הנערה ברכבת -8 ^_^

תוך רגע המחשבות הציפו את ראשו של טאי והוא נזכר בכל מה שקרה כאילו זה היה בזמן מת .
"אתה לא תעשה את זה נכון טוני ?" הוא היה בסך הכול בן חמש כששאל את אחיו הגדול את השאלה. השאלה שהתשובה עליה הייתה ברורה מעליה .
"אני מצטער " אחיו נראה עצוב אבל היה על פניו עד משהו באותו זמן טאי לא הבין במה מדובר אבל עכשיו כשכל התמונות חלפו במוחו כמו סרט הוא הבין זו הייתה אשמה .
"אתה יודע שהכל יהרס עם תלך בבקשה על תעזוב אותנו .אל תעזוב אותי " בשלב הזה טאי בכה .
אחיו הגדול היה הגיבור הכי חזק וגיבור שהוא הכיר ,והכי טוב היה שהוא היה שם כשטאי היה צריך אותו הוא לא היה יכול לעזוב רק בגלל מה שכרה ערב לפנכן .
טוני סיים לארוז את התיק ופנה לעבר הדלת של חדרו .
"אתה לא יכול " אמר טאי הוא עמד בפתח הדלת וחסם את היציאה .ולמרות שטוני היה יכול פשוט לדלג מעליו הוא לא עשה את זה .הוא התקופף והניח את התיק לצידו .
"תקשיב לי טאי .יום יבוא ותבין את הבחירה שלי אני … אני לא יכול להשאר כאן …. זה פשוט שלכל אדם יש יעוד וגורל וגורל שלי אומר לי שאני צריך להיות במקום אחר עכשיו את מבין נכון? " טאי לא הבין .לא אז ולא עכשיו .אבל זה לא השפיעה אל אחיו הוא הרים את התיק בחזרה על גבו ויצא מהחדר.
"אני בטוח שעד נפגש " זה היה המשפט האחרון שטאי שמה את אחיו הגדול ,הגיבור ,המדהים והחזק אומר .יותר מעשר שנים חלפו והוא עד לא פגש את טוני .הוא גם לא רצה לפגוש אותו .
אחרי שטוני עזב הכל נפל על טאי .
מרוב צער על אובדן בנה אמא שלהם מתה ,אבא שלהם הפך להיות אדם קר ,קר ומלא שאיפות עבור בנו הקטן שרק רצה לראות שוב את אחיו .אבא של טאי החדיר בו שנאה כלפיו בנו הבכור .לטאי לא הייתה ברירה אלה להיכנה לרצונותיו של אביו .
עכשיו בתוך תא המתען של ספינת פירטים מעופשת טאי הבין למה הוא כל כך צייתן .הוא בסך הכל רצה שאביו יקבל אותו שהוא לא יחשוב עליו את הדברים שהוא חשב על טוני .אבל ….. המצב לא היה יכול להימשך כך עכשיו בנוסך לכל ההבנות טאי הבין את המשפט שטוני אמר לו שניות לפני שעזב אותו לעשר שנים .
"לכל אחד יש יעוד וגורל …" היעוד ל טאי לא היה להיות נהג קטר או ללכת בכל דרך אחרת של אבא שלו .לטאי היה יעוד משהו .
ועכשיו הוא הבין מה הוא ….