המקובלים והלא מקובלים – פרק 21

time machine123 01/04/2016 618 צפיות אין תגובות

מאוכזבים כולם חזרו לחדרים,הבנים חזרו לחדרים המפוצלים שלהם,כול אחד הרהר קצת על מה שהיה היום…איך חברות של שנים מתפרקת ברגעים קטנים?
-בחדר של לינדה מלודי ודיאנה-
מלודי ולינדה ישבו אחת עם השנייה והתלחששו ביניהן,דיאנה סידרה את הארון שלה ושמה לב להתנהגות המוזרה של הבנות,היא הרגישה שמאז שמלודי הגיעה לחיים שלהם,היא גזלה לה גם את אהוב ליבה וגם את חברתה הטובה,היא החליטה לגשת אליהן ולברר מה קורה.
דיאנה:"על מה אתן מדברות?" הסתקרנה.
מלודי:"על שום דבר" צחקקה יחד עם לינדה ודחפה לה מרפקים.
דיאנה:"את בטוחה?" ניסתה לחדור עמוק ועלתה ללינדה על העצבים.
לינדה:"תיראי ילדה,תפסיקי לדחוף את האף שלך לכול מקום..אומרים לך שלא..אז לא…את יודעת שכשיש משהו אנחנו תמיד מספרות לך אז תנשמי" אמרה לינדה בעצבים.
דיאנה:"טוב" שתקה בבושה…היא לא רצתה לריב עם לינדה,גם ככה היא לא בקשר טוב איתה אז לריב איתה זה בכלל לא מתאים.
מלודי:"טוב גורדה,אנחנו יוצאות" הסתדרה מול המראה…"תדאגי שיהיה פה נקי,טוב?" הצביעה על הרצפה..והשתיים יצאו משם בלי להסביר לה לאן ולמה ודיאנה נשארה שם מושפלת.
-תומס ופרנקו ישבו על הפופים שלהם,הבנות נכנסו בחופשיות כאילו זה הבית שלהן,עם המון אנרגיה,הם ישבו בחברה,כל אחת התיישבה על החבר שלה,הם כרכו את ידיהם סביב מותניהם של הבנות ואמרו שלום אחת לשנייה-
לינדה:"נו,איך הכול מתקדם?" שאלה אותם.
פרנקו:"עשר,הכול דופק" אמר בשמחה.
מלודי:"וואי,אני כל כך מחכה להערב,זה יהיה שיא בשבילנו,ברור לכם שאנחנו חוגגים ובגדול" צעקה בהתרגשות ותומס הרגיע אותה בנשיקה.
לינדה:"הכי חשוב שלא נצא אשמים,אלא חפים מפשע" הסבירה לינדה.
פרנקו:"גאונה שלי" אמרה בגאווה ונתן לה נשיקה.
תומס:"ואיך אצלכן,אתן כבר תכננתן את החלק שלכן בתוכנית?" שאל אותן.
מלודי:"ברור..הכול מוכן..אתם רק תנסו להירגע ותהיו פחות מתוחים" ניסתה להרגיע אותם.
תומס:"אני לא יודע" קרץ לפרנקו ושניהם חשבו על אותו דבר.
פרנקו:"אני מאוד לחוץ" עשה את עצמו עייף.
תומס:"אני חייב שמישהי תשחרר אותי" זייף בציניות.
לינדה:"הבנתי אתכם,תחמנים!" קרצה למלודי והשתיים עשו להן מסאז'.
-כעבור כמה דקות,הבנים היו לבושים במדי כדורגל,והבנות ייפו אותם,הם סידרו להם את החולצה ומילאו אותן בנשיקות-
לינדה:"בהצלחה מיאמור" שמה את ידיה על כתפיו ונישקה אותו.
מלודי:"תהיה טוב כמו תמיד" איחלה לו מזל ונישקה אותו.
הבנים התקדמו לעבר הדלת..
פרנקו:"אתן בטוחות שאתן לא יכולות לבוא?" שאל אותן.
לינדה:"לא,אנחנו צריכות להתכונן למופע" הסבירה להם.
תומס:"אנחנו רוצים שתעודדו אותנו" הסביר להן.
מלודי:"אל תדאגו,אנחנו נעודד אתכם במסיבה" קרצה להן וארבעתם צחקו.
הבנים יצאו מהדלת והבנות צעקו להן כול הזמן:"בהצלחה,צ'או!!".
-בחדר ההלבשה של הבנים-
-פרנקו ותומס הגיעו בשקט מוכנים לחדר ההלבשה,במלתחות היו אנחל ומתיאס,הם התקלחו,המדים שלהן היו תלויים בשקט,בשקט,הבנים לקחו לאנחל ולמתיאס את הבגדים,הם שמו לב שאחת מהעוזרות עוברות והם ניגשו אליה-.
תומס:"גברת חכי שנייה" לחש לה.
הגברת:"מה קרה?אתם צריכים משהו?" שאלה אותם.
פרנקו:"כן,המדים שלנו מסריחים קחי אותם לכביסה" שיקר.
הגברת:"אוקי" לקחה מהם את המדים של אנחל ומתיאס והיא הלכה משם.
תומס:"יש אחי!"הם שמחו בשקט כדי שלא ישמעו אותם ונתנו כיף אחד לשני.
-לבינתיים במלתחות-
אנחל ומתיאס סיימו להתקלח הם יצאו מכוסים במגבות עד למותניים והתקדמו לעבר הלוקרים שלהם כדי להתלבש.
מתיאס:"אנחל,לקחת לי אולי בטעות את המדים?" שאל אותו בעודו הוא מחפש.
אנחל:"לא,ואתה לקחת לי?" שאל אותו גם הוא בעודו מחפש.
מתיאס:"לא,אני לא מוצא אותם!!" אמר בלחץ וחיפש בכול מקום.
אנחל:"גם אני לא!!" נלחץ.
מתיאס:"יש עוד עשר דקות למשחק,בוא נחפש אותם" הציע מתיאס והם החלו בחיפושים אחר המדים.
-לבינתיים,המאמן ריכז את כל השחקנים לשיחה שלפני המשחק-
המאמן:"טוב,אני רואה שכולם פה,אז בואו נתחיל…" ניסה להתחיל בשיחה שלפתע הבחין בחסרים.
המאמן:"מה זה?איפה אנחל ומתיאס?" שאל כשראה שהם חסרים.
תומס:"אין לי מושג" עשה את עצמו.
המאמן:"פרנקו,אולי ראית אותם?" שאל אותו.
פרנקו:"לא ראיתי אותם,אני לא מאמין שסמכת עליהם,הם תמיד היו עפיפונים" המשיך פרנקו בתוכנית שלו.
המאמן:"למה את מתכוון?" לא הבין אותו.
תומס:"כן..אני מכיר אותם הם חסרי אחריות,אני לא יתפלא אם הם שכחו שיש משחק היום" עשה את עצמו תומס.
המאמן:"מה את אומר..אם ככה אני חייב להעיף אותם מהקבוצה..מזל שיש לי מחליפים" חשב לעצמו המאמן.
לפתע אנחל ומתיאס הגיעו בריצה מחוסרי בגדים עם המגבות עליהם וכול החברי הקבוצה צחקו עליהן,והמאמן רתח.
המאמן:"עכשיו אתם באים?מה זה?מה הולך פה?איפה המדים שלכן?" זעף עליהם.
אנחל:"אני מצטער המאמן…פשוט…קרתה לנו תקלה והמדים שלנו נאבדו" הסביר לו אנחל.
המאמן:"חסרי אחריות!!איך איבדתם אותם?מה?הם לא נאבדו מעצמם!" נזף בהם ברתיחה.
מתיאס:"אבל..זה נכון!!באמת איבדנו אותם…" ניסה להסביר לו.
המאמן:"אולי הם התעופפו להם!" אמר בציניות.
מתיאס:"אולי…" לא הבין שזה היה בציניות וכולם צחקו עליו וממנו.
אנחל:"אז..מה עושים?" שאל אותו בחיוך.
המאמן:"אני יגיד לך מה עושים…" הסביר לו ברוגע ואז החל לצעוק:"אתם לא עולים היום לשחק…בעצם אתם לא עולים בכלל לשחק…!!!" אמר בכעס והם היו בשוק.
מתיאס:"מה הכוונה?" לא הבין.
המאמן:"טיפש!!אתם בחוץ!!!אתם לא בקבוצה!!!" צעק עליהם.
אנחל:"מה???אתה לא יכול לעשות לנו את זה…..בבקשה…זאת לא אשמתנו" ניסה להסביר אך לשווא.
מתיאס:"מי ישחק היום במקומנו?" שאל אותו.
המאמן:"המחליפים שלכם…הם כבר לא ממש מחליפים כי הם יהיו באופן קבוע במקומכם..עכשיו יש לי משחק על הראש…עופו לי מהעיניים!!" צעק עליהם והם הלכו משם בבושה בצער ובאכזבה.
-כול הקבוצה עלתה לכיוון המגרש כדאי להתחיל לשחק מלבד פרנקו ותומס שנשארו להתגרות בהם-
פרנקו:"איי איי איי " הניד את ראשו לשלילה.
תומס:"כמה חבל!.באמת חבל לי עליכם..אתם לא בקבוצה…" אמר תומס בציניות והם התרגזו.
אנחל:"אני בטוח שיש לכם קשר לזה" ניחש.
פרנקו:"ניחוש נכון גאון של אימא.." אמר בציניות.
תומס:"רוצים את המדים שלכם?שלא תתקררו!" התגרה בהם.
מתיאס:"תביא לנו אותם!!" אמר בכעס .
פרנקו:"אין בעיה!" שלף מאחורי גבו את המדים בעוד אנחל ומתיאס רוצים לחטוף אותם מידיו אך לא מצליחים.
פרנקו:"בואו!!קדימה!!" נופף בידו גבוה למעלה כשהמדים אצלו..
אנחל ומתיאס עוד עם מגבות מנסים לחטוף בכול המסדרונות את הבגדים שלהם…פרנקו רץ עם המדים שלהם למעלה ומתגרה בהם תוך כדי ריצה אנחל ומתיאס היו כל כך עסוקים שלא שמו לב שהגיעו למגרש וכול בית הספר ראה אותם חצי ערומים הם הגיעו עד לאמצע המגרש הייתה רוחה חזקה ומדי פעם המגבות התנופפו למעלה…הם עמדו באמצע המגרש ונעצרו הם סוף סוף שמו לב שהם חצי ערומים על מגרש הם היו מובכים כל כך..כולם צחקו עליהם וגיחכו עליהם..אצטדיון שלם!!הם היו מבוישים ומבוכים מאוד..ותומס ופרנקו?הם לא הפסיקו לצחוק ולגחך על מתיאס ואנחל שעד לפני יומיים היו חבריהם


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
9 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך