הסוד – פרק 25

הסוד
פרק 25:

התעוררתי ליום חדש באכסניה כשאני לבד בחדר. "נו למה הם לא העירו אותי" אמרתי לעצמי כשאני רואה שהשעה אחד עשרה בבוקר. צחצחתי שיניים לבשתי טייץ עם חולצה רופפת ורודה וסנדלים. עשיתי בייביליס והרמתי את שיערי לקוקו גבוה מתוח. יצאתי החוצה לכיון חדר האוכל ולקחתי לעצמי אוכל. חיפשתי את אוסטין, קייל ואשלי עד שלבסוף מצאתי והתקדמתי. שמתי את המגש בעצבנות והתיישבתי ליד אוסטין כשאני מסתכלת על שלושתם במבט עצבני. "בוקר טוב גם לך" אמרה אשלי ואני נאנחתי "אפשר לדעת למה לא חיכיתם לי או למה לא הערתם אותי??" שאלתי בעצבים "כי ישנת כל כך טוב עד שיצא לך רוק מהפה" אמר קייל ואני פתחתי את עיניי "עזוב, זה רק בגלל שהיא נהנת לישון איתי" אמר אוסטין וגרם לי להעביר את מבטי אליו. "מה שתגידו" אמרתי וגילגלתי את עיניי.

***

"עושים היום משהו?" שאלתי כשאני שוכבת על המיטה "לצערנו, שום דבר" אמר קייל ונאנח "הבריכה מפוצצת" אמר אוסטין בעצבים. "ת'אמת יש לי משהו לעשות, אבל אותכם אני משאירה בחדר" אמרתי לאוסטין וקייל כשאני קורצת לקייל. קייל הסתכל עליי במבט של 'אל תעשי את זה' אבל הייתי חייבת לדעת אם אשלי גם אוהבת את קייל. "את יוצאת איתי עכשיו" אמרתי לאשלי כשאני מרימה אותה מהמיטה ויוצאת איתה למסדרון. "מה?" שאלה והתיישבה על הכיסא שהתיישב אתמול קייל כשדיברתי איתו. "את יודעת שאת יכולה להגיד לי הכל" התחלתי והבטתי בה "את מרגישה משהו למישהו?" שאלתי לאחר כמה שניות. אשלי בלעה את רוקה ולאחר כמה שניות התחילה לדבר. "כן.. זה קייל.. מאז שפגשנו אותו בפעם הראשונה נדלקתי עליו אבל בנסיעה לכאן הבנתי שאני באמת אוהבת אותו.." אמרה בשקט כשהיא בוהה על הריצפה. חיוך קטן עלה על פניי. "זה הדדי" אמרתי בלחש ואשלי הביטה בי. "איך את יודעת?" שאלה בשקט "בדיוק באותו המקום שאנחנו עכשיו דיברתי איתו על זה אתמול" אמרתי וצחקתי קלות. "מה הוא אמר עליי?" שאלה "שאת פשוט מושלמת. שאת מצחיקה, יפה, עוזרת.. ושהוא מאוהב בך" אמרתי ולא הורדתי את החיוך מפניי. הפנים של אשלי האדימו "הוא באמת אמר את זה?" שאלה "כן" אמרתי "את חושבת שיש לנו סיכוי?" שאלה בשקט "אני לא חושבת, אני בטוחה" אמרתי וחייכתי אליה. "בואי אליי" אמרתי ומשכתי אותה לחיבוק. לאחר שאני ואשלי לקחנו מחדר האוכל גלידות לכולם עלינו חזרה לחדר.

***

"אני יכולה אותך שניה?" שאלתי את אוסטין כשהיינו בחדר. הייתי צריכה לתת קצת פרטיות לאשלי וקייל, אולי יקרה משהו. חוץ מזה.. אני ואוסטין כבר הרבה זמן לא היינו ביחד לבד. "כן בטח" אמר אוסטין בחיוך ויצאנו מהחדר כשאנחנו מתקדמים לגינה האחורית של האכסניה. אוסטין התיישב על הדשא כשאני נשכבת על רגליו. "לא יצא לנו להיות ככה לבד ביחד בזמן האחרון" אמרתי ולקחתי את ידו של אוסטין. "צודקת" אמר אוסטין ונישק את שפתיי.

*פלאשבק*
"תעזוב אותי כברר" צעקתי בחוזקה "תעזוב אותה מיד!" לפתע נשמע קול של נער. ראיין הפסיק והסתכל אחורה כשהוא מביט בנער ומצחקק בזילזול. הטתי את ראשי הצידה וראיתי את אוסטין מה שגרם לי לנשום בחוזקה, ליפול ארצה ולחבק את עצמי בחוזקה. "למה מי אתה שתאמר לי את זה?" שאל ראיין "מי שבאת אוהב את מור" ענה אוסטין וגרם לליבי להחסיר פעימה.
*סוף פלאשבק*

נזכרתי ביום שראיין ניסה לאנוס אותי בחצר בית הספר ואוסטין הציל אותי. הלב שלי התחיל לפעום בחוזקה כשאני נזכרתי ביום המזעזע הזה. "מה קרה?" שאל אוסטין והביט בעיניי כשראה שאני לא בסדר. "כלום" אמרתי ודמעה ירדה מעיניי בלי שהרגשתי. "נזכרתי ביום שראיין ניסה לאנוס אותי" אמרתי וקמתי מרגליו של אוסטין כשאני מתיישבת עם כל גופי אליו. מבטו של אוסטין הפך למודאג. "אבל הכל בסדר" אמרתי וחייכתי חיוך קטן. "את לא מבינה איזה שינוי עברתי מאז שפגשתי אותך" אמר וליטף את הלחי שלי. "אני מבינה" אמרתי בלחש והשפלתי את מבטי. "זוכרת את הפעם הראשונה שנפגשנו?" שאל אוסטין ואני צחקתי בקול. "כן איך אפשר לשכוח. הייתה לבוש בשחור ואני טיילתי עם מוקו.. התנגשתי בך ואתה התחלת לצעוק עליי ואפילו לא עזרתה לי לקום" אמרתי ושנינו צחקנו בחוזקה. "ואת היום שהגעת לבית שלי" אמר "ברור.. איך שקיללתה את מוקו" אמרתי וצחקתי ואוסטין היה נבוך. "אבל זה בסדר" אמרתי ושמתי את ידי על כתפו. "אני מבינה שהייתה בתקופה קשה.." אמרתי בכנות "לימדת אותי שעדיין יש כזה דבר אהבה" אמר וניצוץ בעיניו הופיע מה שגרם לצמרמורת נעימה לעבור בגופי. "כשאני חושבת על זה.. הפעם האחרונה שהיינו לבד זה היה בחדר שלי.. ובבית החולים.. לא יצא לנו באמת לצאת למקום מיוחד" אמרתי כשנזכרתי שהייתי במבוך האימה, לונה פארק ובסרט עם ראיין.. אני רוצה ללכת לאותם המקומות עם אוסטין.. "כשהטיול יגמר.. אני מבטיח לך שנלך כמעט לכל מקום אפשרי" אמר אוסטין ואני חייכתי. אוסטין התקרב אליי ונישק אותי כשהוא מפיל אותי על הדשא ורוכן מעליי. הוא עבר לצווארי ונישק בתשוקה כשאני מצחקקת בשקט. הוא עבר שוב לשפתיי ונעצר "אני אוהב אותך" אמר בלחש "אני אוהבת אותך גם" אמרתי ומשכתי אותו לעוד נשיקה. "אתה יודע למה הוצאתי אותך חוץ מזה שלא היינו הרבה זמן ביחד לבד?" שאלתי כשהתנתקנו. "למה?" שאל "בגלל שקייל אוהב את אשלי וזה הדדי. אז הייתי חייבת להשאיר אותם קצת לבד" אמרתי וקרצתי "שובבה" אמר ודיגדג אותי "מה שובבה?! גם ככה זה היה קורה" אמרתי וצחקתי. אני ואוסטין עלינו לחדר כשאנחנו פותחים בשקט את הדלת ונכנסים. הצצנו לכיון המיטה שלהם וראינו את קייל ואשלי מתנשקים. חייכתי לאוסטין והוא החזיר לי גם חיוך. התקדמנו בשקט למיטה שלנו והתיישבנו בשקט כשאנחנו עדיין מביטים בהם. לאחר דקה שלמה!!! הם התנתקו. זה היה קצת משעמם לראות אותם מתנשקים דקה שלמה… "אני אוהב אותך" אמר קייל לאשלי "אני אוהבת אותך גם" אמרה אשלי "גם אנחנו אוהבים אותכם" אמרתי וקייל ואשלי האדימו ברמות מטורפות. "מזל טובבב" אני ואוסטין צעקנו כשאנחנו מתנפלים על אשלי וקייל כשאנחנו שוכבים על המיטה שלהם ולא מפסיקים לצחוק. "אפשר לדעת מה עשיתם כשהלכתם?" שאלה אשלי בקול שובבי. "או אלוהים אשלי, לא!!" אמרתי וזרקתי עליה את הכרית. "לילה טוב" אמרתי לכולם וסגרתי את האור. נשכבתי על המיטה ונישקתי את אוסטין. וברקע כמובן ששמענו את קייל ואשלי מתנשקים מה שגרם לי ולאוסטין לצחוק.