השבויה הקווקזית פרק 20: היית רואה עולם שלם, מלא בצימאון של הלב ורק גבר אחד, שאותך פשוט אוהב!

——-לינה———
אני הייתי לבד בשקט כשהדמעות שלי הפכו לים גדול של כאב ואוקיינוס גדול סוער נחשולים גדולים. לא ידעתי מה יקרה אבל ידעתי שאני חייבת לברוח ממנו.

המשך יבוא…..

——–אלירן———
אני נשרף בתוכי בתוך הגיהינום שלו קוראים אהבה, בגללך אהובה שלי את הורגת שורפת הכל בגחלים שלך אהובה שלי. שורפת ולא מתירה כלום חי בתוכי, אני מת בלעדייך אני מצטער שאני הייתי אידיוט ופגעתי בך. ישבתי במרפסת מביט בשמיים הכהים ללא כוכבים חלמתי אליה על היפה בנשים שלי האישה הקטנה הנערה הצעירה שכבשה את ליבי ואני הגבר שלה פגעתי בה כמו מטומטם אני מצטער על כל רגע איך אעזתי לגעת בפניה הרכות האלה לא יכולתי לשבת הלכתי לחפש אותה. יצאתי מהחדר רצתי בלילה חיפשתי אותה בכל מקום התחלתי בים הלכתי לפארק לכל מקום ליבי דפק כמו מטורף. בער בתוך הכאב בתוך הגיהינום הזה הנשמה כבר חיפשה את המוות, ואני חיפשתי אותך אני רוצה לראותיך אהובתי אפילו לשנייה שלא אמות מבלי לראות אותך אהובתי ילדה יפה שלי. חיפשתי בפארקים בלילה הלכתי בחושך בין העצים היו שיכורים חיפשתי אותה ליד העצים שמעתי בכי מר וכואב של מלאכית שבכתה לה יבבות שקטות כואבות. התקרבתי אליה ראיתי את לינה שלי חיבקתי אותה בחוזקה והיא התפרקה על חזהי ליטפתי את שיערה הרך הזה כמשי ליטפתי את פניה היפות החיוורות העצובות.
"אני מצטער יפה שלי, אני אידיוט אני בן זונה אני מניאק אני רוצה רק שתהיי איתי אני אגואיסט שמאוהב בך ומוכן למות בשבילך עכשיו רק תגידי מילה אחת אני אלך והתאבד בשבילך." לחשתי לה הדמעות בעיניי פשוט זלגו להן מעצמם הבטתי בעיניה העצובות היא פשוט חיבקה אותי חזק והניחה את ראשה על כתפי היא חיבקה אותי כל כך חזק ידיה היו על עורפי. בפעם הראשונה היא חיבקה אותי ככה במודע היא חיבקה ובכתה בשקט ראיתי בעיניה עצב הצמדתי אליי עוד יותר.
"לינה שלי…." הרחתי את ריחה המתוק והיא התמוטטה בין זרועותיי שוב פניה היו קרובות אל פני עיניה היפות היו בקושי פקוחות.
"אלירן…" היא לחשה את שמי ברכות והתעלפה שוב הרמתי אותה בזרועותיי ולקחתי אותה למלון לחדר שלנו השכבתי אותה במיטה, וסידרתי את החדר שלנו בשקט היא שכבה יפיפייה עיניה עצומות נישקתי את שפתיה בעדינות. והחלפתי בגדים ושכבתי לידה חיבקתי אותה הצמדתי אותה לחזה שלי פניה היפות היו צמודות אליי.
**********
שמעתי דלת נטרקת קמתי במהירה ראיתי את עצמי במרפסת על קורסא. זה היה חלום לינה לא פה? לינה לא שלי? קמתי החדר היה מבולגן לינה עמדה מול הארון הבגדים שלה והתחילה להוציא בגדים אחד אחד.
"מה את עושה?" שאלתי אותה בקול שקט היא לא הביטה בי אפילו היא פשוט הוציאה את בגדים שלה ומזוודה שהיא קנתה לעצמה פה.
"לינה!" קראתי בשמה היא לא ענתה התקרבתי אליה כשהיא עם הגב אליי חיבקתי אותה.
"אני מצטער היית מניאק אני בן זונה אני חרא אני מתחנן אל תלכי אני אוגואיסט מאוהב בך ומוכן למות בשבילך עם תגידי." אמרתי מסובב את פניה אליי היא הביטה בי עיניה קרות היא סטרה לי והרחיקה אותי ממנה.
"אני שונאת אותך אלירן פרץ!!" היא אמרה בזעם עיניה קפואות לא נתתי לה להרחיק אותי חיבקתי אותה בחוזקה אליי.
"אני מתחנן אהובתי לינה אני מתחנן!!" הדמעות פשוט זלגו להם מעיני חיבקתי אותה עיניה הביטו בי מופתעים יפים היא הביטה בפניי היא שמה את ידה הקטנה והעדינה על הלחי שלי איפה שהיא סטרה לי. ופשוט הביטה בי עיניה היו עצובות מאוד מלאות כאב.
"אני לא יכולה יותר אני מצטערת אלירן." היא אמרה והתרחקה ממני וחזרה לארוז את בגדיה.
"לינה אני לא אתן לך לעזוב אותי!" חיבקתי אותה כשארזה היא התעלמה ממני כאילו אני אוויר. "לינה!" אמרתי את שמה שוב חיבקתי אותה אפלתי אותה על המיטה כשהיא מתחתי ואני מאליה היא הסתכלה בי בכעס.
"תקום ממני אני דקה לא אשאר איתך!!" היא צעקה אליי הצמדתי אותה למיטה ופשוט נישקתי אותה נישקתי בפראות מצמיד אותה אליי כשהיא שוכבת לה בעיניה דמעות עדינות ליטפתי את פניה את שיערה הריח שלה שיכר אותי. המשכתי לנשק אותה בפראות היא לא החזירה לי נשיקה בהתחלה הנשיקה התלהטה אז היא החזירה לי נשיקה חמה מלאה בכאב ואהבה שחשתי כלפיה. התנשקנו כשידיה נוגעות בפני באותה רכות מנסות לעצור אותי נישקתי אותה בתשוקה לא נותן לה לסיים הנשיקה הזו היתה כל כך ארוכה הפסקנו להתנשק כשהרגשנו שאין לנו יותר אוויר לנשימה.
"אני אוהב אותך לינה שלי אני מצטער אני לעולם לא אפגע בך אל תלכי לי אני אמות בלעדייך." אמרתי מביט בעיניה כאב לי שהיא רוצה לעזוב אותי.
"אלירן…" היא קראה בשמי מביטה בי עצב בעיניה וכאב. "אני לא יכולה להישאר." היא לחשה.
"למה? לינה למה?" שאלתי אותה מחזיק בפניה היפות היא הביטה בעיניים עצבות. " אני אעשה הכל אני מתחנן אל תעזבי אותי אני אוהב אותך!" אמרתי לה היא הביטה בי בעצב.
"אלירן אני לא רוצה להיות איתך אנחנו לא יכולים להיות ביחד!" היא אמרה מביטה בי בקור.
"למה לינה?! תביאי לי סיבה למה את לא יכולה להיות איתי!" הבטתי בעיניה היא לא הביטה בי. "תביאי לי סיבה למה אני צריך לשחרר אותך!" אמרתי לה בקול תוקפני.
"כי אני פוחדת להיות איתך! אתה פגעת בי! אני לא רוצה לפחד שאתה תפגע בי שוב!" היא אמרה בקול תוקפני ועיניה היו בדמעות יפה שלי בכתה קמתי ממנה נשכבתי לידה מופתע וכאוב היא קמה לה. קמתי אחריה חיבקתי אותה בחוזקה.
"אני נשבע לך אני בחיים לא אפגע בשוב אני נשבע לך לינה לא משנה מה יקרה אני לא אעשה זאת שוב." היא עמדה עם הגב אליי. "אני אוהב אותך אני לעולם לא אגע נשבע לך אני מתחנן תשארי איתי אני אוהב אותך לינה שלי." ליטפתי אותה חיבקתי אותה בחוזקה היא הסתובבה אליי עיניה היו עצובות דמעות עדיין בעיניה.
"תשבע לי אלירן פרץ שבחיים שלך לא תרים עליי יד?!" היא אמרה לי מביטה בי מחכה לשבועה.
"נשבע לך לעולם לא הרים עלייך יד." אמרתי לה חיבקתי אותה היא הניחה את ראשה על כתפי היא נשמה עמוקות ועטפה את עורפי בחיבוק עיניה נעצמו.

——-לינה———
הלב כואב נשרף לו בכאב וייסורים רק עכשיו אני רואה עד כמה אני לבד בתוך כל זה והוא היחיד שפה איתי. הוא היחיד שמאיר אותי מחזיר בי חיים ואני בתמורה מנפצת לו את החיים רק עכשיו אחרי לילה ארוך וריב כואב וסטירה חזקה שהעירה אותי אני רואה את אלירן פרץ באור שלא ראיתי. באור של גבר צעיר ואוהב גבר שמוכן עבורי לתת הכל אפילו את הנשמה שלו אלירן פרץ הבחור שדחיתי כל כך, בגלל המעשה הטפשי שעשה מעשה של גבר מאוהב. ואני לינה הייתי שבויה שלו שבויה בחלומותיו ובאהבתו אליי אני השבויה קווקזית שלו הסיפור שאחי סיפר לו שהלך פעם בקווקז, סרט עתיק על קווקזית שהפכה לשבויה במהרה. רק שאני הפכתי לשבויה שלו במציאות שבויה בחלומו שבויה ברגשות העזים שלו. שבויה לאהבה שלא נגמרת לו בליבו איך שהוא פגש אותי הוא לא מסוגל להרפות ולשכוח הגחלים של האהבה שלנו בוערים. בוערים באש חזקה ובייסורים כואבים לשנינו אבל עדיין אש חזקה שלא משחררת אותנו אחד מן השנייה. אני מחבקת אותו את אלירן שאת שמו לא ידעתי לפני כן אלירן שמאוהב אלירן שברח ועזב הכל עבורי הפך עולמות להיות איתי ושאהיה בזרועותיו לנצח. אלירן שבגללו כואב לי ונעים לי כשהוא רך אלירן שלא מפסיק להילחם איתי רק על נשיקה אחת ממני, למרות שהוא בעלי הוא לא לוחץ עליי מעבר לזה. כולם סביבנו לוחצים עלינו להיות מה שלנו קשה להיות מה שאני לא יכולה להביא לו אני יודעת שהוא לנצח יהיה מוכן לחכות רק שהרגיש טוב לידו. אבל האחרים? לא בטוח, לא אמא שלו לא אחותו ולא האקסיות שלו שרודפות אחריו ללא ערף ודורשות ממני להשתחרר ולעזוב את אלירן אשר נלחם בשביל שנינו בהם כשאני עדיין פוגעת בו. אילו היית פוקחת מעט את עינייך, מביטה קצת מעבר לדמעות שלך היית רואה עולם שלם, מלא בצימאון של הלב. ורק גבר אחד, שאותך פשוט אוהב. רק עכשיו התעוררת לינה? רק עכשיו את רואה איך אלירן נלחם עלייך? אלירן נלחם עליי. ואני כעיוורת שוקעת בדמעות שלי ולא רואה מעבר לדמעות שלי כלום לא רואה את אלירן סובל בוכה בסתר לא רואה איך אני פוגע בו. עכשיו כשאני מחבקת אותו אני מרגישה אותו אני מרגישה את הלב שלו פועם אוהב ידיו החמות שמצילות אותי ללא ערף מחבקות לעולם.
"אני מצטערת…" רק את המילים האלו אני רק מסוגלת ללחוש לאלירן פרץ.
"אין לך על מה אני מצטער שפגעתי בך אתמול לא רציתי אני אוהב אותך." הוא לחש לי בקול הרך שלו שרק גורם לי לעצב לשמוע שרק הוא מצטער זה לא נכון פגעתי בו גם.
"אלירן אני מצטערת שפגעתי בך! שלא ראיתי מעבר לדמעות שלי שאני מכאיבה לך סליחה." אמרתי בקול קצת יותר חזק הבטתי בעיניו הוא הביט בי בעצב וחייך חיוך קטן.
"את לא פוגעת בי לינה את האושר שלי את האוצר שלי האהבה שלי אני אוהב אותך בגלל שאת לא דומה לאף אחת. איך שהופעת בחיי אני לא מסוגל שלא לחשוב עלייך ולהיות רגיש את מאירה בי הכל כמו ירח בלילה כמו זריחה באור הבוקר את האור שלי את המשמעות לחיי." הוא אמר בחיוך מאוהב פניו היו מאוהבות ואני לא יודעת הרגשתי טוב לידו אבל עדיין היה לי חסר את התחושה שהוא רצה עדיין הרגשתי שהוא גורם לי להרגיש טוב יותר. כשהוא כאן לידי מחבק אותי ואני לא מרגישה בודדה אני מרגישה פחות כאובה הוא האדם היחיד שיש לי וחשוב לי הוא היחיד שלא יבגוד בי לעולם ואני לא ירגיש לידו שבורה. כי הוא ישמור עליי כי הוא חטף אותי ואני השבויה שלו לעט הזאת ולזמן הזה הוא אלירן פרץ השבוי שלי שבוי עם כל ליבו רק שלי.

המשך יבוא….