הקללה-פרק 10
קירה,עטפה את ניקול בגלימה לבנה,צחה כשלג ובוהקת באור לבן.הם נעלמו כהבזק אור.והופיעו שוב בתוך טירתה של סיליה.מסתתרות באחורי קיר.כשלפתע קלטו עיניה של ניקול את ריק.הוא סעד עם סיליה,לאור נירות.מביט לעברה.שולח לה מבט חודרני.
"היא כישפה אותו."לחשה קירה,"ליבו נתון אך ורק לה."
"הוא לא מאוהב בה.זה לא ייתכן!"קראה,מביטה בהם.
"חכי..!"קראה קירה,מושכת בידה..כשהן מתחבאות מפניה של סיליה.כהשהוא קם ממקומו,ושולח לה ורד.
ולאחר מיכן מנשק אותה.
"לא!"קראה ניקול,ורצה אליו..כשקירה מנסה לעצור בעדה ולא מצליחה להשתלט עלייה.
קולה הידהד באוזניו של ריק.הוא שמע אותה והסתובב.
קולה נשמע לו מוכר.הוא ניגש אליה.
"ריק.."אחזה בידו..מביטה בעיניו.
"..מי את?"הוא שאל.
"ריק..זו אני ניקול." אמרה לו..
"סילחי לי,אך…אני..לא זוכר אותך."הוא אמר..
"הו, אלוהים! מה היא עשתה לך?" קראה ניבהלת.."בוא נברח מיכאן.."
"אני לא יכול.אני אוהב אותה."אמר..
"לא!!!"קראה,"אתה אוהב אותי."
"הוא שלי עכשיו!"קראה סיליה ברשעות.."אבוד לך."
"מה עוללת לו??"נזפה בה קירה, אחותה.
"שלום אחותי האהובה.באת להכיר את גיסך לעתיד?"אמרה לה סיליה בזילזול.
כשקירה וניקול חושבות על דרכי פעולה להביס את סיליה.
וריק..זכרונו עורפל ונשלט ע"י סיליה.כאילו,נחבט בראשו,וכל זכרונו,נמחק.הוא עשה זאת למענה.ורק כעת,היא הבינה את גודל ההקרבה.הוא ,כל כך אוהב אותה,שהיה מוכן לעשות בשבילה הכל.אפילו אם זה דורש ממנו להקריב את יחסיו איתה.קירה לקחה אותה למקום בטוח בו תוכל לבלות את הלילה.לבית שלה.
ניקול ישבה על המיטה ומיררה בבכי.
"אני לא מאמינה שזה קורה.."היא בכתה,כשקירה מנחמת אותה.."אני כל כך,אוהבת אותו."
תגובות (1)
וואו מסכנה ניקול :( תמשכי זה ממש מדהים :)