מה לעשות עכשיו? פרק ראשון

קוראים לי יסמין, מבחינת מראה חיצוני- אני בלונדינית עם עיניים כחולות.
הגעתי לחטיבה ופשוט החלטתי לפתוח דף חדש. החלטתי לשכוח את כל מה שקרה ביסודי: את החברויות, את סיפורי האהבה, את הכל.
היום הראשון בחטיבה הגיע ואמרתי לעצמי בשקט: "הגיע הזמן שלך!".
עמדתי בשקט, חיכיתי שמשהו יקרה. לאחר עשר דקות, אני רואה שנכנסת סוף סוף מדלת הכניסה מישהי שאני כן מכירה. קוראים לה קים, היא הייתה איתי בשכבה, ביסודי. מהר התקדמתי אליה, לא היססתי ושאלתי : "היי, זוכרת אותי?" והיא התחילה לנחש שמות עד שעצרתי אותה ואמרתי: "יסמין. קוראים לי יסמין" והיא ענתה "אני זוכרת!" , חייכתי. היא אמרה לי שהיא לומדת ביחד איתי השנה, באותה כיתה.
הלכנו לכיתה ופגשנו בפעם הראשונה את המחנכת שלנו, רוני. למחנכת שלנו יש שיער גלי, חום-בלונדיני ועיניים חומות.
בהתחלה, נתנו לנו לשבת בכל מקום בכיתה. בחרתי בשורה השנייה, לא קרוב מדי ולא רחוק מדי.
השיעור הראשון השנה היה אנגלית. המחנכת רוני, היא גם המורה שלנו לאנגלית. היא החליטה לעשות לנו משחק בינגו. זה המשחק האהוב עליי מאז ומתמיד! היא התחילה לכתוב מילים באנגלית על הלוח המחיק ולכל אחד מאיתנו חילקו דף חלק שעליו נסרטט 25 משבצות ובכל משבצת נרשום מילה אחת. בסוף המשחק, חמש דקות לפני הצלצול, המורה שאלה: "מי רשם מעל 15 מילים?", כמובן שאני הצבעתי ועוד שלושה. לאחר מכן היא שאלה כל אחד מאיתנו כמה הוא עשה: שחר ענה: "עשיתי 16", דנה אמרה: "עשיתי 15" והמורה שאלה אותי ואת מייק: "כמה אתם עשיתם?" ושנינו ענינו ביחד "עשיתי 18". המורה עשתה ביננו תחרות והוא ניצח. ברור, תחרות באנגלית, למה יש לצפות? שאני אנצח? לא אמרתי כלום.
היה צלצול להפסקה ומייק בא אלי ואמר " ניצחתי אותך!" , ממש התעצבנתי. אמרתי בשקט לקים: "פשוט צריך לא להתייחס אליו, סתם שוויצר". והיא צחקה ממנו וענתה לי בשקט: "שוויצר, שוויצר, אבל חתיך, חתיך וגם חמוד בטירוף!". לא עניתי לה, פשוט חשבתי לעצמי "מה היא מוצאת בו בכלל".