הפחד מהפגיעה-פרק 6(:

מנקודת מבטה של זוהר:
יצאתי מהשירותים שבורה יותר ממה שהייתי, אני אוהבת אותו אבל אני משחקת אותה קשה להשגה ואני באמת כזאת, קשה להשגה. חזרתי לכתה ולפני שנכנסתי ניגבתי את הדמעות שזלגו על לחיי.
"למה איחרת?" שאלה המורה להיסטוריה
"הייתי בשירותים" אמרתי
"תעברי במזכירות תגידי להם שאיחרת לשיעור והם ירשמו אותך" אמרה ואני הרמתי גבות ויצאתי מהכתה עברתי במסדרון וראיתי את תומר עובר גם הוא במבט הערסי שלי והתיק שהוא מרים ביד אחת, והשיער הקוצני היפה שלו אני יודעת שאני מאוהבת בו ושאני מדברת עליו אני מאוהבת בו יותר. הוא הסתכל עלי ואני עליו ועבר בינינו רוח כזאת.
נכנסתי למזכירות "את יכולה לכתוב שאיחרתי לשיעור בהיסטוריה עם סמדר?" אמרתי
"בוודאי,אני רק יסיים פה משהו שניה אחת…" אמרה עם המבטא הרוסי שלה.
כמה דקות אחרי נכנס תומר וביקש גם הוא פתק עם אישור לשיעור, ראיתי מהצד שהוא מסתכל עלי.
"לכתוב לכם ביחד?" שאלה המזכירה
"כן" אמר תומר בישירות
"לא" אמרתי שניה אחריו.
"תחליטו" אמרה
"תרשמי ביחד" אמר תומר ואני שתקתי. היא הביאה לי את הפתק ויצאתי מהמזכירות תומר יצאה אחרי ותפס בתיק שלי "זה לא חייב להיות ככה את יודעת" אמר והמשיך ללכת בקצב שלי
"זה לא חייב אבל ככה אני רוצה" אמרתי
"אני לא רוצה ככה" אמר
"לא שאלתי מה אתה רוצה" אמרתי בעקיצה
"תסתכלי עלי! זה אני שאוהב אותך יותר משנה לא אף אחד אחר!!!" אמר והיינו צמודים.
"תומר?" נשמע קול מאחורי, הסתובבתי וזאת הייתה אגם רציתי למות כי היא חברה שלי.
תומר ישר התרחק מימני ואני רצתי משם ישר לכתה שיפתרו את העניינים בעצמם.
מנקודת מבטו של תומר:
זוהר הלכה ואני ואגם נשארנו במסדרון השקט.
"זה לא מה שאת חושבת" אמרתי
"זה בדיוק מה שאני חושבת" חייכה
"מה את חושבת?" אמרתי
"נפנפתה אותה!!" חייכה ונישקה אותי, רציתי להעיף אותה מימני ולהגיד לה כמה אני אוהב את זוהר ולא אותה. "אני.. אני צריך לחזור לכתה." אמרתי והלכתי ישר במסדרון
"ביי" צעקה ופנתה לכיתתה, נכנסתי לכתה וראיתי שזוהר כבר שם התיישבתי במקומי והוצאתי את הציוד הנלמד, יותר נכון הוצאתי את הציוד אבל לא למדתי, אני ילד בעייתי כזה.
בסוף היום הלכתי עם גיא זוהר ועדן ברגל אנחנו גרים די קרוב באמצע הדרך אגם הצטרפה אלינו וראיתי את הפרצוף של זוהר אבל היא נצמדה לעדן והם הלכו לפנינו.
"אתה יודע מה הסיפור שלהן?" שאלה אותי אגם ואני עשיתי לה פרצוף של לא יודע.
"באיזה שעה לבוא אליך?" פניתי לגיא
"תבוא בתשע" אמר "תהיה אצלי לפני" אמר
"טוב" אמרתי
"אולי אני גם יבוא?" קפצה אגם וישר זוהר הסתובבה
"למה תבואי? אני הולכת עם עדן" אמרה זוהר
"לא בשבילך בשביל תומר וגיא" אמרה
"לא את לא תכנסי" אמרה זוהר וצחקה עם עדן.
"לא צריך אני לא יבוא בכלל למועדון הזה" אמרה ועשתה פרצופים שונים לעצמה.
גיא הלך לפני עם עדן וזוהר ואגם ואני הלכנו קצת מאחורה.
"למה לא אמרת כלום שאמרתי שאני לא יבוא למועדון הזה?" אמרה אגם
"מה ציפית שאני יגיד?" שאלתי אותה
"לא יודעת שתשכנע אותי לבוא" אמרה
"את אמרת שאת לא רוצה אז למה שאני ישכנע אותך… אגם לפעמים אני לא מבין אותך ואת מצפה מימני דברים שלא חשבתי עליהם, אני חושב שזה לא יכול להמשך ככה" אמרתי בעדינות
"מה? לא אני מוכנה להשתנות!! תאמין לי" אמרה
"אני כבר לא יודע למה להאמין אגם…" אמרתי
"אני אומרת לך אני ישתנה באמת בבקשה רק לא להפרד" התחננה ולא יכולתי לפגוע בה כי אני לא כזה.
"טוב אבל פעם אחרונה" אמרתי והיא נישקה אותי,זוהר הסתובבה והבנתי שאני ממש כזה אני ילד שפוגע בבחורה שאני אוהב, אני חרא!
"רוצה ללוות אותי הביתה?" חייכה אגם
"לא אני לא יכול אמא שלי צריכה אותי בבית" ניסיתי להתחמק רק כדי ללכת עוד קצת עם זוהר
"טוב… יאאלה בי לכולם" חייכה וכולם אמרו לה להתראות ביובש כזה, היא פנתה לרחוב שלה ואני המשכתי ללכת עם עדן,זוהר וגיא.
"יואו אלוהים היא כזאת נדבקת האגם הזאת" אמרה זוהר
"חבר שלה פה הוא עוד יעשה לך משהו" צחקה עדן
"מה עד כדי כך מוריד שאני יוצא איתה?" צחקתי
"מוריד מאוד אחי…" אמר גיא
"מה אני יעשה אחי הילדה מאוהבת בי מכתה ג' מה אתה רוצה שאני יעשה?" אמרתי
"שתגיד לה שאתה לא בקטע שלה" אמרה זוהר בשקט אבל שמעתי את זה.
הגעתי הביתה ואמא לא הייתה בבית אז סידרתי אותו עד כמה שיכולתי ועליתי למחשב ולהתקלח…
מנקודת המבט של זוהר:
נכנסנו הביתה אחרי שכל היום כמעט הייתי עסוקה בלעקוץ את תומר ונהנתי מזה.
נכנסנו הביתה ואני וגיא לא האמנו למראה עינינו…..