הפחד מהפגיעה-פרק 5(:

פרקים קודמים:
בדרך חזרה הביתה ראיתי את תומר ואגם ביחד,תומר נהיה אדום שהוא ראה אותי ואגם שמחה וקפצה עלי אבל אני הייתי שקועה בלהסתכל על תומר שרק היום אמר לי שהוא אוהב אותי.
"אמרתי לו" לחשה לי עזבתי אותם ולא אמרתי להם כלום אבל הסתכלתי אחורה וראיתי שגם תומר מסתכל עלי המשכתי ללכת בידיעה שתומר נמצא מאחורה בכל המובנים.
—————————–
בבוקר קמתי עם הרגשה בסדר כזאת.
גם אמא שלי עזבה את הבית, גם אגם ותומר הולכים להיות לי מול הפרצוף כל היום,אבל בכללי אני לא יתן לזה לשבור אותי כי אני יודעת שלא פיתחתי שום צפייה מעבר לזה שתומר הוא אך ורק חבר של אח שלי. "יאאלה יצאנו?" שאל גיא
"שניה אני ישים בושם ויקח את הכריך" אמרתי
אחרי כמה דקות יצאנו מהבית וחשבתי שאני ישאל אותו מה קרה עם אמא…
"מה קרה לך עם אמא אתמול?" שאלתי
"סתם התעצבנתי עליה, לא באלי לדבר על זה.." אמר והיו כמה דקות של שתיקה
"אתה חושב שהיא תחזור?" אמרתי מודאגת
"לא… אני לא חושב" אמר והסתכל לשמיים. כנראה ששוב זה רק אני וגיא באותה מערכה לבד מול כל העולם. אחרי כמה דקות שמענו שמישהו קורא לגיא נעצרנו וראינו שזה תומר ממש יופי לי.
"בוקר טוב" אמר ונתן כיף לגיא ובא לתת לי חיבוק ונשיקה אבל התרחקתי, אני לא בובה.
המשכנו ללכת לבית ספר ואיך שעברנו בשער לא עברה שניה וראיתי את אגם ותומר מתנשקים מול עיניי הסתכלתי עליהם שנייה אחת והמשכתי לכיוון של עדן.
"בוקר טוב" חייכה וחיבקה אותי
"בוקר לא משהו" אמרתי וישבתי על הספסל
"למה?" שאלה
"תראי" אמרתי והצבעתי על אגם ותומר
"אני לא מבינה אותו" אמרה
"גם אני לא ולא רוצה להבין" אמרתי
"יש שווים מימנו" חייכה
"אני יודעת" חייכתי
"הם באים אלינו????" לחשה לי עדן בהתלהבות, הסתכלתי לצד לראות מי אלה וראיתי את גיא,שי ובן, חברים של אח שלי חייב לציין שהם הורסים ופנויים…
"בוקר טוב" אמרו כולם והתיישבו לידנו.
"בוקר טוב" התלהבה עדן.
"שומעת זוהר היום יוצאים.." אמר גיא והסתכלתי עליו מוזר כאילו ממתי אנחנו יוצאים ביחד ועוד עם החברים שלך?!
"מ.. מה לאן?" אמרתי ישירות
"למועדון נוער.." אמר שי ואני חייכתי
"לא מת…" באתי להגיד אבל עדן הקדימה אותי
"ברור שמתאים" אמרה ונתנה לי מכה קטנה.
מנקודת מבטו של תומר:
התנשקנו אני וזוהר יואו איזה אושר התאהבתי באופי וביופי שלה פשוט התאהבתי.
יצאתי מהבית של זוהר וגיא והתחלתי להתקדם לכיוון הבית.
ואז קיבלתי טלפון 'מספר בלתי מזוהה מתקשר אליך…' עניתי
"הלו?" אמרתי והגברתי את הקול שלי
"תומר?"
"כן, מי זה?!" אמרתי
"אגם, אפשר לדבר?" אמרה
"כן… על מה?" שאלתי
"לא בפאלפון עוד חמש דקות בפארק?" אמרה
"טוב" אמרתי וניתקתי. התחלתי ללכת לכיוון השני לפארק וישבתי בספסל שם והייתי בקיר של זוהר היא כזאת יפה. אחרי כמה דקות מישהו כיסה לי את עיניי.
"אגם?" שאלתי
"כן" חייכה והתיישבה לידי. הסתכלנו אחד על השני ואז היא פשוט נישקה אותי.
"אגם!!" הרחקתי אותה מימני
"תומר אני לא שולטת ברגשות שלי אני אוהבת אותך מכתה ג' והגיע הזמן שזה יעצר !!" אמרה והמשיכה לנשק אותי. החלטתי שאני אתן לזה שבוע וזהו אני לא רוצה לפגוע בה ואני גם לא רוצה לפגוע בזוהר.
אחרי שהסדרנו את הענייניים יצאנו והלכתי ללוות אותה לבית שלה כי היא פחדה בדיוק בדרך ראינו את זוהר ואגם לחשה לה משהו שבטוח הרס את הכל. ניסיתי לעשות לה מבט שתבין אותי אבל לה היה מבט של זעם בעיניים והבנתי שהכל הרוס אבל אני לא יוותר, אני ילחם עליה.
כך כל הנושים האלה של אגם המשיכו גם בבית ספר והייתי צריך להמשיך לסבול את זה.
ברגע שהיא הלכה לכתה אני הלכתי לשבת עם עדן,זוהר,גיא,שי ובן.
"שלום לך, טוב שבאת להראות את עצמך" זלזל שי וזוהר צחקה
"הייתי עסוק" אמרתי והתיישבתי והסתכלתי על זוהר
"עם אגמוש?" אמר גיא וצחק
"ניתן לזה שבוע ונראה לאן זה הולך" אמרתי
"לך על זה" אמרה זוהר וצחקה עם עדן, ידעתי שפגעתי בה ידעתי.
"עושים היום משהו?" אמרתי
"הולכים למועדון הנוער" אמר בן
"אה יופי באיזה שעה?" אמרתי
"אחד עשרה" אמר גיא "תבוא אלי נלך ביחד" אמר ואני הנהנתי כהסכמה.
היה צלצול וחזרנו לכתה ולי היה חשוב לקחת את זוהר לדבר איתה, תפסתי בידה ומשכתי אותה לשירותים כדי לדבר.
"איה אתה מכאיב לי!!" צעקה והשתחררה מידי
"סליחה" אמרתי
"מה אתה רוצה?!" צעקה
"לדבר איתך!" אמרתי
"אין על מה" אמרה ובאה לצאת אבל תפסתי את הדלת.
"נו זוהר!!" אמרתי
"מה?" אמרה והסתכלה עלי והרכינה את ראשה.
"תסתכלי עלי" אמרתי והרמתי את ראשה
"תעזוב אותי אני לא רוצה שום קשר איתך אתה מגעיל כמו כולם!" אמרה
"מה קרה אבל?!" שאלתי
"תחשוב לבד!!!" אמרה
"בגלל אגם? נו באמת זה כולה לשבוע" אמרתי
"אז איתי זה יותר גרוע ליום ואפילו פחות" אמרה
"אני רואה רק אותך בעולם שלי רק אותך" אמרתי
"חבל כי מהרגע שראיתי אתכם ביחד שכחתי מימך….ביי תומר" אמרה ויצאה מהשירותים.
הרגשתי פשוט זבל… זבל זבל!!!!! עכשיו הבנתי מה יש לה… היא מפחדת מהפגיעה.