הפחד להתאהב – פרק 3 – התקף

למחרת הגעתי לבית הספר, וכרגיל, סנדי וג'ולי התמרחו על זאק ה'החתיך ההורס של השכבה' ומלאני נכנסה לכיתה, ומשכה אותי הצידה.
"היי מל מה רצית?" שאלתי בחיוך.
"מי זה המתוק הזה? החבר שלי!" והצביעה על זאק.
"חבר שלך?" שאלתי מופתעת "הוא הגיע רק לפני יומיים."
"חבר שלי לעתיד אני מתכוונת." היא אמרה בחיוך שטני "וכל מי שמתכוונת לעמוד לי בדרך פשוט תיכחד."
והרגשתי פתאום פחד מבפנים. וכשבאתי להתיישב, ג'ולי משכה אותי לצד ואמרה:"נראה לי שזה זה." וחייכה.
"מה ז"א זה?" שאלתי.
"זאק? אני? זה זה! אני אומרת לך!" היא אמרה כשהיא מחייכת חיוך מאוזן לאוזן.
"באמת? אני אומרת, תחשבי שוב, יש כ"כ הרבה בנות שירצו אותו…" התחלתי למלמל ולהזיע.
"אלוש? אליס? הכול בסדר? אליס….." ומשם התחלתי לראות ולשמוע מטושטש.
קמתי וראיתי שאני בחדר האחות. האחות ניגשה אליי בחיוך ואמרה:"אליס סאנסייט?"
"כן" אמרתי בעודי מטושטשת.
"תראי, את פשוט התעלפת, וחברתך העידה שהזעת ונהיית אדומה לפני, זה משהו שאכלת לפני? יש לך אלרגיה?" היא אמרה בקול רך ונינוח.
"רק לאגוזים." מילמלתי "ולא אכלתי אגוזים מאז שהיה לי התקף."
"אוקיי, זו כנראה התייבשות, אז… תשבי בבית, תשתי מים, ותאכלי דברים בריאים. אני הולכת להביא לך טופס שחרור הביתה." היא חייכה. ונשמתי לרווחה. היא יצאה מהחדר, וזאק נכנס לפתע.
"מה אתה עושה פה?" שאלתי בקול חלוש.
"באתי לבקר אותך." הוא חייך חצי חיוך.
"טוב לא צריך אני…" והפסקתי לדבר, קמתי "הולכת עכשיו." והתחלתי להסתחרר פתאום, ושוב מצאתי את עצמי בזרועותיו של זאק, שוב היה בינינו רגע. קמתי מהר, לקחתי את התיק, אמרתי לו "ביי" ורצתי הביתה.
ופתאום, ראיתי את האוטו של אחותי בחניה. ונורא התרגשתי! לא ראיתי אותה כמעט שלוש שנים. רצתי לחדר שלה, וחיבקתי אותה בחיוך ענק. "מה את עושה פה?!" שאלתי בשמחה.
"סתם ביקור של כמה שבועות." היא חייכה "אני רואה שעדיין לא למדת איך למשוך בנים" והסתכלה על הבגדים בצחקוק.
"אני לא צריכ בנים, או בגדים אחרים, אוקיי?" אמרתי בצחקוק.
"בסדר מה שתגידי…" היא אמרה בחיוך קטן.
יצאתי מהחדר שלה והייתה לי שיחת וועידה בטלפון עם ג'ולי וסנדי, אז עניתי.
"היי מה רציתן?" שאלתי.
"נכון שזאק עובד אצלכם?" ג'ולי שאלה בהתרגשות.
"נו ו…?" שאלתי.
"אז…." סנדי התלהבה "בא לנו לבוא אליך ולתצפת עליו קצת."
"אוקיי" אמרתי באנחה.
תוך עשר דקות הן היו אצלי, רק ש……

תגובות וממשיכה :)