השבויה הקווקזית פרק 15: אהבה או גיהינום חלק ב’

כשכבר כמעט נרדמתי שמעתי דפיקה בדלת פעמיים דפקו קמתי באי רצון וניגשתי לפתוח את הדלת.
“אנשים מנסים לישון כאן?” אמרתי באנגלית כשפתחתי את הדלת וראיתי את מי שלא ציפיתי לראות.
“מה?” אמרתי בהפתעה רואה את הדמות שלפניי.

המשך יבוא……

——אנאל——–
"את?" אמרתי בהלם כשראיתי את מי שעמדה מולי. מה היא עושה כאן? היא יודעת שאסור לה להיות כאן היא חייבת להתרחק ממנו הוא נשוי גם אם לא ממש באושר, אבל עדיין נשוי לנערה שהוא אוהב בכל ליבו.
"כן, לא תכניסי אותי?" היא שאלה אותי בחיוך ערמומי שלה אנה לא השתנתה.
"כנסי," אמרתי לה פותחת לה נכנסנו לחדרי התיישבתי על הספה בחדר הבטתי בה מחכה שתמשיך. שיערה ג'ינג'י בהיר זהוב חלק כמו באותם הימים עיניה כחולות ירוקות מעט היא לבשה שמלה קייצית בטורקיז פשוטה.
"מה את רוצה אנה? מה איבדת פה?" שאלתי אותה בקול קר היא עמדה ליד החלון.
"את יודעת בעצמך טוב מאוד מה איבדתי כאן אנאל." היא ענה לי בחיוך קר ופראי.
"תעזבי את אלירן בשקט הוא נשוי באושר." אמרתי לה בקול כועס אבל מתון עדיין.
"שמעתי על זה שהוא נשוי אבל הוא לא יהיה נשוי הרבה זמן כי הוא שייך לי." היא אמרה בחיוך קר.
"הוא לא שייך לך ולעולם לא היה שייך לך את בעברו את עוד היסטוריה שתחררי מאחי לפני שאת תצטערי על שבכלל נולדת!" אמרתי לה בקול מאיים היא נעמדה מולי בחיוך החצוף שלך.
"אנאל לא את ולא אמא שלך לא יעצרו אותי וגם לא הנערה העלובה הזו שהוא התחתן איתה." היא התקרבה אליי היא עמדה מולי אני עוד שנייה נתתי לה בוקס.
"אנה את לא יודעת עם מה את מתעסקת הנערה העלובה הזו תגרום לכך שהאדמה הזו תשמט מרגלייך הנערה הזו מסוגלת לקבור אותך רק במבט או רק במילה. וחוץ מזה אלירן לעולם לא יחזור עלייך אחרי מה שקרה בפעם שעברה." אמרתי לה בקול מאיים היא חייכה.
"זו אמא שלך הרסה לנו הכל ואני הולכת להחזיר את האהוב שלי הגחלים עדיין טריים בליבנו אלירן פרץ יהיה הגבר שלי!" קולה היה קר וחזק עיניה נראו מאיימות. "אני רק אמרתי אם את תעזי לעמוד בדרכי את לא תצאי מזה בשלום!" היא אמרה בקול מאיים שלה ויצאה מהחדרי.
בת זונה חצופה היא לא תקבל אותו אלירן לא יהיה שלה לינה לא תתן לזה לקרות לעזאזל צריך לפתור בינהם את העניין הנשואין שלהם מהר יותר משחשבתי.

~~~~~פשלבאק~~~~~
"אמא אבא אני בבית," שמעתי את קולו של אלירן מן הכניסה לבית והיתה ארוחת הערב ואיתו נכנסה בחורה צעירה שיערה אדמוני זהוב בהיר עיניה כחולות ירוקות מעט על שפתיה אודם עדין בורוד כהה קצת יפיפייה גבוה רזה חיוורת עור לבנה.
"ומי יש לנו הכבוד להכיר?" אמא שאלה מביטה בה במבט קריר הרגיל שלה היא תמיד התייחסה כך לבנות שאלירן היה מביא הביתה היא היתה זהירה איתן.
"אמא תכירי זו אנה הבחורה שסיפרתי לכם אליה." אלירן אמר בחיוך מלא שמחה הבטתי בה הילדה הזו נראתה יפה ובעלת חיוך כובש. אבא ואמא קמו ניגשו אליה.
"נעים להכיר אותך אנה אני ויקטוריה," היא אמרה לה בחיוך שלה.
"נעים להכיר אותך גברת פרץ." היא אמרה בנימוס ניגשתי גם אבא הציג את עצמו ואמא אמרה לה שהיא יכולה לקרוא בשמה הפרטי.
"אני אנאל נעים להכיר אותך," אמרתי לה בחיוך היא חייכה את חיוכה אבל משהו בעיניה לא אהבתי אמא ראתה גם את המבט וכנראה קלטה.
הכרנו אותה היא נראתה נחמדה כלפי חוץ מאוד ישבנו איתה אחרי שבוע היא חשפה את שיניה הם היו חצי שנה ולא הסתדרה כלל איתי ועם אמא היא היתה משחקת אותה מסכנה ליד אלירן בכך שהיינו בסכסוך איתו זמן מסוים אלירן כבר רצה להתחתן איתה. ואמא התנגדה ריבים נמשכו להם ואז חשפנו את פניה של הנחשה הזו היא תפסה סכין ואיימה להשים קץ לחייה היא שיחקה ברגשות שלו היא ידעה שהוא אוהב אותה.
"אלירן אם אתה תעזוב אותי אני אתאבד אתה כל החיים שלי!" אלירן נפל לדמעותיה ולמילותיה הוא התקרב אליה וחיבק אותה אחרי חצי שנה הזו רק באותו רגע הבין מה קורה הוא ניתק איתה מגע לשבוע ואז נפרד ממנה. הוא עזב לשנתיים את הארץ וחזר בגיל שמונה עשרה לכאן היא היתה אהבת נעוריו מאז הוא לא שמע ממנה.
~~~סוף פלשבאק~~~~

———לינה———–
התעוררתי בעשר הרגשתי זוג ידיים חזקות עוטפות אותי בחמימות לרגע שכחתי מי לידי ידי נגעו בידיים גדולות שלו וישר הרחקתי אותם וניסיתי להשתחרר מבין זרועותיו אבל הוא רק הצמיד אותי יותר. עצמתי את עיניי וניסיתי לישון עוד קצת אולי כך אברח לזמן מה ממנו הרגשתי את שפתיו על עצמות לחיי עוברות ברכות זה עיצבן אותי, אבל התעלמתי מכך הוא המשיך כך עד ללסת שכבתי עם גבי עליו הוא סיבב אותי אליו והצמיד אותי עוד יותר אליו פניו היו צמודות לפני.
"אני מאוהב בך אוהב אותך כל כך לא מסוגל לנשום כשאת רחוקה ממני," הוא לחש ברכות עמדתי פני ישנה. "כשראיתי אותך הולדת אותי מחדש אהובה שלי הפכתי לשבוי שלך, של היופי המושלם שלך." קולו היה מיוסר כל כך. "את מכל הבחורות שהיו בחיי כבשת אותי הראשונה שבגללה נשמתי נשרפת בגיהינום הזה שאני בקושי מחזיק את עצמי מלא לנשק אותך בחוזקה ולא לשחרר אותך לעולם." הוא לחש הרגשתי זעם בתוכי ועוד משהו תחושת אדרנלין משהו תקף אותי. עיניי היו טוב ניסיתי להראות ישנה למרות שדבריו עצבנו אותי מאוד הייתי עצבנית הרגשתי את שפתיו קלות על שפתיי ברכות הוא נישק אותי וחיבק אותי שוב הייתי צמודה לחזהו הרגשתי את ליבו פועם בטרוף. אלוהים מה יש לו הוא מטורף הבחור הזה מטורף התחתנתי עם מטורף פדופיל שחטף אותי? לעזאזל וליבו פועם כאילו רץ מרתון. תוך כדי שאני שומעת את ליבו דופק בטירוף שפתיו היו על שיערי הרגשתי שאני עייפה מדי נרדמתי לי בלי להשים לב בין זרועותיו שאימצו אותי אל ליבו.

——-אלירן——–
היא ישנה כמו מלאכית קטנה עדינה בין זרועותיי אלוואי והיא היתה יודעת איך אני נשרף בתוכי לנשק אותה כל כך חזק מת לנשק ולא לשחרר לעולם התאהבתי בילדה הזו אני חייב אותה את לינה שלי. הצמדתי אותה מסתכל אליה ליטפתי אותה ברכות מרגיש אותה בין זרועותיי עיניה המיוחדות שפתייה העדינות ריח שיערה ריח גופה שיכר את חושיי אלוהים אני מת לא יכול יותר תן לי כוח לא לטרוף אותה בנשיקה גדולה. ישנתי איתה שעות ארוכות אחרי אתמול פקחתי את עיניי ראיתי אותה ערה עיניה הביטו בתקרה כבולות בין גופי היא לא שמה לב אליי פניה קרירות מעט שקועות במשהו.
"בוקר טוב יפה שלי," לחשתי לאוזנה בקול מפתה היא קפצה בין זרועותיי בבהלה צחקקתי לי.
"מה אתה עושה אידיוט? תגיד אתה נורמלי?" היא שאלה עצבנית צחקקתי עוד יותר.
"על מה היפה שלי חושבת שהיא לא שמה לב אליי אה?" שאלתי אותה בחיוך היא הפנתה את מבטה ישירות לעיניי עיני הדבש שלה בצבע זהוב ירקרק היו כל כך יפות ומהפנטות.
"מה זה עניינך אידיוט וחוץ מזה שחרר אותי קשה לי לנשום." היא אמרה בקול עצבני. נצמדתי אליה עוד יותר בחיוך קר ומפתה התקרבתי אל אוזנה.
"זה ענייני כי את אשתי אל תשכחי זאת ובנוסף השבויה שלי, דברי יפה לבעלך אחרת לא תרגישי בנוח." אמרתי לה בקול מאיים קצת שתדע את מקומה התרחקתי ממנה קמתי מהמיטה בזמן שהיא שכבה פניה זעופות מביטות בי. הלכתי לכיוון הארון והוצאתי בגדים אחר כך הלכתי למקלחת שטפתי את פני התקלחתי לבשתי חולצה לבנה מכופתרת קצרה ומכנס ג'ינס קצר עד הברך הברשתי את שערי בקלילות בפראות שקצת גדל לו ויצאתי. ראיתי אותה שהיא כבר קמה ונגשה לארון בחרה מה ללבוש לעצמה ולקחה בידיה קרמים ועוד כל מיני דברים של נשים. היא חלפה על פני תפסתי בזרועה לפני שנכנסה למקלחת כשתפסתי בידה הפנתה אליי את מבטה הקריר עם מבט כזה של 'מה אתה רוצה לעזאזל?'.
"כשתסיימי את ארגוני הבוקר שלח אני מחכה לך במרפסת יש לנו מסורת לקיים." אמרתי לה בחיוך מתנשא היא הביטה זועמת ולא אמרה מילה ונכנסה למקלחת.
"סעמק!" שמעתי אותה צועקת אחרי שנייה בעצבים במקלחת. "שונאת אותו!!" המילים שלה הכאיבו לי ניפצו לרסיסים בתוכי יצאתי למרפסת כשאני מביט בנוף של מייאמי הרגשתי גרוע מאוד עמדתי לי במרפסת ופשוט שרתי את מה שאני הכי מרגיש עכשיו.

"היא היתה אהבת חיי, לה זה לא אכפת
בין כל ההבטחות מצאתי , את עצמי לבד
לא הקשבתי לאיש, על בשרי אני הרגשתי
מה עשיתי לא נכון, אחרי הלב אני הלכתי

היא יפה כמו חלום, אך מדוע היא כזאת
לא נשאר בי עוד מקום, לאהבה חדשה

אולי תגידו מה יש בה, שאין באחרות
ותגידו למה אין לה, רגשות
אולי תגידו לי איך, היא כל כך יפה
רק תגידו מה יש בליבה

אולי תגידו מה יש בה, שאין באחרות
ותגידו למה אין לה, רגשות
אולי תגידו לי איך, היא כל כך יפה
רק תגידו לי, ותגידו גם לה

היא ידעה את כל סודותיי, את כל האמת
הרגש שנשאר ממנה, את ליבי צובט
כתבתי מילים, שלא הצלחתי לומר לה
על אותן לילות, שהייתי נזכר בה

היא יפה כמו חלום, אך מדוע היא כזאת
לא נשאר בי עוד מקום, לאהבה חדשה

אולי תגידו…"

שרתי שבור ממנה לא היה לי אכפת מכלום רק רציתי להוציא את הכאב החוצה.

——–לינה———-
התלבשתי לבשתי חצאית קצרה ג'ינס וחולצת בטן אפורה בסגנון רוקיסטי וכפכפי אצבע שחורות שמתי צמידים שחורים והוספתי שלושה עגילים שחורים באוזן שחוררתי השנה בכל אוזן. התאפרתי שמה שחור בעיניים עיפרון מסקרה שפקחה את ריסי הארוכים וליינר ואודם ורוד חיוור שמתי קרם נגד שיזוף למקרה שאצא מהמלון. יצאתי מהמקלחת לכיוון המרפסת שמעתי אותו שר.

"אולי תגידו מה יש בה, שאין באחרות
ותגידו למה אין לה, רגשות
אולי תגידו לי איך, היא כל כך יפה
רק תגידו מה יש בליבה

אולי תגידו מה יש בה, שאין באחרות
ותגידו למה אין לה, רגשות
אולי תגידו לי איך, היא כל כך יפה
רק תגידו לי, ותגידו גם לה"

שמעתי את פזמון הזה כשהוא שר לו עמדתי בפתח לא בטוחה כל כך אם להיכנס לשם הוא עמד שם באור השמש מביט בנוף קולו מדוכא עצוב כשהוא קצת עם הגב אליי עיניו בצבע זית הביטו בנוף נוצצות. כשהוא סיים לשיר את פזמון רק אז נכנסתי הוא הסתובב אליי ראיתי את עיניו נוצצות רק אז שמתי לב שאלה דמעות אלוהים הוא בוכה? הוא הביט בי ונגע בפניו רק אז הבין כנראה שיש לו דמעות הוא ניגב אותם.
"זה בגלל השמש כי לא יצאתי לשמש הרבה היום," הוא אמר בחיוך קלוש הבטתי בו לרגע.
"הבנתי," אמרתי בקול קר שלי. הוא סתם שר זה באמת ככה מה חשבתי לעצמי? הוא לא אחד שבוכה וחוץ מזה על מה יש לו לבכות כבר? על כלום אני זאת שצריכה לבכות עם כבר. הוא בחן אותי מכף רגל ועד ראש וניגש אליי עומד מולי גבוה כל כך הוא נגע בטבעת הדמעות שעל צווארי ואז הוא ראה תליון נוסף של גולגולת על צווארי וגיחך.
"אז את מוכנה לקיים את מסורת שלנו אישה יפה שלי." הוא אמר בחיוך זוהר.
"יש לי ברירה?" שאלתי רטורית.
"לא אין לך אחרי הכל את השבויה שלי." הוא אמר בחיוך.
"טוב בוא נסיים עם זה." אמרתי לו מתמתחת שמתי את ידי עם הגולגולת ועוד טבעות כסופות רוקיסטיות על לחיו והיד השניה עם טבעת הנישואין והטבעת אזמרגד שהוא הכין לצד מותני ידו תפסה ביד עם טבעת והחזיק אותה בידו הגדולה. נישקתי אותו בלחי ברכות כי ידעתי שהוא עלול לבקש נשיקה בשפתיים כמו בפעם הקודמת כשלא הסכמתי לזה. אחרי שנישקתי אותו בלחי התרחקתי והרחקתי את ידי מהלחי שלו וידי השנייה היתה עדיין בידו.
"זהו אני יכולה ללכת?" שאלתי אותו עיניו הביטו בטבעת שקועות בה לשנייה.
"כן את יכולה ללכת." הוא שחרר את ידי בעדינות יצאתי מהמרפסת משאירה אותו לבד שם ועליתי לקומה השנייה ונשכבתי על הספה והזנתי למוזיקה.

——-אלירן——-
עמדתי במרפסת וחשבתי על איך שאני מת לנשק אותה ולחבק אותה כל כך חזק להיות איתה אבל ידעתי שזה לא יקרה בזמן הקרוב ויכול להיות שאולי אצטרך לשחרר את האהובה שלי. הייתי שבור עדיין ממנה מהיחס שקיבלתי ממנה יצאתי מהמרפסת חיפשתי אותה עם עיניי היא לא היתה במיטה עליתי לקומה השנייה. היא שכבה שם כשרגליה מונחות אחת על השנייה היא לבשה אוזניות ועיניה היו עצומות היא האזינה בטח למוזיקה. התקרבתי אליה כרעתי ברך לידה והורדתי לה אוזניה מאוזנה היא הופתעה בהתחלה ואז היא קלטה אותי.
"מה אתה רוצה?" שאלה קצת נרגזת.
"בואי נצא לטייל קצת בטיילת כאן גם ככה את משתעממת." אמרתי לה בחיוך.
"אני חושבת שאני מעדיפה להישאר כאן." היא אמרה לי.
"נו אל תהיי כבדה בואי גם ככה אנחנו שנינו משתעממים." אמרתי מושך בידה מכריח אותה לקום קמתי בגמישות עוזר לה לקום הקמתי אותה והצמדתי אותה אליי. לא יכולתי יותר היא כל כך מפתה במראה הזה ליטפתי את שיערה השחור ברכות היא נראתה מופתעת ליטפתי אותה נושם את ריחה.
"אלירן?" היא ביטאה את שמי בקול חד שלה חייכתי והרמתי אותה בזרועותיי. "אלירן! תורדי אותי!" היא אמרה בקול תוקפני מעט.
"בואי פרינססה תקחי את מה שאת צריכה ובואי." אמרתי לה בחיוך והורדתי אותה היא לקחה את התיק שלה והחליפה לנעלי עקב שחורות רשת פראיות בסגנון רוקיסטי שלה. ואני לקחתי ארנק וכובע לבן בפסים דקים משהו יפה. תפסתי בידה ויצאנו מהחדר צעדתי איתה למעלית היא הביטה בי וגיחכה.
"אני מבינה שאתה אוהב את סגנון הדון ג'ואן אה?" היא אמרה בחיוך מתנשא.
"ואת אימצת לעצמך סגנון רוקיסטי?" שאלתי אותה באותו חיוך מתנשא והחזרתי לה באותו מטבע.
"זה בטבע שלי מאז ומעולם." היא אמרה בחיוך מתנשא ומפתה כל כך.
"אותו הדבר סגנון שלי זה בטבע שלי מאז ומעולם." עניתי לה באותה צורה.
כשהמעלית נפתחה יצאנו שנינו צוחקים על השיחה הזו היא צחקקה בקול כל כך יפה הצחוק שלה רק גרם לי לצחוק יותר.
יצאנו לטיילת טיילנו בין הדוכנים חניות בגדים צחקנו לנו קצת מסטלבטים קצת על אנשים שעות ארוכות עד צאת הכוכבים ואז עצרנו מול הנוף של הים כשהיא עומדת מול ברזלי הטיילת ואני מאחוריה חיבקתי אותה קצת ברכות.
"זה היה יום יפה לא?" היא שאלה צוחקת קצת.
"כן את צודקת חבל שהוא נגמר." אמרתי לה.
"לינה את שונאת אותי?" שאלתי אותה לא יכולתי שלא לשאול כל היום הזה זה הציק לי רציתי לדעת מה היא מרגישה אליי.
"אלירן—-" היא התחילה להגיד ואז שמעתי קול אחר.
"אלירן פרץ." חשבתי שדמיינתי כשהסתובבתי פניי היו מופתעות הבטתי בלינה והיא הביטה בי מופתעת כמוני.
"את?" שאלתי מופתע.
"מי זאת אלירן?" לינה שאלה אותי עדיין מופתעת.

המשך יבוא…….