הקללה -פרק 13

דמו של ריק הכתים את סדיני מיטתה של קירה.
כשפתע,הדימום עצר..עורושל ריק היה עדיין ורוד,כאילו דם,עדיין זרם בגוף שלו..ניקול חשה משב נעים כשעבירה בטעות את ידה קרוב לפניו..הוא,נושם.
לוקח את נשימת החיים הראשונה.הדימום הפסיק,ונעלם כלא היה.
"הוא אינו מת."אמרה לה קירה..
"אייך..???"התפלאה.."הרי ראיתי אותו,צונח מת על הריצפה."
"תיווכחי בעצמך."אמרה לה,"גופו חם."כשהיא מביטה בחזה שלו,עולה ויורד.
"ניק.."פתח את עיני לפתע,כשהנשימה חזרה לאפו,ומילאה את ריאותיו,בחמצן.
"הוא היה מוגן מפני ששתה את תכולת הבקבוקון שנתתי לו.החומר,גרם לדום לב,מדומה."חייכה קירה,"אלא,שסיליה אינה יודעת זאת.היא חושבת שריק באמת מת."
אלא,שהמקרה הזה ועוד כל מה שקרה,גרם לריק להירהורי לב קשים.מייד לאחר שנשק לה,נשיקה,של אושר אשר היה מהול מעט בדמעות.,הוא יצא החוצה,להתבודד.לא היה לו מצב רוח.כעבור מספר דקות,הצטרפה אליו ניקול,יושבת לידו על הספסל במרפסת.היה קור מקפיא עצמות בחוץ.ליבו,של ריק סער בקירבו.היא ניסתה לדובב אותו,מכסה אותו בשמיכה,בכדי שלא יהיה לו קר.
"אני לא יכול לדבר כרגע.."נאנח.
"מה קרה?"שאלה,אוחזת בכף ידו,כשהוא מקרב את כף ידו לשפתיו,ונושק על גבה באהבה.
נדמה,כי הוא חזר לגמרי שונה,מטירתה של סיליה וחווית המוות שלו.
"אני מתתי,ניק…זמן מה ,שכבתי מת."אמר..
"לא מתת."חייכה אליו.."היית מוגן עלי ידי הכישוף של קירה."
"אני לא אניח לה לפגוע בך.."אמר..
"ריק.."אמרה כשהוא אוחז בידה..מביט בעיניה,כה קרוב.
"את מרגישה את זה?"אמר,כשהוא שם את ידה על לוח ליבו.."הלב שלי ,במלחמה עם עצמו."
"אני יכולה להרגיע אותו."אמרה..נושקת על שפתיו.כשמאוחר יותר..לאחר שסיכמו תוכנית פעולה נגד סיליה המרשעת..ריק שוב ישב בחוץ,מהורהר.
קירה נגשה אליו..
משהו קרה לו.משהו הטריד אותו.הוא מאוד נסער.
"אתה..בוכה."הבחינה בדמעות שבעיניו.שזלגו מהן ללא הרף.
"אני כל כך,אוהב אותה.."אמר,מבין דמעותיו.הוא דאג לה.
"יש משהו שאני יכולה לעשות בכדי לעזור לך?"שאלה אותו.
"לא."אמר.."אינך יכולה לעזור לי.."
הוא ישב עם עצמו במשך,לילה שלם..חושב על דרכים,לשמור על ניקול מפני סכנה.יותר מכל גבר,הוא רצה שהיא תהיה מוגנת.מוגנת,מאושרת,והכי חשוב:חיה