השבויה הקווקזית פרק 15: אהבה או גיהינום חלק א'

"משאלתו של הגבר התממש זה שהכין את הטבעת לאהובתו ומקווה שאהבתם של אחרים תממש עם לא שלו. לינה את אוהבת אותי? מה את מרגישה כלפיי לינה?" הוא שאל אותי הופתעתי מה אני מרגישה?

המשך יבוא……

——-לינה———
שקעתי במילותיו לדקה אבל לא שכחתי כלום חייכתי חיוך קר הרמתי את מבטי הורדתי את טבעת מצווארי. "לא אלירן פרץ אני לא אוהבת אותך אלירן, אנחנו שונים ואני עדיין רוצה להתגרש אנחנו לעולם לא נצליח לחיות אחד עם שנייה אתה בעצמך ראית זאת אלירן." הושטתי את הטבעת לאלירן והתחלתי ללכת הרגשתי את ידיו מחבקות את מותניי עמדתי עם הגב אליו.
"לינה עד מתי תמשיכי לענות אותי כך? אני אוהב אותך לינה!" הוא לחש הבטתי בשמיים ורודים כתומים הוא צוחק אליי אה הוא עדיין חי בסרט שלו שאני אוהב אותו.
"אתה עדיין לא מבין זה לא יקרה בנינו אני לא אוהבת אותך—-" אמרתי הוא סיבב אותי עליו כך שהפנים שלנו היו קרובות הוא קטע את דברי.
"או שאת לא אוהבת מחויבות לינה, אם את לא אוהבת מחויבות לגבר ומחויבות לנישואין הבין." הוא אמר בחיוך קר הופתעתי מבפנים אבל שמרתי על הבעה קרה.
"לא אלירן אני לא מפחדת ממחויבות אבל עדיין אני לא אוהבת אותך וזה שונה!" אמרתי לו בחיוך קר.
"אני מבין שצוציק אמריקאי הזה עושה לך את זה," הוא אמר בחיוך קר.
"כמה שאתה צודק טום מושלם לעמותך לא כמוך פדופיל שחוטף אנשים." אמרתי בחיוך קר משתחררת מאחיזתו והולכת הוא תפס אותי בכוח לפני שהספקתי להגיד משהו הוא נישק אותי בחוזקה רציתי להשתחרר מהנשיקה ידי היו על חזה שלו הוא חיבק אותי בחוזקה. השפתיים שלו לא היו עדינות פראיות אגרסיביות כעסתי והרגשתי משהו מחשמל אותי זעמתי כל כך דחפתי אותו ממני.
"אל תיגע בי חתיכת פדופיל מסריח." אמרתי עצבנית הוא חייך את החיוך המעצבן שלו עוד שנייה אעפתי לו כפה לפנים שלו נשמתי דרך האף מנסה להרגיע את עצמי והלכתי הכי מהר שאני יכולה הוא הלך רגוע מאחוריי כשמפרידים בנינו חמש עשרה מטר. סאמק סאמק למה הוא חייב היה לחטוף אותי? למה הוא אעלה את הנושא הזה הוא יודע שאני לא אוהבת אותו בכלל.

——–אלירן———
הלכתי מאחוריה הרגשתי חרא בתוכי היא אמרה שהיא לא אוהבת אותי? היא מעדיפה את קוקסינאל הזה על פני. הרגשתי כעס שנאה קיללתי את עצמי מה מצאתי בה לעזאזל כוסאמק מה לי ולה אני והיא זה שמן ומים לעזאזל. למה היא לא מסוגלת להיות כמו כולן נורמלית ולא להיות ילדותית? למה היא דווקא לעזאזל? נשמתי עמוקות הרגשתי תסכול וכאב איתה אין לי מה לעשות אני אהיה חייב בסופו של דבר לשחרר אותה. היא צעדה לה יפה כל כך מושלמת הנערה שאני הכי אוהב בכל ליבי בכל נשמתי הבטתי בטבעת הדמעות שהיא החזירה לי התקרבתי אליה שמתי את טבעת הדמעות על צווארה.
"תשמרי את זה אצלך אחרי הכל זו טבעת הדמעות שמיועדת לך עכשיו." אמרתי לה מחזיר לה והמשכתי ללכת לידה עלינו לאוטובוס ביחד התיישבנו במושב האחרון כשהיא ליד החלון.
הבטתי בה ביופייה בשפתיה העדינות לא עבות מדי לא דקות מדי עדינות כל כך עיניה הביטו דרך החלון.
"לעזאזל תפסיק להסתכל אליי ככה אתה משגע אותי." היא אמרה בזעם חיבקתי אותה ליטפתי את פניה העדינות את שיערה החלק.
"את כל כך יפה כשאת כועסת." אמרתי לה בחיוך. "יאללה תפסיקי להיות בשלה אני יודע שאת מתה עליי." אמרתי כבר עצבני בתוכי אבל שיחקתי אותה מולה את הכובש שאני תמיד חייכתי אליה מתגרה בה.
"מתוק התכוונת שמתה ממך." היא אמרה בקול ציני וקר.
"מה שתגידי חיים שלי את עוד תעופי אליי אל תדאגי כמו שהאקסיות שלי עפו אליי." אמרתי קורץ לה בחיוך פראי כוסאמק היא מעצבנת אותי הילדה הזו היא נשענה על החלון עייפה כשהיא נרדמה אשענתי אותה עליי ליטפתי את שיערה השחור החלק ואת פניה היפות מלאכית שלי. אני לא אוותר עלייך אני יודע שאת אוהבת אותי איפשהו שם בליבך נישקתי את מצחה קלות היא חיבקה אותי קלות מתוך שינה הגענו לחצי השני של העיר השעה היתה שמונה עם כל סיבובים של האוטובוס.
"היי פרינססה הגיעה הזמן לקום," אמרתי לה בקול מפתה שלי היא פקחה את עיניה מביטה בי בהפתעה ידיה שחררו את החיבוק שלה ממני. "נראה שהיה לך נוח לישון אליי עדיין תכחישי שאת לא אוהבת אותי?" שאלתי אותה בחיוך קר היא התרחקה ממני.
"בחלומות שלך פרץ," היא אמרה קמה מתמתחת קלות קמתי מחבק אותה כשהיא מלפניי עם גב.
"מה שתגידי פרינססה מה שתגידי." אמרתי לה בלחש בקולי המפתה והתקדמתי.

———לינה———
אלוהים מה זה היה עכשיו מה יש לבחור הזה ממני? למה הוא לא יורד לי מהוריד זה מעצבן נגררתי אחריו ירדנו מהאוטובוס ועלינו לחדר שלנו. הוא התקרב אל הארון הבגדים ושלף את בגדים שלו.
"ראשון במקלחת כי לך לוקח יותר מדי זמן." הוא אמר לי הנהנתי בוחרת לי משהו קל אוורירי אחרי חמש עשרה דקות הוא יצא. כשהוא יצא הוא לבש רק בוקסר וגופו השרירי חשוף העליון היה חשוף הוא חשב שכך יפתה אותי בטח גיחכתי עברתי מולו עם בגדים שלי נעלתי את דלת והתקלחתי לי שעה מנקה את היום הזה שבחצי שלו היה טוב בחצי השני שלא חרא. התקלחתי לי כשראשי שקוע במים אחרי שסיימתי לבשתי שורט קצר אוורירי לבן וגופייה לבנה קלילה והברשתי את שערי קלות שארך קצת. יצאתי אחרי שסיימתי עם מקלחת הוא ישב על מיטה הוא קם ונעמד מולי.
"מה אתה רוצה?" שאלתי אותו בקול אדיש הוא תפס במותניי כך שהייתי קרובה לחזהו החשוף.
"חוזרים למסורת שהתחלנו לינה כל עוד את אשתי את תשמרי אותה אחרת את זוכרת איך תשלמי." הוא אמר בחיוך המעצבן שלו לעזאזל איתו נחש מניאק.
"בסדר עם אתה זקוק לזה." אמרתי לו בחיוך קר לא נותנת לדבריו להשפיעה אליי.
התקרבתי אל פניו בהתגרות נישקתי את לחי שלו בהתגרות קלה מגיעה לו שיסבול ידיו החזיקו במותניי השתחררתי מאחיזתו.
"זהו אני יכולה לעלות למעלה," אמרתי בעייפות השעה היתה עשר הייתי עייפה מתה.
"לא את ישנה במיטה שלנו ששנינו שילמנו אליה מתוקה." הוא אמר בחיוך מתגרה הנהנתי וחזרתי לישון איפה שישנתי רחוקה ממנו הדלקתי את מזגן על שש עשרה כמו תמיד ונרדמתי.

——–אנאל——–
השעה היתה עשר טיילתי לי במייאמי השעה היתה שתיים עשרה התכוננתי לשינה לבשתי את פיג'מה שלי חשבתי על זה שאין לי סיכוי עם רז וזה גרם לי לכאב. חשבתי עליו קצת ושכבתי לישון עייפה מהיום הקשה הזה יום של בדידות בלא נודע. כשכבר כמעט נרדמתי שמעתי דפיקה בדלת פעמיים דפקו קמתי באי רצון וניגשתי לפתוח את הדלת.
"אנשים מנסים לישון כאן?" אמרתי באנגלית כשפתחתי את הדלת וראיתי את מי שלא ציפיתי לראות.
"מה?" אמרתי בהפתעה רואה את הדמות שלפניי.

המשך יבוא……