הפחד להתאהב – פרק 12 + 13 (פיצוי ♥)

~לכל הקוראים והקוראות~
ממש סליחה שלא עשיתי פרק מלא זמן, אני פשוט רק עליתי לכיתה ז' ויש לי מלאמלא מבחנים !!
בגלל זה……………. טםטםטםטםםםםםםםםם :
פרק כפול!!! מקווה שתהנו ♥
—————————————————————————————————————–
מהפרק הקודם :
"וזה מה שהיא מדברת עליו בערך כל התקופה הזאת מאז ש…" וקטעתי אותו ב…… נשיקה?
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
"התנשקנו.." מילמלתי "בבקשה אל.."
"אני לא אספר לאף אחד כלום.." זאק אמר "אבל אם התנשקנו אז…"
"פשוט לא.." אמרתי בשקט ושמתי את האצבע על פיו, והלכתי משם מהר הביתה.
התביישתי בעצמי כל כך… אנ.. אני… בגדתי בחבר שלי!
כל הלילה שכבתי במיטה ובהיתי בתקרה. ככל שנהיה יותר אור, ככה הבושה גדלה. הבנתי שככל שמתחיל להיות מואר, הזמן שלי לא להסתכל עליו אוזל ואוזל. הגעתי לבית הספר, והתיישבתי בכיתה מהר.
"היי אל" אמרה סנדי כשהיא מתקרבת אליי בחיוך "מה קורה?"
"נחמד" אמרתי בחיוך מאולץ.
היא מיד שינתה את הבעת פניה לרצינית, התיישבה לידי, ושאלה:"את.. בטוחה?"
"לא..!!" אמרתי בבכי והיא חיבקה אותי.
בכיתי ובכיתי בלי הפסקה.
מיד אחרי כמה דקות נכנס זאק, עם ג'ולי?!
קמתי מהר מהכיסא והלכתי אליו:"זאק?" קראתי והוא הסתובב, והוא חטף ממני סטירה.
"מה.. מה את חושבת שאת עושה?!" הוא שאל בכעס.
"מה שהייתי צריכה לעשות מזמן! חתיכת סטוציונר!" אמרתי והלכתי משם בכעס.
"כאילו, יום אחד אנחנו מתנשקים, ויום אחרי זה הוא מסתובב מולי עם ג'ולי?!" אמרתי בזעם לסנדי אחרי שסיפרתי לה מה קרה.
"את…." היא אמרה בחיוך קטנטן "יכול להיות שאת…"
"נו מה סנדי מה?!" אמרתי בעצבנות.
"את מקנאה?" היא שאלה.
"מה?! ברור ש…"
"כן!" היא קטעה אותי "אם לא היית מקנאה לא היית סוטרת לו, או כועסת עליו, או ברור שלא מנשקת אותו!"
"את מדברת שטויות!" אמרתי במילמול וסובבתי ממנה את הראש.
"זה לא נראה ככה……" היא אמרה והרימה גבות.
"סנדי!" צרחתי וכשקלטתי שכולם מסתכלים אז לחשתי לה "את הוזה.. אני לא מקנאה ולגבי הנשיקה.. זו הייתה מעידה חד פעמית שקרתה בגלל.."
"שאת מקנאה!" היא קטעה אותי בצחקוק.
"אויש…." אמרתי וגילגלתי עינים.
"אני מחפש את הילדה הכי מדהימה ביקום" שמעתי קול מאחוריי "יש פה מישהי כזאתי?"
הסתובבתי וזה היה סטיבן! איזה מדהים הוא! הוא עמד בכניסה לכיתה עם פרח.
רצתי אליו וחיבקתי אותו חזק, והוא אמר:"עכשיו תהיה לך חברה.." צחקק והושיט לי את הפרח.
"אוווווווווווו!" שמעתי את סנדי מאחוריי וצחקתי.
ולפתע, הסתכלתי לו בעינים, וירדה לי דמעה.

~~~~~~~פרק 13~~~~~~~
"הכול בסדר יפה שלי? עשיתי משהו?" הוא שאל.
"לא לא.." אמרתי וניגבתי את הדמעה במהירות "סתם רבתי עם חברה.."
"וחוץ מזה, הכול בסדר?" הוא שאל והרים גבות.
"ברור, אה ו.. רציתי לשאול אותך משהו, אבל לפני זה, תזכור. מה שאני אומרת זה היפותטי." הבהרתי לו בתקיפות.
"דברי" הוא אמר בחיוך.
"אוקיי, אז נגיד שאני הייתי מנשקת מישהו, ואני לא הייתי יודעת מה אני מרגישה כלפיו, ואתה היית מגלה את זה?" שאלתי.
"לא יודע… וואי מאיפה הבאת את זה פתאום?" הוא שאל בקול מתעניין "אני חושב שהייתי מאוד נפגע ממך, כי אפילו שאת לא מרגישה אליו או לא יודעת מה את מרגישה כלפיו, את נישקת אותו, והייתי מצפה ממך לכנות."
ואז הרגשתי את הבושה עוטפת אותי לאט לאט ובייסורים.
"את בטוחה שהכול בסדר?" הוא שאל שוב.
"ברור מאמי.." הכחשתי וליטפתי לו את הפנים "אני לגמרי בסדר."
"אוקיי" הוא אמר בחיוך ורץ לכיתה שלו.
היום עבר יחסית די מהר, אם כי הייתי כל הזמן רק שקועה במחשבות. אפילו בהפסקות.
כשחזרתי הביתה, זרקתי את התיק לרצפה, נשענתי על הדלת, ונאנחתי.
אחרי שכבר נחתי, הלכתי לחדר של אחותי, (אם לא הזכרתי אף פעם, לאחותה קוראים אמילי)
וראיתי שהיא שקועה בנייד שלה, אז קראתי:"היי אמ, אפשר להיכנס?"
היא הרימה את מבטה מהפלאפון, ואמרה לי בחיוך:"ברור, כנסי."
והתיישבתי לידה והסתכלתי עליה בחיוך.
"מה? למה את מסתכלת עליי ככה?" היא שאלה בצחקוק.
"סתם… מזכיר לי את הימים שעוד היית בגילי והיית מגרשת אותי מפה, כשהיית פה עם חבר שלך…" אמרתי בצחוק גדול.
"כן… זיכרונות" היא אמרה וקרצה לי בחיוך.
"רוצה עוד זיכרון?" אמרתי בחיוך ערמומי.
"נסי אותי" היא אמרה והסתובבה אליי עם כל הגוף.
וכשהיא לא שמה לב, החטפתי לה כרית לפרצוף.
"איי! קבלי את זה!" היא אמרה והחטיפה לי בחזרה.
ומשם נמשכה מלחמת כריות, ואחרי שעתיים של צחוקים, חיוכים והמון הפסקות אש…
קיבלתי הודעה מסטיבן. פתחתי אותה כשאני צוחקת, ובין רגע, נעלם לי החיוך. אני לא מאמינה.. הוא, הוא… בגד בי!