הקדמה : להיות עדין-to be gentle

בס"ד
" היי תביא את זה!!! תמסור לי.. תראו קניתי ליפגלוס חדש.. היי אלנה.."
נשמע רעש ההמולה במסדרון בית הספר לאומנויות ע"ש בנג'מין פינקלשטיין.
סתמתי את אוזניי במטרה להישאר שפויה בתוך כל הרעש הזה והלכתי לכיוון כיתת מוזיקה, בעוד כ- 10 דקות מתחיל השיעור ואינני רוצה להיענש על ידי בוריס, המורה הקשוח( מאוד) שלי לויולה (כלי נגינה כמו כינור רק מעט יותר גדול).
האצתי את קצב צעידתי ופניתי שמאלה לכיוון הלוקרים "בוםםם!!!" ראשי התנגש בחבטה במה שהתברר לי לאחר מכן כדלת הלוקר הפתוחה שמישהו שכח לסגור…
" אחחח…" מלמלתי לעצמי בעודי משפשפת עם ידי את ראשי הכואב.
הסתכלתי מסביבי לראות אם מישהו שם לב למקרה המצער והמפדח שקרה כאן, אך כל מה שראיתי היה את כל האנשים ממשיכים להתעסק בדבריהם בלי לשים לב כלל וכלל אלי, כרגיל…
כמובן שהתעלמותם לא הטרידה את מנוחתי, אני רגילה לזה, כזאת אני , שקופה.