העולם שלי ? לא מה שחשבתם… – פרק אחרון ! ❤

״עצרו הכל״ אמרתי ותפסתי בידו של דרור.
״מה קרה?״ שאל בלחש והביט באור, שדיברה עם ילדה אחת בהתלהבות. ״בבקשה אל תעשה את זה״ אמרתי עם דמעות שהתחילו לטפס אט אט אל עיניי החומות – דבש. ״למה ?״ שאל והסתכל עליי במבט לא מבין. ״אם אתה אוהב אותה, אל תעשה לה את זה, מושפע או לא״ אמרתי וקיוויתי שהוא יקשיב לי. שיחררתי את אחיזתי מידו והתקדמתי לרחבת הריקודים, משאירה אותו לחשוב על מה שאמרתי.

נקודת מבט אור:
ראיתי את פז רוקדת ברחבה והתקדמתי לכיוונה. היא משכה אותי אליה, והתחלנו לרקוד ביחד. בהתחלה רקדתי בביישנות, אך לאחר מכן נפתחתי ורקדתי חופשי. כמה בנים ניסו לרקוד איתי, אך העפתי אותם ממני במהירות. ״היי״ שמעתי קול מוכר באוזניי. פז הביטה מאחוריי וחייכה חיוך קטנטן והחכה לרקוד אם איזה גבר חתיך שרקד צמוד אליה. גופי הצטמרר מקירבו אליי. הוא עמד מאחוריי, וליטף את ביטני. ״דרור״ מלמלתי בשקט, מבויישת. ״מה ?״ לחש באוזניי וגרם לשיערותיי לסמור. לא, הוא לא שתוי, יש לו ריח של מנטה בהפה. ממ מנטה…
״למה הפסקת לרקוד ?!״ לחש שוב באוזניי והתחיל להתנועע מאחורי. מחכך את גופי בגופו הגדול והחסון. השיר הקיצבי התחלף לשיר רגוע. הוא סיבב אותי אליו והושיט את ידו בנימוס. הסכמתי במבוכה רבה. ״לכל הזוגות המאוהבים…״ אמר הדי ג׳יי ומיקרופון ואני גיחכתי בשקט. הוא עטף את ידו הימנית סביב מותניי ואת ידו השמאלית סביב צווארי. כאילו מגן עליי מפני מישהו. עטפתי את ידיי סביב צווארו וקברתי ראשי בחזהו המוצק והשרירי. שמעתי את ליבו פועם בחוזקה, כנגד השיר השקט. הוא הצמיד אותי אליו חזק, כאילו מפחד שאני יברח לו. משהו שלעולם לא יקרה, כי אני… אוהבת אותו. כן, סופסוף הודתי בזה, אני אוהבת את דרור מרציאנו. חייכתי חיוך קטנטן. שמחה להיות בזרועותיו החסונות.
שלומי שבת, בראשית עולם – http://m.youtube.com/#/watch?v=GYLU9leTAjE&desktop_uri=%2Fwatch%3Fv%3DGYLU9leTAjE

שם, בראשית עולם
עמדה חווה אוהבת מול אדם
עזר כנגדו, צלע מצלעו
מאז צועד אדם
אל כיוונה של זו אשר חלם
על ראש שימחתו יעלה אותך איתו
והוא לא ישכחך, אהובתו

לא,לא,לא,לא זה לא מקרה
אלוקים רוקם, טווה
בחוטי זהב בינינו
זו, זו דרכו של הבורא
לקדש את ההווה
בחופת כוכב מעלינו

זמן, עוצר הזמן
לרגעים של אושר בלבן
קול המצהלות בחופת כלולות
כאן עומד חתן
אוחז ידך ומיופייך נדהם
על ראש שימחתך
תעלי את בחיר ליבך
והוא לא ישכחך, הוא אהובך

לא,לא,לא,לא זה לא מקרה
אלוקים רוקם, טווה
בחוטי זהב בינינו
זו, זו דרכו של הבורא
לקדש את ההווה
בחופת כוכב מעלינו

בקדושה את תהי לו לאישה
הוא יהיה לך לאישך
ולזר שעל ראשך
הוא יגן לך וישמור
ממשבר, סופה וקור
בלילות של אהבה
הוא יהיה חלקת שלווה

לא,לא,לא,לא זה לא מקרה
אלוהים רוקם, טווה
בחוטי זהב מעלינו
בראשית עולם

״וואו איזה שיר…״ מלמלתי כשנגמר השיר. ״כן, הא..״ מלמל ומשך אותי אל המדרגות שבביתו. הוא עזר לי לעלות משום שהייתי עם עקבים גבוהים. הסמקתי מעט על כך שתפס בידיי, אך סיבבתי במהירות את ראשי. כדי שלא יראה זאת.
נכנסו לחדר ענק. כל הקירות היו צבועים בכחול מעט בהיר, ממול בדלת היה מיטה לבנה גדוחה עם כריות כחולות כהות. ארונות ושידות בצבעים תואמים, חום בהיר מאוד. ממול היה מדפים בצבע תואם לארונות. מעל היו מלא מדליות וגביעים של כדורגל. מאחורי המיטה נפרס חלון גדול, שהיה מכוסה בוילונות.
״וואן, בחיים לא חשבתי שלבן יהיה חדר כזה מסודר…״ מלמלתי לעצמי, אך כנראה שדרור שמע. ״אמא שלי מעצבת פנים״ אמר נבוך והתיישב על המיטה. מושך בידי לשבת לידו. היה ביננו כמה דקות של שתיקה עד שדרור פצה את פיו.
״תקשיבי… אני מצטער על מה שעשיתי לך.. על כל השנים שסבלת, אל זה שהצקתי לך, השפלתי אותך, קיללתי אותך, נגעתי בך.. (מלמל בשקט) סליחה…״ אמר נבוך וגירד בראשו. הוא יישר את מבטו אל הדלת הלבנה ועינייו נצצו. ״שה בסדר.. סולחת״ אמרתי וחייכתי חיוך קטנטן. קשה לי לראות אותו עצוב, אני באמת אוהבת אותו. ״אפשר לספר לך משהו ?״ לחשתי בשקט לאחר אמה דקות של דממה. רציתי כל כך לפרוק את מה שישב על ליבי. אולי זה לא נכון לספר לו, אבל הרגשתי צורך לעשות זאת. ״כן״ לחש ברוך. וואו ממתי דרור מתנהג ככה ?! טוב, הגיע הזמן לפרוק את הלב…
חשבתי כמה שניות על מה שאני יספר, איך יתחיל, מה יגיד, ואיך יגמור. ״אמא שלי דוגמנית.. לכן רב הזמן היא לא בבית. אבא שלי סוכן נדלן, ובגלל שאמא שלי לא בבית, הוא היה זה שתמיד שגידל אותנו. הוא היה מעיר אותם בבקרים, מכין ארוחת צהריים, ומשכיב אותנו לישון. את אימי הייתי רואה לפעמיים, אך תמיד אהבתי את אמא שלי יותר. לא יודעת למה…״ הבטתי בפניו שניסו להבין למה אני מתכוונת, והמשכתי. ״יום אחד, כשחזרתי מבית הספר, אז… הייתי בת 12, אני חושבת… אף אחד לא היה בבית. אבא שלי אמר שאחותי הלכה לחברה ונשארנו רק אני והוא״ הפסקתי לדקה והצמדתי את רגליי לחזי. פחדתי להמשיך. ״תמשיכי..״ לחש בשקט ועטף את זרועותיו סביבי, הוא הניח את ראשו על גבי, קרוב לצווארי. מגעו החם עודד אותי להמשיך…
״הוא לקח אותי לחדר שלו, ופשוט.. אנס אותי״ אמרתי והשתתקתי. רעד קל עבר בגבי. הרגשתי איך חיבוקו של דרור מתהדק סביבי. ״כאה זה המשיך, הבכתי למן… בובת מין שלו, מתי שבאלו אונס אותי, ומתי שבאלו מתנהג איתי רגיל. ל..פנ…י שב..בוע״ פה כבר נשברתי והתחלתי לבכות ולהתייפח. טמנתי את ראשי בין רגליי ולקחתי נשימה עמוקה. עוצרת את ההתייפחויות שלי.
״לפני שבוע, הוא אנס אותי שוב. אחותי בידיוק חזרה מבית הספר, והזמינה משטרה, עצרו אותו. אימי חזרה לבית, לאחר שיחה טלפון שקיבלה מהשוטרים. היא ביקשה סליחה מאות פעמים, בגלל שחשבה שזה בגללה… עוד שבוע יחליטו בבית המשפט מה יהיה עונשו״ ובכך גמרתי את דבריי.
דמעות גדולות ומלוחות ירדו מפניי ונספגו בחולצה הלבנה, שכתם שחור מהאיפור החל להופיע. הרגשתי את גבי חם, רטוב. הסתובבתי לאחור וראיתי את המראה שכיווף את ליבי. צמרמורת חזקה עברה בכל גופי, ובכיי התגבר. תפסתי בפניו שדמעו ללא סוף. פעם ראשונה שאני רואה אותו בוכה. ״סליחה, על הכל, על ההשפלות, ההצקות, ועל מה שעברת…״ אמר וניגב את דמעותיי. הוא משך אותי לחיקו וחיבק אותי חזק. כך היינו במשך כמה דקות, מחובקים בזרועות האחד של השניה. הוא תפס בפניי והצמיד את מצחו למצחי. גורם לכל חושיי להסתחרר. הבטתי בעיניו הירוקות והמיוחדות. לאחר שניה הבטתי בשפתיו האדומות והבשרניות.
״אני אוהב אותך״ שמעתי את לחישתו והרגשתי את הבל פיו הנעים על פניי. הוא נשק לשפתיי נשיקה קצרה, וחזר להביט בעיניי אותם עצמתי בעדינות. אני לא מאמינה, הוא באמת אוהב אותי. ״תמיד אהבתי אותך, איך לא״ אמר וגיחך. ״פשוט הייתי נגרר אחרי אחרים. פחדתי שיצחקו עליי. אבל עכשיו פז אמרה לי את האמת בפרצוף, את זה שאני אוהב אותך״ לחש בשקט, חמימות הציפה את גופי. ״גם אני אוהבת אותך״ לחשתי באהבה. הוא הצמיד את שפתיו לשפתיי ונישק אותי באהבה רבה.

לכל חושך יש נקודת אור, גם אם היא הכי קטנה.
לכל אחד יש מכשולים, גדולים או קטנים.
לכל אחד יש בעיות, עם המשפחה או החברים.
אך צריך לדעת להתמודד איתם.
גם אם קשה, בסוף נקודת האור הזאת תגיע.
גם אם קשה, בסוף נעבור את המכשולים, הגדולים והקטנים.
גם אם קשה, בסוף נפתור את הבעיות, עם המשפחה ועם החברים.
אבל דבר אחד אסור, אסור לוותר…

~The End~