אנג'ל
המשך יבוא...

הקללה -פרק 2

אנג'ל 17/08/2011 942 צפיות תגובה אחת
המשך יבוא...

"מדוע אתה חיי באפלה?" היא שאלה אותו..
ריק הביט בה בעיניים עצובות ,ושתק..הוא לקח נשימה.
"אייני אוהב את אור היום."ענה לה.
כשהם יושבים על מיטתו.
"והתליון?"שוב שאלה.."נראה כי הוא קרוב לליבך."
"אני לא יכול לדבר על זה.."ענה,כשהיא תופסת את כף ידו..כשהוא חושב על משפחתו,בעיקר על אהובתו.
"זה נושא כאוב…?"שאלה.
"…כן."ענה,לאחר שהיסס מעט,עוצר עצמו מלבכות.
"אל תבין אותי לא נכון.אני רק רוצה להיות ידידה שלך..אבל כדי שזה יקרה אתה צריך להשתחרר קצת,ולהפתח אליי.."אמרה.
"אני מבין מה את מנסה לעשות. אבל,זה לא ייקרה."אמר בקשיחות.."אין לי חברים."
"..ריק,גם אדם קשוח כמוך..נשבר לפעמים."אמרה.
ריק הסיט מבטו אל החלון.רוח פרצים נשבה בחוץ..גשם החל לרדת..ובין רגע,מבול.מבול שוטף ירד בחוץ והציף את הכל.
"אני צריכה ללכת.."היא נזכרה..
"לא."פקד עלייה.."איינך יכולה לצאת במזג אויר שכזה.תוכלי לישון בחדר הנוסף."הוא הציע לה,בטיפת הרגש האחרונה שנותרה בו.
"לא ארצה להכביד עלייך."אמרה..
"אל תדאגי."אמר,בקול קריר.."נסתדר בינינו."
"לא ארצה להפריע לך.."אמרה מהססת,כשהוא תופס בידה.
"זה בסדר."אמר מתוך החושך,שהיה כעת חברו הטוב ביותר.
בשעה שהיא ישנה בחדר שממול,הוא ישב בסלון..ושקע במחשבות עמוקות על אהובתו..כשהלב בתוכו שבור לרסיסים,אך,הוא לא יכול היה לבכות.וזה היה העונש הנורא והקשה ביותר, שקיבל.הכאב היה בלתי נסבל..וגם אי היכולת לפרוק אותו,בלתי נסבלת.כי הוא לא מסוגל,לבכות.וזה הופך את הכאב לחזק ומשמעותי עוד יותר.הוא ידע כי אין לו כל סיכוי למצוא אותה.הרי,היא כבר מתה במשך מאות שנים.והסיכוי היחיד שלו לראות אותה הוא,למצוא את הקבר שלה.לשם כך,עליו לשתף את ידידתו,בסיפורו המר.בכדיי,שתוכל לעזור לו לאתר את מקום קבורתה.לאחר שנים של עינויים וסבל נפשי.הוא חש,בר מזל,שיש לו ידידה כמותה.עדיין קשה היה לו להפתח אלייה.ולדבר עימה על עברו.הוא פגוע,כועס..שבור.שנים של סבל עברו עליו,בתוך הכלא האין סופי של האלמוות.הוא בן אלמוות.
"אדבר איתה,דבר ראשון בבוקר."חשב לעצמו,שוכב במיטה..מנסה להרדם.הוא לא איחל לאיש סבל כפי שהוא עבר.והכל בגלל,קינאה של אישה מאוהבת,שבמחי יד הפכה את חייו לסיוט,גרוע יותר מגהנום עצמו.זה כבר לא רק כאב הלב,אלא הצלקת האיומה שנותרה ממנו.וחוסר היכולת שלו,להרגיש.הוא אינו מסוגל להרגיש דבר, מלבד כאב שצורב את נשמתו.
כשבמשך הלילה הוסיף הגשם לרדת.ניקול ישנה במיטה שבחדר האורחים.שינה מתוקה וענוגה.
כשמוקדם בבוקר הגיע לאפה ריח נעים,של ארוחת בוקר טעימה וריחנית.
לעומת הלילה הקודר,היה זה בוקר שטוף שמש ויפייפה.ריק לא העז לצאת ביום,אל השמש.


תגובות (1)

תמשיכי!!!!!!

18/08/2011 23:05
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך