הסכנה שבכישוף \ פרק 1.

אני באה ממשפחה נורמאלית לחלוטין. אבא, אמא, שני אחים. אנחנו ממש רגילים חוץ ממשהו אחד. אנחנו.. מכשפים.
אז.. קוראים לי הילה. אני בת 16 נשית נסיכתית ומתה על הצבע ורוד. אין חבר. לומדת בכיתה י' בתיכון לאומנויות וגם לומדת בכיתת מכשפים (אמא שלי מלמדת את האחים שלי ואותי. שיעורים משעממים). אבל רוב הזמן אני מבריזה משיעורי כישוף. הרי ברור שאני לא אהיה מכשפת המשפחה. מכשף המשפחה זה אחד מבין הילדים של אותה המשפחה. מכשף שרק לו יהיה כוחות קסם והוא היחיד שיעביר את כוחותיו לילדיו. ושוב אחד מילדיו יהיה מכשף המשפחה ושוב רק הוא יעביר את הכוחות לילדיו. אח שלי הולך להיות מכשף המשפחה. קוראים לו אסף, הוא בן 17 בכיתה י"א. יש לו חברה מדהימה, עמית. (שלא יודעת כלום על עניין הכישוף אגב..). הוא גאון ותלמיד חרוץ, ספורטאי מצטיין ואלוף בכל דבר שהוא עושה בערך. כמובן, הוא טוב גם בכישוף. האח הקטן שלי, עידן בן 13. הוא גם טוב בלימודים אבל לא ממש טוב בכישוף. הוא רק משתעשע בזה. מנגן על גיטרה.
אמא שלי היא מכשפת המשפחה שלה. כדי להתחתן עם אבא שלי שהיה בן אדם רגיל היא הייתה צריכה לוותר על הכוחות שלה והיא באמת הסכימה לעשות את זה אבל אז.. אח שלה מת. והיא נישארה ילדה יחידה אז הרשו לה לשמור את הכוחות ולהתחתן עם אבא. כדי שהקסם ימשיך. "הילה!!!!" צרח עליי אסף ונכנס לחדרי "מה?" מלמלתי "מה עשית?" צרח עליי ופתח את תיק הגב שלו הוא כולו היה ירוק ומסריח. הצלחתי הכישוף שלי הצליח!. התחלתי לצחוק "אמא!!!" צרח אסף והלך אליה "הילה עשתה על התיק שלי כישוף של פצצת סירחון!!" הוא צרח "הילה!" אמא שלי צרחה עליי . אוי שיט.. זה לא הולך להיות טוב.
—————————
"היא לקחה לי את הכוחות!" צרחתי לעדי החברה הכי טובה שלי שישבה מולי. עדי היא היחידה שיודעת על הכוחות שלי. "היא יכולה בכלל לעשות את זה?" היא שאלה ולגמה מכוס מיץ התפוזים שלה. "כנראה!" צרחתי. ניסיתי לעשות קסם ולא הצלחתי. אני לא צריכה את המטה כדי לעשות קסם. הבנים כן. הבנות לא צריכות. אני לא יודעת למה.. אבל זה מעולה. כי אני לא צריכה להיסחב עם המקל הזה לכל מקום. "היי עדי" אחי הקטן עידן חייך והוציא את המטה שלו תוך כמה שניות הופיעו פרחים בידיו והוא הושיט אותם לעדי "תודה.." היא חייכה "עידן.. לך מכאן!" מלמלתי "לא!" אמר וחייך אליי "עוף מפה!" צרחתי והוא נבהל מהצעקה ורץ. "איזה חמוד.." עדי מלמלה "הוא חולה לך על התחת" מלמלתי "והנה מי שאת חולה לו על התחת.." היא חייכה לעברי וראיתי את תובל נכנס לבית שלנו. תובל הוא החבר הכי טוב של אסף. גם הוא לא יודע על עניין הקסם. ניסיתי לעוף ואז נזכרתי שאני בלי כוחות. "שיט.." מלמלתי "אין לך שמיעה לרחוק עכשיו.." היא צחקה עליי "תצחקי תצחקי.. אבל השמיעה הזו הצילה אותך הרבה פעמים!" מלמלתי לעברה. "טוב.. תיכנסי הבייתה" היא חייכה לעברי וצחקה "ביי" מלמלתי וחיבקתי אותה. היא פנתה לכיוון הבית שלה ואני נכנסתי הבייתה.
————————–
"פיו אחי.." מלמל תובל והתיישב על מיטתו של אסף "מה זה הריח הנוראי הזה?" הוא מלמל "זה מהתיק שלי.." אסף ענה לו "מי שם לך את הדבר הנוראי הזה בתיק?" שאל תובל . הוא בא להגיד הילה ואני הסתכלתי עליו במבט מתחנן של 'אל תגיד הילה' הוא אמר עידן. הלכתי לכיוון החדר שלי "הילה?" שאל תובל זיהיתי את קולו הסתובבתי בבהלה.