השבויה הקווקזית פרק 14: טבעת דמעות

——–אנאל——-
ראיתי אותה חוזרת על שפתייה חיוך מתגרה היא נכנסה לחדר אחרי שעזבה עם הבחור ההוא כל כך עיצבן אותי לראות את המבט הזה שלה. אלירן ואני ישבנו על מרפסת שתינו לנו בירה שחורה כמו שהיינו אוהבים לעשות בקיץ פעם היא ניגשה לארון שלה מוציאה מתוכו בגדים שהבנתי שהם בסטייל שלה הבנתי שהיא שונאת בגדים רשמיים.
"תראי מי חזרה אנאל?" אלירן אמר בקול קר מביט בה ונכנס.
"תראו מי מדבר הגרוש לעתיד שלי בקרוב." היא אמרה בחיוך קר שלה בחיוך מתגרה שעוד שנייה אני בעצמי נתתי לה בוקס.
"אלי תשאיר אותנו לבד," אמרתי לו.
"אנאל זה העניין שלי אני אפתור אותו לבד." הוא אמר בקול קר. "תלכי בבקשה לקומה השנייה תני לדבר עם אשתי." הוא אמר לי קולו היה רציני וקריר הנהנתי משאירה אותם לבד.

——-אלירן——-
הבטתי בעיניה בזעם היא עמדה מולי באדישות לעזאזל הילדה הזו משגעת אותי היא לא השאירה לי ברירה.
"איך את מעזה להסתובב עם גבר אחר כשאת נשואה לי! מי את חושבת את עצמך שאת ככה תשפילי אותי?!" התקרבתי אליה מצמיד אותה לארון מחזיק חזק בלסת שלה ראיתי אותה מקווצת פנים.
"אני לא חייבת לך כלום אני מתגרשת!" קולה היה קר ואדיש.
"את כן חייבת לי כל עוד את אשתי את תהיי נאמנה לי ואם לא אני נשבע לך את תשאי בתוצאות אני לא אתן לאשתי להתנהג כמו זונה!!" צעקתי אליה היא דחפה אותי וסטרה לי.
"לך תזדיין יא חתיכת זבל עלוב חוטף אנשים!!" היא צעקה ולקחה את התיק שלה ויצאה.
"לינה!!!!! לינה תחזרי לכאן!!" צעקתי אליה היא התעלמה ורצה למעלית משאירה אותי עצבני רצתי במדרגות יורד ראיתי אותה יוצאת מהלובי הלכתי אחריה עצבני.
היא יצאה לרחוב תפסתי בידה בכוח מסובב אותה אליי.
"זהו גמרתי להיות נחמד עלייך את חוזרת בין עם תרצי ובין עם לא!!" תפסתי אותה בכוח כמו ביום הראשון ולקחתי אותה איתי למלון אנאל כבר לא היתה בחדר.
"שתחרר ממני מפגר!!" היא צעקה אליי מנסה להשתחרר.
"אל תעצבני אותי יותר ממה שאני עצבני עלייך!!" צעקתי אליה גורר אותה מפיל אותה על מיטה.
"תתרחק ממני יא חולה נפש!!" היא צעקה אליי הבטתי בה עיניי זועמות.
"את כמו ילדה קטנה אותי את מסובבת, זהו זה נגמר את לא תסובבי אותי ככה." אמרתי עצבני יותר בעיניה היא הביטה בי בשנאה.
"אני שונאת אותך!" היא צעקה וקמה מהמיטה תפסתי בידה.
"לאן?" שאלתי אותה בקול עצבני.
"לא עניינך אידיוט!" היא אמרה עצבנית תפסתי אותה מפיל אותה.
"את תדברי אליי יפה!" אמרתי לה עצבני היא דחפה אותי ממנה והלכה לכיוון השירותים היא טרקה את הדלת.
ישבתי מתוסכל אין לי ברירה עכשיו זה רק ככה ילך איתה אין דרך אחרת או ככה או היא תמשיך לפגוע בי זו הדרך להגן על אליי ועל הנישואין שלנו.

——–לינה———
ישבתי עצבנית אש עיניי בערו מעצבים לא בכיתי לא כלום הלכתי דופקת את כל מה שהיה בדרכי יצאתי עצבנית הולכת לקחת בגדים נקיים הוא הביט בי עצבנית אש איך צעדתי הוא נראה עצבני מהרעש שלפתי בגדים טרקתי את הארון הולכת למקלחת. הדלקתי את המים נותנת להם לכסות אותי עשיתי אמבטיה כשאני מטביע את ראשי ולא נושמת כמה שניות ושולפת את ראשי עצבנית. אחרי שעתיים שמה הוצאתי את המים לא מנקה יצאתי מתנגבת שיערי היה רטוב ופרוע ניערתי אותו וניגבתי אותו מסרקת אותו עצבנית. כשיצאתי הוא ישב עיניו הביטו בי הבטתי בו בזעם לקחתי שמיכה מהארון.
"לאן זה?" הוא שאל תופס בידי בכוח הסתובבתי באי רצון.
"כמה שיותר רחוק מהפרצוף המטומטם שלך." אמרתי משתחררת מאחיזתו הוא תפס אותי בכוח והצמיד אותי לארון בכוח.
"את תדברי אליי יפה אחרת חייך לא יהיו מתוקים איתי." הוא אמר מחזיק בכוח בלסתי ושמט אותה.
"אני שונאת אותך מנוול חלאת האנושות!!" אמרתי בקול קר מי הוא חושב את עצמו המפגר הזה הוא תפס אותי בכוח שוב עיניו בערו מזעם כשידיו מחזיקות בפניי בכוח הוא הצמיד אותי עליו בפתאומיות.
"לינה אל תבחני את הסבלנות שלי!" הוא אמר בקול נמוך ומאיים מלא זעם בקולו, ושחרר אותי כשאני נופלת על הרצפה. קמתי זעם מכסה אותי לעזאזל הוא מטורף אידיוט חסר מוח. הרמתי את שמיכה והכרית.
"לאן את הולכת יקירתי?" הוא אמר בקול ציני מעצבן אותי יותר ויותר ידו הונחה סביב מותניי הוא קירב אותי עליו כשפנינו היו קרובים.
"כמה שיותר רחוק ממך כי רק בא לי להקיא ממך." אמרתי עצבנית ראיתי על פניו עולה חיוך הופתעתי בהתחלה חשבתי הוא יתעצבן.
"אם כך יקירתי לא יהיה לך אכפת אם אעשה את זה?" לפני שהספקתי להגיד משהו שפתיו הונחו על שפתיי הוא הצמיד אותי עליו כשהשמיכה והכרית נופלות מידי הוא נישק אותי בפראות ניסיתי לעצור אותו. ידיו החזיקו בי בכוח חזקות כברזל ניסיתי להרחיק אותו ממני כל כך שנאתי שעושים לי זאת אחרי נשיקה ארוכה מהצד שלו הוא הפסיק בעדינות.
"לילה טוב יקירתי," הוא לחש מתקרב אל אוזני התמלאתי בזעם.
"אני שונאת אותך פרץ!" אמרתי מרימה את שמיכה והכרית ועליתי בעצבים לפנטאוז שמתי את הכרית ושמיכה וקיללתי בשקט בשרשראות את היום בו פגשתי אותו ובכללי את היום בו נולדתי החיים שלי עכשיו חרא אחד גדול.

——–רז———
התעוררתי לי נזכר מה שעבר עליי ביומיים האחרונים המילים שלה הדהדו במוחי שוב שוב ***אז אני חפץ בשבילכם אז אני לא יותר מחפץ שבו אתם משחקים איך שבא לכם אין לי דעה אין לי נשמה רציתם רק להיפטר ממני תודה מקרב לב אחי תודה.*** מילותיה הדהדו בראשי חשבת על מילותיה. שכבתי מרגיש כאבים בכל הגוף העצמות שלי כאבו לעזאזל אז הדלת נפתחה ונכנסה אחות צעירה הבטתי דרך החלון בחדר חושב על כל הריב עם לינה אני לא רציתי לאבד אותה. הייתי שקועה במחשבות על היומיים המסריחים האלה שהיו לי.
"בוקר טוב רז שמייב איך אתה מרגיש?" האחות שאלה מתקרבת אל שקיות הנוזלים שהיו על ידי היא היתה יפיפייה צעירה שיערה היה שחור פחמי עיניה היו כחולות אפורות עם גוון שחרחר היא היתה חיוורת לבנה כמו חרסינה בעלת גוף דקיק עדין.
"חיים את יודעת," אמרתי לה כולי שקוע בבעיות שלא עוזבות את נפשי.
"מה קרה רוצה לספר לי?" האחות שאלה אותי היא התקרבה לשבת לידי ידה החזיקה בידי.
"את יודעת ביומיים כמה צלעות שבורות ורגל וככה הכל סבבה." אמרתי לה בחיוך היא התקרבה אליי חיוך על שפתיה.
"אתה נראה מושלם בכל מצב כשראיתי אותך בחדר ניתוחים לא יכולתי להתעלם מהיופי שלך." היא אמרה בחיוך מחזיקה בידי בחיוך. "אז ראיתי את הנערה ההיא מחבקת אותך והבנתי שאין לי סיכוי איתך," חיוכה ירד כשאמרה הנערה הזו לא הבנתי מה היא רוצה למי היא התכוונה עד שקלטתי וחייכתי.
"למי את מתכוונת ללינה?" שאלתי אותה מופתע.
"אז ככה קוראים לחברה שלך?" היא אמרה בפנים קודרות ואני התחלתי לצחוק היא הופתע בהתחלה. "למה אתה צוחק אתה פוגע בי?" היא אמרה עצובה חיבקתי אותה.
"כי את חשבת שאחותי הקטנה היא החברה שלי מטורף אבל קורע." צחקקתי מחבק אותה לגופי.
"אחותך? היא כל כך דאגה לך ראיתי איך היא בוכה עליך כאילו אין מחר." היא אמרה לי ליטפתי את שיערה חושב על לינה על פניה כשהתעוררתי איך היא חיבקה אותי ברכות ולא שחררה.
"אני אוהב אותה את הילדה הקטנה הזו היא האחות הכי מושלמת שכל אחד יכול לחלום אליה אם היה קורה לה משהו לא הייתי סולח לעצמי. היא האדם הכי יקר לי מלבד ההורים ואם מישהו יפגע בה הוא לא ישרוד יום." אמרתי חושב בקול אליה חיבקתי את האחות.
"איך קוראים לך נסיכה?" שאלתי אותה היא חיבקה אותי בידיה.
"אליסון גרייס," היא אמרה ברכות ליטפתי אותה. "את יפיפייה אליסון גרייס." אמרתי לה בחיוך פניה היו קרובות לפני היינו כמה סמטימטרים מנשיקה אז הדלת נפתחה וראיתי את האחות של אלירן אנאל מסתכלת אלינו בהפתעה.
"הוי סליחה אני כנראה הפרעתי לכם." היא אמרה באה לצאת.
"זה בסדר היכנסי," אמרתי לה.
"נתראה אחר רז." אליסון אמרה בחיוך ויצאה לה מהחדר.
"איך אתה מרגיש? שמעתי רק אתמול מאלירן בלילה על התאונה." היא אמרה בקול אדיש עיניה הביטו במבט הילדותי המעצבן שלה היא נדבקה אליי הילדה הזו מאז החתונה.
"אני בסדר, רצית משהו?" שאלתי אותה באדישות.
"כן, רציתי לדבר איתך על אחותך היא עברה אתמול את כל הגבול." היא אמרה קצת בכעס נשמתי עמוק.
"מה הפעם אחותי המושלמת עשתה לכם שצריך להוציאה להורג?" אמרתי לה בציניות.
"אתמול באתי לבקר אותם כפי שתכננו." היא אמרה ולי עברה מחשבה אחת כפי שתכננת את! "פגשתי אותם אתמול ליד המכבסה אחותך התנהגה כרגיל בסיוג ממני." היא המשיכה חייכתי לעצמי חושב מעניין למה גיחכתי בשקט. "אז בקיצור דיברנו ואז נכנס איזה בחור והיא הלכה איתו לאחותך יש מישהו מהצד." התחלתי לצחוק בקטע הזה היא הופתעה כשצחקקתי.
"לינה היתה מהירה יפה אחותי כבר השיגה לעצמה מטרה וסיבה לגירושין מהירה הילדה." אמרתי מצחקק.
"זה לא מצחיק רז היא מסתובבת עם בחורים אחרים בזמן שהיא נשואה לאח שלי רז! צריך לעשות משהו היא מתנהגת בגועליות זה מגעיל והכי הורג שהיא לא מסתירה זאת!." היא אמרה לי בעצבים כועסת כשהיא אמרה את מילה גועליות.
"הי עד אחותי גם אח שלך מצא לעצמו יזיזות במועדון לפני יומיים עוד שנייה שכב איתם עם לא הייתי עוצר אותו. שניהם עושים דברים פה אנאל אחיך לא פחות פוגע בה הם שניהם אשמים!" אמרתי עצבני אף אחד לא ילכלך על אחותי בין עם היא צודקת ובין עם לא.
"אנחנו צריכים לעשות משהו הנישואין שלהם על סף אסון אחותך מטורפת—-" היא התחילה לומר קטעתי אותה.
"אל תעזי לדבר ככה על אחותי אנאל אל תבזבזי את סבלנות שלי." צעקתי אליה.
"רז היא ניסתה להתאבד!!!!" היא צעקה אליי כשהיא אמרה את המילה האחרונה קיבלתי שוק לינה.. לינה שלי ניסתה להתאבד? לא יכול להיות.
"רז סליחה," היא אמרה מניחה את ידה על כתפי.
"מה קרה ללינה! ספרי לי!" אמרתי לה בקול תוקפני מחזיק בידה עיני זועמות.
"היא אחרי שיצאה מבית חולים היא ניסתה, היא ניסתה לזרוק את עצמה מהצוק למזלנו אחי רץ אחריה והספיק להציל אותה." היא אמרה בקול רועד מנסה להסביר. עצמתי את עיני מנסה לחשוב מה לעשות. "רז אנחנו חייבים לעשות משהו!" היא עשתה זאת בגללי בגלל שעזבתי אותה ברגעים לא קלים לה.
"אל תתערבי אנחנו לא נתערב את לא תתערבי במערכת יחסים שלהם ולא אני הם יחליטו בעצמם מה מתאים להם אם להתגרש ואם להיות ביחד זו החלטה שלהם אף אחד לא יכפה עליהם." אמרתי בקול תוקפני.
"מה רז? אתה לא מבין זה יסתיים באסון!" היא אמרה בקול תוקפני.
"אל תתערבי זו מערכת יחסים שלהם הם יחליטו מה טוב להם אלה החיים שלהם את יכולה רק לתמוך ולחבק את אחיך אבל בשום פנים ואופן לא להתערב במערכת יחסים שלהם. אלירן ידע עם מי הוא מתחתן כשחטף אותה והחזיק אותה אצלכם הוא גילה על האופי שלה והיא על שלו ולכן הם יחליטו עם מתאים להם להיות ביחד ועם לא. ואם אלירן יעז רק פעם אחת לפגוע בה זה לא מעניין אותי שהוא חבר שליו אח בלב לינה היא האחות היחידה שלי ואף אחד לא יפגע באוצר שלי. את לא מתערבת וגם אני לא במערכת היחסים הזו אלירן ולינה יתמודדו לבד עם הבעיות שלהם עכשיו." אמרתי לה בקול תוקפני ורציני היא הנהנה.
"טוב אבל אם היא תעז לפגוע בו אני התערב!" היא אמרה עצבנית אש.
"את לא תתערבי גם אז אלירן גבר והוא יתמודד בעצמו ולינה חזקה גם להתמודד אם רק תעזי לפגוע באחותי אני מבטיח לך לא לך ולא לאף אחד זה לא יעבור בשלום!" אמרתי זאת בקול מאיים.
"בסדר," היא אמרה עצבנית ויצאה מהחדר.

———אנאל———–
יצאתי משם יוצאת כמה שיותר מהר הלכתי לאורך החופש במיאמי נזכרתי איך הוא חיבק את האחות ההיא לא אכפת לו ממני הוא לא מרגיש כמוני. והכי עצוב שהוא מוצא חן בעיני הוא כל כך יפה וכל כך מושלם כשהוא רגוע הוא דיבר אליי עכשיו כל כך מגעיל עד שכאב לי עד עומק נשמתי. הרגשתי חסרת אונים מולו מה יש בה שבי אין? האם אני לא מספיק יפה בשבילו הוא כל כך מבאס וכל כך כואב לי שזה ככה בנינו הכל כל כך קר ואדיש. רצתי לכיוון המלון עייפה מהיום הזה עכשיו רק בוקר אבל עדיין קשה לי כל זה.

———לינה———-
התעוררתי בבוקר בשעה שמונה הרגשתי מעוצבנת עדיין מאתמול קמתי ניגשתי לארון והוצאתי גוזיית ספורט הלבנה שלי ושורט ספורט הקצר שלי ואת תיק כלי ההרחצה. הלכתי שטפתי פנים ושמתי קרם נגד שיזוף שלי התלבשתי בגוזייה הלבנה ובשורט לבשתי נעלי ספורט וגרביים קלילים אספתי את שיערי לקוקו גבוה שמתי עיפרון שחור מסקרה ואילנר ואודם ורוד חיוור ויצאתי. האידיוט עדיין ישן לו. יצאתי לריצה לאורך בחוף בשביל רצתי לי הכי מהר שיכולתי מוציאה את העצבים שלי בריצה ובורחת מהכל בכך רצתי כך חצי שעה וחזרתי למלון. כשחזרתי ראיתי אותו ער הוא יצא רק מהמקלחת הוא הביט בי.
"איפה היית?" הוא שאל בקול קר.
"לא עניינך," עניתי בקול אדיש.
"איפה היית?" הוא תפס בידי חזק ושאל שוב בקול תוקפני.
"אצל המאהב האיטלקי שלי," אמרתי משתחררת מידו ניגשתי לארון עצבנית לקחתי משם שורט קרעים משופשף וקצר וגופייה לבנה והלכתי למקלחת.
"לינה!!" הוא אמר עצבני טרקתי לו את הדלת בפנים נועלת והלכתי למקלחת נעימה של שעה. לבשתי את הבגדים שמתי אותו איפור ששמתי בבוקר ועשיתי צמה סינית דקה ועדינה ולבשתי כפכפי אצבע לבנים והלכתי.
"את לא יוצאת ככה!" הוא אמר קובע גיחכתי מעניין לי מה אתה רוצה.
"לא שאלתי אותך!!" אמרתי בקול קר ובאתי לצאת מהחדר הוא תפס בידי.
"לינה! לכי תחליפי מיד!" הוא אמר בקול נמוך ומאיים. התקרבתי אליו הוא הופתע התקרבתי אל אוזנו
"מחרבנת על האיומים שלך ועליך אני אתלבש איך שבא לי עם ארצה אסתובב עם ביקיני." לחשתי לו בחיוך מתגרה השתחררתי מאחיזתו ויצאתי.
"לינה!!" הוא אמר עצבני ולקח את כרטיס שלו לחדר ויצא אחרי ואז נכנסנו למעלית אחרי שתי קומות בחורים נכנסו למעלית הם הביטו בי כזה בהתחלה ואז אלירן נצמד אליי כשהוא מולי מלטף את פניי ומחבק את מותניי.
"אל תצפי איפלו את שלי," הוא אמר בחיוך קר מלטף את פניי אחד הבחורים הביט בנו אז הוא נישק אותי מולם בכוונה לא לתת להם תקווה הוא נישק אותי נשיקה פראית ניסיתי לעצור אותו הוא שם את ידי על פניו כשידיו על ידי. אחרי שהמעלית נעצרה הוא הפסיק בעדינות בחיוך.
"את יפה אבל רק יפה שלי," הוא אמר לי.
"אני שונאת אותך!" אמרתי לו בזעם ויצאתי מהמעלית כשהוא מחזיק בידי הוא התקרב אל אוזני.
"ואני אוהב אותך אהובתי," הוא אמר בחיוך מחזיר לי על מה שעשיתי לו בחדר.

נכנסנו לחדר אוכל לקחתי כרגיל קונפלקס בטעם דבש וקפה וסלט ובורקס ומעדני חלב לילדים קוטג' לחמנייה והתיישבתי הוא התיישב לידי עם האוכל הרגיל בורקס קורסון קוטג' וקפה שחור. הוא הביט בי בחיוך כשהביט במעדנים שלי ונאנח.
"מה אתה משחק אותה בוגר בנינו כאילו אתה לא מת לטעום מזה." אמרתי קצת עצבנית אני שונאת את המבט הזה שהוא עושה לי מתי תתבגרי אני אוהבת את זה ואוכל זאת.
"מתי תתבגרי?" כוסאמק ניחשתי אחד לאחד.
"אני תמיד יוכל מעדנים לילדים גם כשיהיה בת שמונים." הוא צחקק כשאמרתי זאת.
"מה אתה צוחק!" אמרתי עצבנית הוא המשיך לצחוק הוא קם פתאום והלך להביא לעצמו משהו ראיתי קערה של קונפלקס ומעדן לילדים.
"מרוצה?" הוא שאל בחיוך גיחכתי התחלתי לאכול בשקט.
אכלנו בשקט הוא הביט בי מדי פעם אני התעלמתי מנכחותו חשבתי על רז על הריב שלנו הבנתי שאני לבד בכל העסק הזה טוב אצטרך להתמודד ולהשיג אורך דין לזמן הקרוב או סנגור גם יעזור לי.
"על מה את חושבת?" הוא שאלתי אותי מביט בי כשני רק מחזיקה קורסון ביד ולא אוכלת אותו.
"על כלום." אמרתי בקול מרוחק.
"היום חופש הצילום התבטלו לשבוע הבא מה את רוצה שנעשה היום?" הוא שאל אותי הרמתי את מביט אליו.
"אני כלום לא הולכת לעשות איתך אני הולכת לעשות מרתון של סדרות אנימה לעצמי." אמרתי לו סיימתי לאכול כבר קמתי מהכיסא גם הוא קם.
"בואי ניסע לחוף של אושן דרייב שמעתי ברחוב מספר 3 החוף הכי יפה." הוא אמר בחיוך נשמתי עמוק הוא ישגע אותי.
"נו טוב שיהיה בוא ניסע לשם." אמרתי לא באי רצון יצאנו מהלובי עלינו לחדר שלנו התחלנו לארגן תיק עם מגבות וקרם הגנה והכסף והכל ושמיכה לחוף. הלכתי להתלבש אחרי שהוא סיים להחליף לבגד ים שלו ולבש שורט וחולצה על גופו אני הלכתי למקלחת החלפתי לבגד ים אדום סטרפלס וביקיני באדום ואש ולבשתי שמלה אדומה מעל באדום אש מרחתי על עצמי קרם נגד שיזוף התאפרתי באיפור עמיד למים ולבשתי כפכפים לבנים ויצאנו.
"את מוכנה?" הוא שאל אותי.
"כן בוא נצא." תפסנו קו אוטובוס לרחוב הזה מה לעשות אנחנו אצלנים ללכת חמישה רחובות.
הגענו לרחוב ממש יפיפה אהבתי את העיצוב ירדנו ליד טיילת יפה מאוד, הטיילת משובצת בבתים צבעוניים נמוכים, הבנויים בסגנון ארט-דקו משהו מדהים. צעדנו עוברים אותה בין הטיילת לבין החוף עצמו נמצא פארק לומוס פארק יפיפה משהו מושלם הפרק לאורך הים הוא מלא בדקלים ודשא רך פארק יפיפה אנשים ישבו להם שם נהנים . עברנו את הפארק והגענו לחוף החוף היה מושלם חול היה בהיר ונקי כל כך, ראיתי את הגלים מתנפצים על החוף המים נצצו באור השמש החמה של מיאמי.
"בואי נלך לשם," אלירן אמר מראה על מקום שבצד החוף ריק ושקט הנהנתי הלכנו לשם פורסים את השמיכה על החוף הורדנו את הבגדים והכנסנו לתיק שלא יתלכלכו. עמדתי לשנייה נושמת את הריח של מי המלח הנעימים עד שהרגשתי באוויר לפני שהספקתי להוציא מילה מפי מצאתי את עצמי במים מי ים חמימים נעימים נפלתי למים.
"אוח אלירן זהו זה אתה מת!!!" דחפתי אותו גם התחלנו להשפריץ אחד על השנייה הוא צחקקנו בלי להשים לב.
"לינה זה הסוף שלך!" השפרצתי עליו חזק שמי הים נכנסו לפיו צחקקתי רצה כשהוא אחרי הוא השפריץ אליי צחקקתי כשהוא רץ אחרי.
"היי אתם שניכם רוצים לשחק בקרב תרנגולות?" שמענו קול שבחור אומר לנו הרמתי את מבטי אלירן עצר ראינו בחור בלונדיני ובחורה בלונדינית איתו.
"נראה להם מאיפה משתין הדג?" אלירן שאל אותי.
"בשמחה בוא נראה להם." אמרתי לו קרב תרנגולים זה המשחק האהוב אליי אני ורז תמיד ניצחנו את בני הדודים שלנו בברכה.
"אנחנו מסכימים." אלירן אכריז לו.
"בסדר בואו." הבחור אמר חיוך ארסי על שפתיו הבחורה חייכה אליי אותו חיוך החזרתי לה אותו חיוך גם. אלירן הרים אותי על כתפיו והתכוננתי לקרב.
"מוכנים?" אלירן שאל אותו.
"כן," שניהם ענו והתחלנו הבחורה דחפה אותי אבל לא יצאה מה לעשות הייתי חזקה הסתכלתי על התנועות שלה בלי מאמץ גיליתי את החולשה היא החזיקה בראשו של הבחור חייכתי דוחפת אותה היא נפלה למים.
"ניצחנו," אמרתי בחיוך אלירן הוריד צוחק.
"טוב הפלת אותה די מהר." הוא אמר לי צחקקתי.
"אתה יודע אני יודעת מאיפה משתין הדג." אמרתי לו בחיוך.
"מאיפה?" הוא שאל בחיוך.
"מהראש שלו," הצבעתי על הראש של הבחור כשהם התרחקו אלירן צחקק צחקנו שנינו.
"את שרוטה שלי." הוא אמר זורק אותי למים בחזרה.
"אלירן זה הסוף שלך!!!" צעקתי לו רצה אחריו שיחקנו משפריצים אחד על שנייה וצוחקים שיחקנו כך עד הצהריים נהנים לנו.
"נלך לאכול?" הוא שאל אותי אחרי כמה שעות בשמש היה כבר שעה ארבע.
"סבבה." אמרתי לו דחפתי אותו פעם אחרונה הוא רץ אחרי לחוף צחקקנו קצת התנגבתי במגבת ולבשתי את השמלה והוא את בגדיו הלכנו שני רחובות למסעדה יהודית ששם הגישו אוכל כשר. הזמנו לנו שם מנות שוורמה וסלטים.
"היה מגניב אה," הוא אמר בחיוך.
"כן כיף לזרוק אותך למים." אמרתי בחיוך מתגרה הוא צחקק.
"מה את רוצה שנעשה אחר כך נלך לטיילת או חזרה לים?" הוא שאל אותי בחיוך.
"לא יודעת נראה כבר." אמרתי לו.
אז הגישו לנו את המנות שלנו והתחלנו לאכול בשקט אחרי עשרים דקות יצאנו משם.
"לאן נלך?" שאלתי אותו.
"בואי נטייל קצת בטיילת." הוא אמר הלכנו לטיילת קנינו שטויות הסתובבנו שם עד שש וחצי עושים שטויות על הטיילת.
אז טיילנו בפארק קצת עמדנו מול החוף השמש התחילה לשקוע בצבע צהוב ורוד עדין והמים נצצו להם באור השמש.
"לינה את יכולה לעצום עיניים לשנייה?" הוא שאל אותי הנהנתי עצמתי את עיני הרגשתי אותו מזיז את שיערי הפזור שהתבדר לו ברוח. ושם משהו על צאוורי פקחתי את עיני מביטה בו מופתעת ראיתי טבעת קשורה לשרשרת הטבעת היתה בעלת אבן אזמרגד ויהלומים לבנים כחולים עדינים. הופתעתי מאוד הבטתי בעיניו.
"זו טבעת הדמעות, קניתי אותה בשבילך לפני יומיים לפני כל הבלגן. קניתי אותה אצל צורף שהוא אוסף תכשיטים מיוחדים מכל העולם לטבעת הזו יש סיפור מדהים." הוא אמר לי.
"מה הסיפור שלה ספר לי?" אמרתי לו הוא הביט במי הים ואז בי.
"פעם לפני הרבה שנים היה זוג שאהב אחד את השני כל כך חזק הם אהבו זה את זו אבל אהבתם היתה בלתי אפשרית. האישה האהובה של הגבר היתה מאורסת לאחר כבר והוא סבל בשקט בשל מעמדו הנמוך הוא שירת את העשיר ההוא והוא נתן את ביתו היפה שהגבר הצעיר אהב לאדם אחר. האישה שהוא אהב התחתנה עם אחר למרות שלא רצתה הוא ראה בדמעותיה והיא ראתה בדמעותיו הגבר הכין לאהובתו את הטבעת הזו בזמן שהוא בוכה. וקרא לטבעת דמעות של אוהבים מכיוון שאהבתם לא התממשה כשהוא נתן לה אותה הוא אמר תשמרי את דמעות שלנו ואת אהבה שלנו בתוך הטבעת הזו. הוא אמר לה בשדה שבוא היו נפגשים בלילה בסתר באותו לילה ירד שלג חזק האישה נשארה בחוץ בשלג ומתה והגבר לא סבל זאת לפני שהוא התאבד הוא אמר יום מן הימים יענוד את הטבעת אישה שאהבת תתממש ותשוקתה. את יודעת לכל צורף יש סיפור שלו." הוא אמר לי את זה הרגשתי מוזר בליבי הבטתי בטבעת באמת היא נראתה כדמעה.
"מה הסיפור שלך אלירן מהסיפור של הטבעת הזו." שאלתי אותו מראה את הטבעת שהכריח אותי לענוד בבית שלו כשהכין אותה הוא חייך מביט בי.
"הסיפור שלי את, הסיפור שלי איך התאהבתי בך ממבט ראשון כשראיתי אותך רצה וכשדיברנו בפעם הראשונה את לא עזבת את מוחי עשיתי את מה שעשיתי חטפתי אותך כי התאהבתי בך והאהבה שלי עליך התחזקה אבל השאלה היא לא אני לינה את." הוא אמר מלטף את פניי.
"משאלתו של הגבר התממש זה שהכין את הטבעת לאהובתו ומקווה שאהבתם של אחרים תממש עם לא שלו. לינה את אוהבת אותי? מה את מרגישה כלפיי לינה?" הוא שאל אותי הופתעתי מה אני מרגישה?

המשך יבוא……