הפחד להתאהב – פרק 23 – העלאה שנייה :/ – שקר לבן
"זה בסדר.." סנדי חייכה חיוך קטן "אנחנו.. נעבור את זה, כמו גדולות."
חייכתי אליה והתחלנו ללכת לכיוון הכיתה כשאנחנו שומעות את הצלצול.
~
"אז בעצם, מה אומר לנו התרגיל ה…" שמעתי את המורה מדברת באמצע שיעור מתמטיקה והרגשתי שאני נרדמת, למרות שאני כל כך טובה במקצוע הזה.. לא יכולתי להוציא את מה שג'ולי רצתה להגיד לי מהראש. לפתע פגעה בי חתיכת נייר. ראיתי שזה פתק, ומהר החבאתי אותו בקלמר וקראתי:"אליס, זאת ג'ולי. אנחנו ממש צריכות לדבר. דחוף!"
קימטתי מהר את הפתק, והשלכתי לפח. "גברת סאנסייט!" המורה קטעה את הליכתי חזרה למקום "מה את חושבת שאת עושה?"
"אני קמתי לזרוק משהו, סתם חתיכת נייר שהייתה מתחת לרגליים שלי." שיקרתי לה.
היא בחנה אותי במבטה, והשיבה: "שבי במקומך, ובבקשה ממך לא לקום יותר!"
"כן המורה.." מילמלתי.
"יופי, חזרה לשיעור כולם!"
~
ירדתי למטה כדי לקחת משהו מהמטבח לנשנש, וראיתי את אמא, בסלון, מבטה מושפל לרצפה, ופניה מודכאות.
"אמא!" רצתי לעברה "הכול בסדר?"
"כן כן.." היא מלמלה "אני פשוט.. קשה לי לתאר שכבר גם הילדה הקטנה שלי עוזבת את הבית.." היא הרימה את מבטה וחייכה כשדמעות על לחייה.
"אמא.." חייכתי ודמעות עלו בעיניי "אני לא בטוחה שאני רוצה את זה.."
"לא לא לא.." אמא קטעה אותי "את חייבת את זה לעצמך מתוקה.." היא ניגבה את עינייה.
"אמא.. את.. את בטוחה בזה?" שאלתי בדאגה.
"כן כן.." היא חייכה "לגמרי."
"אוקיי." החזרתי לה, ולקחתי נשנוש מהמזווה.
עליתי לחדר, והתיישבתי על החלון הגדול בחדרי, ובהיתי .. לא יודעת במה, אבל בהיתי.
לפתע נשמעה דפיקה בדלת, "יבוא" קראתי. סנדי נכנסה בחיוך.
"היי אל.." היא אמרה וחיבקה אותי.
"היי.. מה קורה?" שאלתי בשמחה.
"סבבה, ויודעת מה? אפילו יותר מסבבה!" היא התלהבה.
"תסבירי.." אמרתי בצחקוק.
"אוקיי. אז ככה.. אני ואת הוזמנו למסיבה, בוילה הגדולה שנבנתה, כי כנראה שאחד מהשכבה עבר לשם!" היא קפצה בהתרגשות.
-נ.מ. סנדי-
אני לא מאמינה שאני משקרת לה..טוב, אני לא ממש משקרת לה! זה מין.. שקר לבן כזה… אני סתם אגרום לה סבל. אבל היי? אולי הם באמת יהיו ביחד בסוף?
~פלאשבק~
"סנדי סנדי!" שמעתי קול מאחוריי בסוף היום.
הסתובבתי, וזה היה זאק. כמה מפתיע. ולא זה לא בציניות. הוא באמת הפתיע אותי.
"מה זאק?" נאנחתי וגלגלתי את עיניי.
"תקשיבי.. אני צריך ממך טובה." הוא אמר.
"אני מקשיבה." אמרתי בשילוב ידיים.
"אני צריך שתעני על שאלה קטנה.. מי זה החבר החדש של אליס?" הוא שאל.
"חבר?!" שאלתי מופתעת "אין לאליס חבר."
"אה כן? אז איך היא אמרה לי שהיא מצאה את האהבה האמיתית שלה סוף סוף?" הוא שאל בקול 'כאילו מתחכם'.
"אז ככה היא קוראת לזה.." ציחקקתי "אליס קראה אהבה אמיתית לשירה שלה. היא טסה לניו יורק עוד כמה זמן למלגה בתיכון אומנויות. היא עוזבת."
-נ.מ. זאק-
"עוזבת?!" הופתעתי.
"עוזבת." סנדי אמרה באדישות.
"אני צריך ממך טובה סנדי, בבקשה!" התחננתי ונהיה לי נראה כאילו כמעט ירדתי על הברכיים בשביל שהיא תסכים.
"דבר." היא השיבה.
"אני עושה מסיבה היום. תביאי את אליס איתך. אני צריך לדבר איתה." אמרתי ברצינות.
"סגור. ממילא לא הייתי במסיבה המון זמן" היא חייכה "טוב ביי!" אמרה והתרחקה.
לפחות בזה אני מקווה שאצליח..
~~~~~~סוף פלאשבק~~~~~~
-חזרה לנ.מ. אליס-
"מסיבה?" הופתעתי. כמעט אף פעם לא הייתי במסיבות.
"כן. מסיבה." היא חייכה. "אז בא לך או לא?"
"נו טוב.." נאנחתי בחיוך "למה לא.."
"יש יש את החברה הכי טובה בעולם!" אמרה וקפצה עליי בחיבוק חזק עד כדי כך שכמעט לא נשמתי.
~
"אליס?" שמעתי את סנדי מעבר לדלת "תצאי נו אני בטוחה שזה לא עד כדי כך נורא.."
"טוב.." נאנחתי "תתכונני לזוועות עולם."
"נו תצאי כבר סתומה!" היא ציחקקה.
"אוקייי…" מלמלתי ופתחתי את הדלת. סנדי בחנה אותי במשך כמה שניות ופיה היה פעור.
"אני לא מאמינה.." היא מלמלה.
תגובות (2)
מאד יפה! מחכה לפרק הבא!
וואו יפה את כותבת מהמם