המשך הרומן אהבה בהסתר פרק ט'

חלפו 3 ימי אשפוזה של רוזי ולאחר שקיבלה טיפול רפואי עם המון אהבה מכל סגל העובדים החליט ד"ר פרנסואה לשחררה הביתה אך זה בתנאי שהיא תתארח אצל הוריה ותקפיד על נטילת התרופות כמו ילדה טובה ותמשיך במנוחה לפחות עוד שבוע ימים ותאכל ארוחות מלאות לפי שהיא ממליצה לכל החולים "ד"ר פרנסואה אני רוצה להודות לך ולכל הצוות שאני כה אוהבת , תבורכו.

היא צלצלה לאביה ומאחר שכלל לא ידעו אמה והוא שהיא מאושפזת לכן היא רק אמרה לו שקיבלה חופש מהעבודה והיא רוצה להתארח מספר ימים בביתם.

"אני מאד שמח שאת תתארחי אצלנו, אך למה להגיע עכשיו לבית החולים בשעות הבקר כדי להסיעך הביתה?" "אבא אל תדאג סתם בא לי קצת להתפנק".

הפרופסור מרסו מרצה בכיר לכימיה באוניברסיטת סורבון יצא מיד לדרכו לכיוון בית החולים שם בתו עובדת. מר מרסו הגיע לאחר נסיעה של מחצית השעה לבית החולים ומיד עלה למחלקה הכירורגית, רוזי הייתה מוכנה ליציאה ואביה לא הבין מה קורה פה , רוזי את בריאה? "עכשיו כן" "מה הכוונה עכשיו כן"?"

בטרם השיבה לאביה נכנס לחדר ד"ר פרנסואה ושמח מאד לפגוש את אביה של רוזי. "בקר טוב פרופסור מרסו", "בקר טוב גם לך אדוני אך אולי מישהו יסביר לי מה קורה עם בתי, ומדוע אני לא יודע מאומה"?

ד"ר פרנסואה הרגיע את מר מרסו : מאחר שרוזי לא רצתה להדאיג את אמה ואותך, ומאחר שכאן כולנו משפחה אחת, לאחר שהתלוננה שיש לה סחרחורות חשבתי שאני חייב לברר מה קורה עם האחות הכי יפה, הכי חרוצה בכל פריז כולה חחח ♥♥ והכל אמת, אזי בקשתי לעשות לה בדיקת דם ואכן הבדיקה הראתה שהיא סובלת מאנמיה וחוסר ברזל ועוד מרכיבים אחרים שהוכיחו חד משמעית מדוע יש לה את הסחרחורות. בקשתי ממנה שתתאשפז במחלקה והנה עכשיו היא כמו חדשה"

"אוקי תודה ד"ר פרנסואה ואני בכל זאת לא מבין מדוע היא לא התקשרה אלינו אך השורה הסופית שרוזי עכשיו בריאה מספקת אותי ואני מאד מאד מודה לך. שני האישים לחצו ידיים והאב ובתו יצאו לדרכם.

פרופסור מרסו יחד עם בתו רוזי נסעו מיד לבית ההורים, ואין שמחה מאמה כשראתה שסוף סוף בתה מתארחת בביתם. "היי מאמי " קיבלה האמא את בתה היחידה והכל כך אהובה עליה, ברוכה הבאה, בדיוק הכנתי קפה טרי וכמובן עוגיות שאת אוהבת אז אולי תישאר גם אתה ז'ק לארח לנו חברה ולאחר מכן תשוב לאוניברסיטה.

"בשמחה קלודט, היא נכנסה למטבח ואביה הביט לעבר בתו ובלחש ביקש ממנה: "בחיים אל תעשי שטות כזו, אנו חייבים לדעת מה קורה איתך, שמח מאד שאמא לא שאלה שאלות" "סליחה אבא אתה צודק ואני מצטערת"

המשך יבוא