הנערה ברכבת -3 :)

האור היה כל כך חזק שאפילו כשטאי עצם את עיניו הוא ראה אותו בברור .
לאחר שניות שנראה כמו נצח האור דעך אבל טאי עדיין היה מסונוור ולא יכול לראות .הוא רק שמע .קולות שממש לא התאימו לרכבת .הוא הבין שהוא כבר לא על ה'זום אקספרס' כששמה תרנגולות מקרקרות בקול ואת הבעלים שלהם מנסה נואשות לתפוס אותם .
לאט לאט ראייתו חזרה והוא הבין שהוא נמצא באמצע שוק אבל לא אחד מהשנה שלו כי כולם היו לבושים בצורה מיושנת .בבגדים פשוטים אבל מעודנים כאילו משהו ממש חשוב הולך לקרות .
'איך לעזאזל הגעתי לכאן ?" טאי הרהר בשאלה בזמן שניסה להתחמק מכרכרה עמוסה בחציר שדהרה לכיוונו .
"תסתכל לאן אתה הולך בור אחד " קרא עליו הנהג .
טאי מהר לצידו השני של מה שכנרה היה הכביש ונתקל בנערה שכבשה על ראשה ברדס ככה וגלימה .
"מה קורה איתך בכלל? " היא שאלה ועדיין נעצה את מבטה ברצפה כשראשה היה מורכן טאי הבחין רק בקצבות שיער מעטות שבצבצו בצבע אדות מבעד לברדס שלה .
"אני מצטער פשוט …" היא הרימה את מבטה וטאי ראה שעיניה כחולות כמו שמיים לפני השקיעה .
"כן מה ההסבר ?" היא דרשה לדעת .
"לא שמתי לב אני מצטער " הוא השתדל להישמע כן למרות שהיה מאוד מבולבל .
"אתה לא מכאן נכון ?" היא שאלה וצמצמה את עיניה הכחולות לעברו .
"לא אני לא אבל אני … טוב אני צריך ללכת " הוא התחיל ללכת אבל היא אחזה בזרועו בחוזקה .
"חכה זה לא מנומס .לאן אתה הולך ? מאיפה הגעת לכאן ? ולמה אתה כל כך לחוץ ולובש בגדים משונים כל כך ?" השאלות שלה נשאלו כל כך בתמימות שהוא כמעט שכח שהיא לא ילדה קטנה .
"אמ… אני לא מהעיר הזו במקום שאני באה ממנו ככה מתלבשים ועכשיו אני חייך ללכת יש לי… משהו לסדר " הוא ניסה לשחרר את זרועו מאחיזתה אבל היא לא הרפתה .
"היי ילד שאני אומרת לך שזה לא מנומס לעזוב באמצע אתה תקשיב ברור " קולה היה מוזר כמעט מצווה ובלי להרגיש טאי קלת להוא נרגע ומהנהן החיוך חזה לפניה והיא הרפתה מידו .במקום לברוח הוא נשאר לעמוד מבלי לדעת למה בכלל הוא עושה זאת .
"יפה עכשיו תענה על מה ששאלתי " הקול שלה היה רגוע יותר אבל עדיין מצווה .
"בסדר "טאי אמר למרות שממש לא רצה בכך ."אני הולך לחפש דרך לחזור לבית שלי שכנראה נמצא בעתיד הגעתי לכאן בגלל אבן ששפשפתי ואני לחוץ כי אני צריך לחפש איזו ילדה שזקוקה לעזרה . בקשר לבגדים שלי …. טוב זה באמת מה שלובשים במקום שמימנו באיתי ." הוא סיים את דבריו ולא הבין למה הוא מספר את כל זה לילדה זרה שהייתה רק קצת יותר גדולה ממנו .
"תן לי לראות את האבן !" פקדה . הוא הושית לה את האבן השחורה באי רצון גלוי ביותר והיא בחנה אותה .
"דרך אגב אני נאטסו " אמרה כשעיניה מצומצמות לכיוון האבן בריכוז.
"אני טאי " גם את זה הוא לא התכוון להגיד זה פשוט נפלת לו .
"זאת ביצה שחורה " פסקה לבסוף "זאת אומרת שהיא פועלת רק למטרה אחת ובשביל האדם שבשבילו היא נוצרה .האדם הזה הוא כנראה אתה והמטרה ….. היא כנראה קשורה לילדה שנתנה לך אותה " אמרה .
"איך את יודעת את כל זה ?" שאל טאי שכרגיל התרכז בתפל ולא בעיקר .
"אני מתלמדת " היא חייכה וסוף סוף הוא הרגיש שהתחושה המוזרה הזאת שגרמה לו לשות כדבריה נעלמה .
"מה זאת אומרת מתלמדת ?" שאל
"אני מתלמדת להיות מכשפה " אמרה בגאווה היא כנראה הבחינה בפניו המבולבלים של טאי והמשיכה את דבריה " אתה צריך לראות כדי להבין ולפגוש את סבתא שלי ואחותי " היא לא חיכתה לתשובה וגררה אותו מהשוק ההומה