הנוגדן-פרק1

ערב.
סורין שב הביתה לאחר ישיבת חירום במועצה.
הוא עמד במרפסת,משקיף לאופק.תושב על העתיד הבילתי צפוי.
רוח קרירה ומקפיאת דם חדרה לעצמותיו.
כשלפתע חש את מגע ידה הנעים של אהובתו,אן.
״היי,״ חייך אליה,מפנה מבטו אליה.
״מה מטריד את רוחך?״היא שאלה בדאגה.
״אנחנו עומדים בפניי אסון גדול מימדים,אנני..״הוא אמר שהיא מביטה אל תוך עיניו הבהירות.
״המגפה…״היא הבינה.
״חיי עמנו בסכנת הכחדה,״הוא אמר,כשהיא אוחזת בכף ידו.
״.. נמצא דרך..״היא עודדה אותו.
״אני הנסיך..הם ינסו לפגוע בשנינו.בירחי מיכאן,אן..״ הוא אמר כשליבו כבד עליו.ייתכן ולא יראה אותה יותר,לעולם.דמעות חנקו את גרונו.
״לא.״היא ענתה כשאחיזת היד בניהם מתחזקת,עד לכאב.
כמה דקות לאחר השיחה הזו,נכנסה אן לחדר השינה.
היא הצליחה לישון באותו לילה.
אך,סורין..לא.
הוא עמד בחוץ,באויר הקר.מפליג במחשבות על העתיד.
בכל ליבו,הוא רוצה לשאת את אן לאישה ולעשות איתה המון ילדים.
״ערב טוב,״פלשה למרפסת מירנדה,הערפדית היפיפייה.זו שכבשה את ליבו בתקופה שלפני המלחמה.
״מירנדה…״הוא פנה אליה,״ מה רצונך?״
״כמו תמיד.״היא ענתה,״אני חושקת בלב שלך.שתאהב אותי..כמו פעם..״היא אמרה בפניו,נוגעת בו,מניחה ידה על החזה שלו.
״..מירנדה,״הוא אמר,..״מה שהיה בנינו נגמר.אוקי?..הלב שלי שייך למישהי אחרת.״
״..אז למה הוא הולם בפראות שכזו?״היא שאלה מנסה לפתות אותו..״כן,אני שומעת אותו דופק.נלחם בכוח..״
״..קחי מה שאת רוצה..אבל,עיזבי אותי בשקט!״קרא בפנייה.
״אני אעקור לך את הלב אם תסרב לי!״היא איימה עליו,״ואותיר אותך שותת דם על הרצפה..״
סורין ניסה להתנגד לה בכל תוקף שהיא משתמשת עליו בכוחות ההפנוט שלה.
אט אט,מבלי שהרגיש החל מתמסר לה בניגוד לרצונו.
היא הייתה צמאה,לדם שלו..
חשה עת הדופק הולם בצווארו,שומעת אותו באוזניה..
כשסוריה חש לפתע בניביה ננעצות בבשרו,בצווארו כשני להבים חודרים ויוצאים.
הכאב,היה חד..אך עד מהרה הוא התרגל..
כשכוחו שב אליו בבת אחת,הוא הדף אותה מעליו.
״מה את עושה??״הוא קרא בעצבים,מדמם מצווארו.
״הנקמה שלי,קרובה..״היא אמרה ונעלמה מישם.
סורין הלך למיטתו ונירדם לצידה של אן.
בבוקר,נעמדו שניהם במרפסת,מביטים ביום השמש הנפלא.
״אני אוהב אותך..״הוא אמר מביא בה..מנשק אותה,כשלפתע,אחזה בו סחרחורת איומה.
מין קוצר נשימה ריגעי..
״סורין..אתה בסדר?״היא שאלה.
״..אני..אני..לא מרגיש טוב..״הוא ענה,כשהיא אוחזת ביד שלו.
״…יש לך דופק נורא מהיר!״היא קראה..״אתה רותח מחום..״
אן הכניסה אותו למיטה והזעיקה רופא.
סורין חש חולשה בכל גופו.קצב הנשימה שלו,הלך והתדרדר.
הוא סבל מחוסר חמור בחמצן.
״אוי לא. סורין!..העיניים שלך!״היא קראה כשהיא מבחינה בשני עיגולים זהובים סביב האישונים שלו.זה אחד מסממני הוירוס הקטלני.
הרופא בדק אותו ומסקנתו הייתה אחת וברורה.
״..סורין חולה בווירוס הערפדים.הוא חולה מאוד,אן.״אמר הרופא..״עד מהרה כל מערכת הדם שלו תקרוס,ואיתה מערכת הנשימה..הלב שלו יפסיק לפעום. זה גזר דין מוות.״