הקללה-פרק 6

ריק,שהתעורר והחלים ממחלת הצער שלו,ישב במיטה מביט בניקול,שכל כך דאגה לו.כאילו גופו,התאושש רק בזכות המגע הנעים שלה והעובדה כי גם נגעה בנפש שלו. היא הצליחה לחדור אל תוך ליבו הקפוא.הוא אחז בידה ולא הרפה.הוא חש שוב את הלמות ליבו,לאחר תקופה ארוכה וממושכת מאוד שהיה מושבת כאבן שאין לה הופכין.חש איך הדם זורם בעורקיו.היתה זו תחושה,נפלאה.מדהימה,מאין כמותה.
תוך כדיי כך שידו השניה,עסוקה בללטף את פנייה ולהביט בה.הוא חש כאילו,נולד מחדש.ניקול הביטה בו,יושבת מולו.
ולפתע,משהו בו השתנה.הפנים שלו זרחו,חיוך נולד על פניו.הוא חייך אלייה.
הוא לא עזב את ידה.
גם ידיו נראו שונות,כי דם החל לזרום בהן.לאחר,שאכלו ארוחת בוקר דשנה ומזינה,שכן,ריק יכול היה להנות מאוכל לראשונה מיזה מאות שנים,הם ישבו על המיטה,ודיברו.ממש שיחת נפש מלב אל לב.
"המכשפה הארורה ההיא כישפה אותי כישוף נוראי ושטני.כישוף מוות.
ואילו את, כישפת אותי בכישוף מדהים וחזק אפילו עוד יותר .הענקת לי את נס החיים.רגע אחד אני קודח מחום ויורק דם.וכמה שעות לאחר מכן אני מלבלב כמו פרח שהתאושש אחרי הגשם."אמר בעיניים זורחות
,מביט אל תוך עיניה.."לא ויתרת עליי. אני,פשוט לא יודע אייך להודות לך."
"אתה אינך בן אלמוות יותר..אם תשאר איתי, ביום מין הימים, אתה תמות."היא אמרה לו.
"אלה הם החיים.לא? בסופו של דבר,כולנו נמות יום אחד."אמר.."חוץ מיזה,לא רציתי בחיי האלמוות האלו."
כשהוא קם מהמיטה..ניגש אל החלון.היה יום כל כך יפה בחוץ.
"בוא נצא אל השדה.."היא הציעה.משנה את הנושא.
"רעיון טוב,"חייך ריק.כשמספר דקות לאחר מיכן הם יצאו אל השדה הפתוח..
ריק ישב מתחת לעץ,חש אייך קרני השמש החמימות נוגעות בעורו.עברה בו תחושה של חום,חיים.הוא התחיל,לחיות שוב. נראה היה כי הוא מתאהב שוב בטבע.,בחיים. בעוד ניקול קטפה פרחים.ריק הצטרף אליה.הוא מצא פרח יפייפה,לבן.וקרב אל ניקול..כשהוא מניח את הפרח בשערה.היא חייכה אליו.משהו בחיוך שלה,עשה לו משהו, בפנים,כששלח ידו וליטף את פנייה.לא עבר רגע קט,והיא חשה במגע שפתיו,שהיה כה רך ונעים.הוא נישק אותה בעדינות.כאילו הייתה פרח ענוג. כשהיא,מנשקת אותו בחזרה.נשיקה עדינה ועוצמתית כאחד.
"וואו,"אמר מחוסר נשימה.נדמה היה שהוא עצמו,היה המום מעצם העובדה שנישק אותה.
"כן,"חייכה אליו,נוגעת בפניו,"גם אני דיי בשוק מהעובדה שהרגע התנשקנו."
"אותי זה דווקא לא הפתיע."אמר.."התרגשתי מעצם העובדה שאני מרגיש ככה.אני מרגיש ניקול.."
"מרגיש מה?"היא שאלה.."מה אתה מרגיש?"
" אני כולי מתרגש מהעוצמתיות והיופי של הטבע..החיים,הפרח הזה..את."הוא אמר,נרגש כולו.
"אני?"היא שאלה בפליאה.."אייך אני קשורה לזה?"
" אני מביט בך ועומד לידך והלב שלי הולם."הוא קרא.."אני כולי בסערת רגשות, כרגע."
"למה אתה חותר?"שאלה,מנסה להבין את כוונותיו.
"ניקול,אני מאוהב בך."הוא אמר.