עוד זה יצא מהפה שלה.
"מישל." קולו העבה של אבי משך את תשומת הלב.
ברגע שהוא מתחיל לדבר, זה כבר עניין אחר.
אני תמיד מקשיבה לו, הוא היחיד שעדיין מתייחס אלי בבית הזה.
"קדימה, תקשיבי לאמא שלך." הוא הרים מעט את קולו בסמכות אבהית אך, ידעתי שהוא התכוון לזה שאני יכולה להמשיך במעשיי ולהתעלם ממנה.
"טוב אבא." צעקתי והיה שקט מופתי.
"יופי, תתחילי גם להקשיב לי, לא רק לאבא שלך." היא שוב הרימה את הקול הצפצפני והמעצבן שלה והשתתקה.
"שונאת אותך." מלמלתי לעצמי והמשכתי למרוח את הלק השחור על הציפורניים.
נקישות עקבייה נשמעו מתרחקות מחדרי והוקל לי כל כך שהיא הולכת לעבוד.
"תודה לך אבא." מלמלתי בחיוך קטן וסיימתי עם הלק.
אדי, אני כל כך מתגעגעת אליו, לשיחות נפש איתו.
הוא היחיד שהיה מבין אותי בדיוק כמו אריה…
מאז הוידוי שלו אני לא מפסיקה לחשוב עליו בצורה אחרת, לחשוב עד כמה הוא נראה טוב, לא מפסיקה לפנטז על שפתיו נעות על שלי.
פתחתי את המחשב, התחברתי לסקייפ והוא בדיוק היה מחובר.
לקחתי נשימה עמוקה ולחצתי על שיחת וידאו.
הוא ענה…אחרי הרבה זמן.
הוא ישב שם ללא חולצה, כשכל הריבועים היו חשופים לנגד עיניי.
הוא גם לבש בוקסר ושיערו נראה כל כך מבולגן, כאילו רק עכשיו קם משינה.
"אני רואה שחם שם בקנדה." אמרתי בצחקוק קל, הוא בתגובה חייך חיוך קטן ושתק.
הוא הביט בעיניי, כמה שהתגעגעתי למבט שלו…
"התגעגעתי אליך." כמעט לחשתי והרגשתי מחנק בגרוני.
הוא המשיך להביט בי, במבט הרציני שלו וגרם לליבי כמעט לצאת מהמקום.
אני שונאת כשהוא לא מובן לי, כשהוא כל כך רציני איתי.
"בלעת את הלשון שלך?" שאלתי בהרמת קול, לסתו ננעלה והתקשחה והוא הקריב פניו אל המצלמה.
"היית מאז עם ג'ק?" הוא לפתע שאל, בלי שום הקשר לסיטואציה.
"מה זה קשור עכש…" "תעני לי." הוא דרש ולפתע ראיתי מישהי מאחוריו, כשמגבת ממש קצרה כרוכה סביב גופה הדקיק שיערה הבלונדיני היה רטוב וליבי נצבט.
"כן, הייתי איתו." שיקרתי, רציתי שיכאב לו בדיוק כמו שכאב לי עכשיו.
לסתו התהדקה בחוזקה ופניו נראו נוקשות.
הוא איגרף את כפות ידיו והביט עמוק בתוך עיניי.
"אד…" ההיא מאחוריו החליטה לפתוח את הפה. הוא התעלם ממנה והמשיך להביט בי במבט הזה…
בלעתי את הרוק, לעולם לא ראיתי אותו כל כך טעון מעצבים.
השיחה התנתקה, הוא ניתק אותה.
הדמעות הארורות ירדו על מורד לחיי וליבי פעם בחוזקה.
"בן זונה.." מלמלתי לעצמי וסגרתי את המחשב.
אולי הגיע הזמן שאני אאמת את מה שאמרתי לו.
אני אלך לג'ק, כדי לשכוח ממנו לכמה רגעים.
***
דפקתי על הדלת החומה עם יד רועדת.
התמלאתי חרטה, פתאום הרגשתי שזאת הייתה טעות להגיע לכאן.
לפני שהספקתי לפנות לאחור ולברוח, הדלת נפתחה.
הוא עמד מולי, לבוש במכנס פוטר אפור, ללא חולצה.
הבטתי בעיניו השחורות, הן היו חצי פקוחות.
הוא קם הרגע משינה.
"היי." אמרתי בשקט, בלעתי רוק וחיוך קטן הופיע בפניו.
"כנסי." הוא אמר בקולו העבה והנמוך.
נכנסתי אל הבית, הוא סגר את הדלת וצעד לעבר המטבח.
"קפה?" הוא שאל, נדתי ראשי לשלילה.
בינתיים התיישבתי על הספה.
אחרי שהכין את הקפה שלו, הוא שטף פניו וציחצח את שיניו הלבנות.
"מה את עושה כאן מישל?" הוא שאל, הרים את הכוס ולגם ממנה בזהירות.
"אמ…אם להיות כנה אני לא כל כך יודעת." אמרתי בכנות, לא רציתי לשקר לו.
הוא גיחך קלות וניענע את ראשו לצדדים.
"מי כבר פגע בך מישל?" הוא שאל, כאילו קרא את מחשבותיי והרגיש בכאבי.
"הידיד הכי טוב שלי." אמרתי בשקט והשפלתי את ראשי.
"אני מצטערת, לא הייתי צריכה לבוא לכאן." אמרתי מהר וקמתי מהספה.
הוא תפס בידי ומשך אותי בחזרה לספה.
"את לא חייבת ללכת." הוא אמר והביט בי עם המבט שתמיד שבה אותי, שהיה מכניע אותי אליו בכזאת קלות.
הוא משך אותי צמוד אליו, הושיב אותי עליו.
הוא אחז באגני עם שתי ידיו הגדולות.
הביט בי במבט רציני וליטף את פניי.
"את כזאת יפה מישל, קשה לי לעמוד בפנייך." הוא לחש בקול צרוד וגרם לצמרמורת מוכרת לחלוף במורד גבי.
הוא כל כך יפה, הוא כל כך גברי, הכל פתאום חוזר אליי.
כל התשוקה שהייתה רדומה, פתאום התעוררה.
"ג'ק." לחשתי את שמו, הוא נשך את שפתיו התחתונות והוריד את חולצתי במהירות כזאת, בחוסר סבלנות.
הרגשתי מתחתי את הבליטה שהקשיחה בכל רגע שעבר.
"את מטריפה אותי." הוא שוב לחש בקול צרוד והתחלתי להרגיש איך אני רוצה שיהיה מעליי ויחדור אלי כמו שרק הוא יודע.
קמתי ממנו, הוא קם אחריי והובלתי אותו לחדר השינה.
הוא זרק אותי בחוזקה על המיטה הזוגית שלו, מביט בי במבט רעב, התשוקה בערה בעיניו האפלות שאני כה אוהבת.
"ג'ק." גנחתי את שמו בלחש ונשימותיי נהפכו לכבדות יותר.
"מת כבר להיות בתוכך…לדפוק אותך כל כך חזק." הוא לחש באוזני, גרם לחוסר סבלנות שלי לגבור. רציתי שכבר יממש את זה.
הוא נישק את צווארי, בלי שום עדינות, באגרסיביות.
כמו חייה טורפת שלא אכלה שבוע.
כל כך חשקתי בו באותו הרגע, הייתי שוב כנועה למגעו, לנשיקות החזקות שלו.
הוא נגע בכל גופי בלי שום עדינות.
הוא תמיד היה כזה אגרסיבי עם חשק מיני גבוה.
הוא ירד לבטני והשאיר נשיקות רטובות שגרמו לגופי להתפתל.
משכתי בשיערו והורדתי אותו לכיוון האזור הפרטי שלי.
"אני אוהב שאת כזאת חמה." הוא אמר אמר עם חיוך משועשע ומרוצה והעביר את לשונו על איזורי הפרטי והרגיש.
התפתלתי וגנחתי כל כך חזק.
הוא כל כך טוב בזה…
הוא קם בדיוק ברגע השיא, פשט את בגדיו ונדחק בין רגליי.
"ג'ק." קראתי בשמו ועיניי בהו בגופו השרירי שניצב למולי.
"את מוכנה?" הוא שאל כשחיוך משועשע שיחק בשפתיו הבשרניות.
לא הספקתי להגיד לו כן והוא כבר היה עמוק עמוק בתוכי.

***

אריאלה:

אני לא מבינה למה אני צריכה ללכת עם ההורים שלי לכנס העבודה שלהם?
אני לא קשורה למקום הזה, אבל לא יכולתי לסרב, לא היו בי כוחות לויכוח חסר טעם.
אז פשוט הסכמתי.
אחרי שנכנסנו לאולם הענקי והמפואר, תפסנו מקומות והתיישבנו עליהם.
הבטתי מסביבי, הרגשתי יוצאת דופן.
כולם כאן עם החיוכים המזוייפים שלהם ואני…התפללתי לרגע הזה שכל זה יסתיים.
הוריי אמרו שלום לכל מי שעבר על ידם
וגייב, הוא התיישב על ידי.
הוא פיסק מעט את רגליו ונראה כל גברי בעיניי.
תמיד הוא היה נראה טוב בעיניי.
הוא הסיט מבט לעברי, הביט בי ברצינות.
לא הבנתי מה עבר עליו באותו הרגע.
"מה אתה מסתכל עליי ככה?" שאלתי אותו בטון קצת גבוה, אך הוא החליט לשתוק ולהמשיך להביט בי ככה.
קמתי מהמושב והתקדמתי לכיון היציאה.
הייתי חייבת קצת אוויר.
התקדמתי לכיוון השירותים, כשהרמתי את מבטי…
ראיתי את…בן, הוא לא היה לבד.
הוא היה עם מישהי, בלונדינית, עיניים ירוקות וגבוהה עם גוף של דוגמנית.
עיניו ננעצו בעיניי, מבטו היה קודר ומפחיד.
זאת הפעם הראשונה שאני רואה אותו מזה שבועיים.
היה לי כל כך טוב לא לראות אותו, לא לחשוב עליו ועכשיו…לראות אותו עם בחורה ועוד כזאת יפה.
כל הביטחון ירד לריצפה.
הוא היה לבוש בחולצה לבנה מכופתרת שישבה על גופו כל כך יפה, הבליטה את כל שריריו.
הוא לבש ג'ינס שחור ונעליים שחורות.
שיערו השחור היה מסודר לצד, הוא נראה כמו אל יווני.
לעזאזאל איתו, כל הגעגועים שבו אליי ועכשיו אין לי שום דרך מילוט.
עכשיו כנראה אצטרך לסבול שוב בנוכחותו, עוד עם הברבי שלו.