הפחד להתאהב – פרק 1 – תסתכל לאן שאתה הולך!

"אליס! קומי! הבטחת שתעזרי לי היום עם הסוסים!" אמא צעקה לי מלמטה.
"בסדר… בסדר…" מילמלתי בעייפות.
קמתי מהמיטה ובחנתי את שיערי הבלונדיני מול המראה, ואספתי אותו לקוקו מרושל, כי זה לא משנה לי איך הוא נראה, אני פשוט מכוערת :( ..
ירדתי למטה, חטפתי פרי מהצלחת במטבח, ויצאתי לאורווה. כבר ראיתי את אמא מנקה את ה"בוץ" של הסוסים ;) והעפתי את התפוח לצד. "היי אמא" חייכתי. "היי אליס" היא ליטפה את ראשי "בוקר טוב". חייכתי אליה ורצתי אל אחד מהסוסים, והתחלתי להבריש אותו, זו המומחיות שלי, אני אפילו עושה להם צמות קטנות כשאני במצב רוח טוב. "אמא, אם את רוצה, אני אעזור לך עם הסוסים גם מחר בערב." אמרתי ללא חשק. "למה אליס?" היא שאלה מופתעת "חשבתי שמחר יש את המסיבה של מלאני לא?".
"עזבי אותה…" אמרתי "אין לי כוח לראות את הפרצוף הצבוע שלה..". מלאני היא מלכת הכיתה שלי, והיא ידידה שלי וכל זה, אבל היא צבועה וחנפנית, ואני לא סובלת את זה. סיימתי עם ההברשה, והלכתי להתארגן לבית הספר, ובדרך, אספתי את ג'ולי , והלכנו. "את ממש מגזימה עם עצמך אל!" היא נזפה בי "תנסי פעם אחת להתאפר או לשים שמלה ואת תראי שאת תהיי יפה יותר ממה שאת עכשיו!". "טוב ג'ול! אל תעלי על העצבים, מספיק יש לי מחר את התירוץ למסיבה של מלאני מחר!" כעסתי. "מה זאת אומרת תירוץ?" היא הייתה מופתעת. " את לא באה למסיבה?". "לא רוצה לראות את החנפנית הזאת!" נזפתי בה. "למה כל פעם שיש לי הזדמנות לאפר אותך ולעשות לך מייקאובר את בורחת? אה?" היא שאלה. "אני מרוצה מאיך שאני נראית אוקיי?! ולא בא לי להשפיל את עצמי בפומבי סבבה?! די כבר אין לי כוח אליך!" אמרתי והלכתי במסדרון עד שנתקלתי באיזה בחור גבוה עם שיער חום ועינים ירוקות. "אוי שיט!" הוא מילמל ונזפתי בו "תסתכל לאן אתה הולך!" והלכתי משם מהר לכיוון הכיתה. התיישבתי ליד סנדי והיא אמרה:"למה את נסערת?" "סתם,עזבי, ג'ולי מתחילה עם הקטע והתנגש בי גם איזה עיוור אחד, עזבי…." אמרתי לה באנחה. ג'ולי נכנסה בהתנשפות ואמרה "תודה שחיכית לי אליס!" "מה את רוצה? את התחלת !" אמרתי וסנדי ציחקקה. ופתאום, הבחור שהתנגש בי נכנס לכיתה, והתיישב שולחן אחד לצידי, ואמר "סולח לך וגם אני מבקש סליחה" וחייך. וסנדי וג'ולי חייכו אליו כמו שתי סתומות, וגילגלתי עינים. "אני זאק" הוא אמר והעינים הירוקות שלו זהרו לרגע. "אני ג'ולי! ואני סנדי!" הן אמרו. ואני עוד שנייה מקיאה! חשבתי לעצמי. אחרי בית הספר חזרתי הביתה. כשנכנסתי למטבח, ראיתי את אבא . "אבא!" חייכתי "מה קורה? איפה הוא?"
-"הוא באורווה".
ורצתי בטיל אל האורווה, הסוס שלי אהבת חיי, בלונדי! חזר אליי אחרי שהוא היה סוס במסיבת יום הולדת. "בלונדי!" חיבקתי אותו "איך התגעגעתי אליך! יפה אחד מדהים שלי!".
-"את תמיד מדברת ככה לסוסים?" שאל קול מוכר.

תגובות וממשיכה :)