השנה האחרונה כמתבגרת פרק 4

אחזתי בפלאפון שלי ואכן ההודעה לא הייתה מאדם היא הייתה מדניאל.
״ היי אמ אני יודע שזה קצת מוזר ואני לא יודע אם באמת התכוונת שאני יכול לדבר איתך על הכל או פשוט היית מנומסת אבל אני ממש צריך מישהוא לדבר איתו ואיתך אני מרגיש הכי בנוח אבל אם זה מוזר לך מידי אז לא משנה בקיצור מה שאני מנסה להגיד זה אם את פנויה עכשיו ?״
הייתי קצת המומה אבל שמחתי שהוא מרגיש בנוח איתי ושהוא רוצה לדבר איתי אבל היה לי את הדייט עם אדם , לא ידעתי מה לעשות אבל משהוא אמר לי שאני צריכה לדבר עם דניאל משהוא אמר לי שהוא לא כל כך בסדר הרי אף פעם לא שמעתי אץ דניאל מדבר ככה הייתי חייבת לדעת עם הוא בסדר אפילו אם זה אומר לבטל את הדייט שלי עם אדם .
לקחתי את הפלאפון וסימסתי קודם כל לאדם
״ היי אדם זו אמה אני יודעת שאנחנו אמורים להיפגש היום אבל צף משהוא חשוב שאני לא יכולה לבטל אפשר אולי לדחות לפעם הבאה״
לאחר ככמה שניות נישמע צליל הודעה בהפלאפון
״ היי אמ אני מקווה שהכל בסדר ושאת בסדר ואני יותר מאשמח לקבוע מחדש דברי איתי ״ והוא אפילו הוסיף לב אדום בסוף ההודעה , אני פשוט לא יכולה הוא כזה מושלם
״ אני שמחה ״ השבתי עם לב אדום גם כן
לאחר מכן סימסתי לדניאל
״ היי דניאל אני פנויה רק תגיד מקום ושעה ואני תמיד פה בישבילך ״
״ היי אמ , יופי מעולה אז אני יבוא לאסוף אותך עוד 15 שעה זה בסדר?״
״ כן מעולה״
הייתי כבר מוכנה כי הרי התארגנתי לדייט עם אדם כך שלא חשבתי שיש לי יותר מידי מה להוסיף , חיכיתי לדניאל ובנתיים ראיתי קצת טלוויזיה אבל לא הייתי מרוכזת בה בכלל תהיתי מה קרה ולמה דניאל צריך לדבר איתי הכל כך דחיפות , מה דני לא אומרת לי , למה היא לא בוטחת בי מספיק ולמה דניאל כן בוטח בי מספיק הרי אף פעם לא היינו ידידם קרובים כל כך תמיד היינו מיודדים אבל לא יותר מיזה , מה השתנה שהוא בוטח בי כל כך ולמה אני האדם שהוא רוצה לדבר איתו ברגעים האלה .
מחשבותי ניקטעו על ידי צליל הודעה .
״ אמ אני בחוץ את יכולה לצאת״
״ אני יוצאת״ השבתי
לקחתי מפתחות קצת כסף ויצאתי .
כשיצאתי ראיתי את המכונית של דניאל זו הייתה טיוטה שחורה יפיפיה שקנו לו ליום הולדת 17 .
ניכנסתי למכונית והיה בה ריח ניפלא של מכונית חדשה ונתתי נשיקה בלחי לדניאל שהיה נירא חתיך כמו תמיד .
״ היי דניאל ״
״ היי אמ אני ממש מודה לך שבאת את לא מבינה כמה זה חשוב לי ״
״ ברור אמרתי לך שאם אי פעם אתה צריך מישהוא לדבר איתו אני פה ״
״ כן אני יודע ״
״אז לאן הולכים ״ אמרתי בקול מחוייך
״ הולכים למקום המיוחד שלי אבל קודם נעשה עצירה קטנה אוקי?״
״ בטח אין בעיה ״
הוא התחיל לנסוע ואני בנתיים שמתי קצת מוזיקה לדרך , אומנם שתקנו בנסיעה אבל לא הייתה אווירה מוזרה או מביכה הייתה אווירה נעימה כזאת שיכלה להמשך שעות ובמשך כל הנסיעה הסתכלתי על דניאל שהיה נירא כל כך שליו ועם זאת כל כך מוטרד , יכולתי להסתכל עליו שעות הוא היה כל כך יפה , כל כך שונה מאדם , לדניאל היה חיוך שלא משנה אם הוא הטעם שלך נמסת כל פעם מחדש כשראית את גומונותיו מתפרסות על פני המושלמות .
לבסוף עצרנו ליד המסעדה האהובה עליי
״ שנייה ואני חוזר טוב ? תישארי במכונית ״
״ אוקי ״ עניתי בקול שקט
אחרי ככמה דק ראיתי את דניאל חוזר מן המסעדה עם שקיות גדולות ומלאות .
״ מה זה שדדת את כל המסעדה ״ ציחקקתי
״ לא פשוט חשבתי שזה עוד לילה ארוך ואת אולי רעבה אז הבאתי את הדברים האהובים עלייך וחוץ מיזה מה רע שהבאתי קצת דברים לנשנש״
״ אתה יודע שאני אף פעם לא יגיד לא לאכול ״
אמרתי ושנינו צחקקנו .
״ אז אתה יכול לספר לי לאן הולכים״
״ לא זה הפתעה ״ ענה בתקיפות
״ אוקי אוקי בסדר״
שוב שמתי מוזיקה שתבדר אותנו למשך הנסיעה
כשלפתע דניאל היגיע לאזור של הים ועלה למעלה אל הצוק , עצרנו על הצוק ויצאנו מן המכונית עם השקיות מהמסעדה .
״ בואי ״ אמר ואני הייתי בעקבותיו
עלינו במעלה הגבעה שלפתע התגלה שביל פרחים צדדי .
דניאל פנה אל השביל יפיפה שבסופו מה שהיה נירא כמו זולה נטושה שמשקיפה אל הים .
זה היה אחד המקומות היפים ביותר שראיתי , משהוא באווירה , בפרחים הוורודים שהקיפו אותנו מראה הירח הבוהק וריח הים המסחרר פשו יצרו אווירה קסומה כשלרגע שכחתי מה הסיבה שהיינו שם .
התיישבנו על מה שנירא כמו ספות ישנות , דניאל פרס עליהם שמיכה שהביא מהרכב ואז הניח את שקיות האוכל על השולחן המאולתר שהיה שם.
״ וואו דניאל איפה מצאת את המקום המדהים הזה אני פשוט המומה ״ אמרתי המומה מכל האווירה
״ סתם חבר הראה לי אותו פעם ולא הראיתי אותו עדיין לאף אחד אבל אני לא יודע איתך פשוט הרגיש לי נכון להביא אותך לפה״
הסמקתי הרי אף פעם לא שמעתי את דניאל מדבר ככה לפחות לא אליי.
״ אני פשוט שמחה שאתה בוטח בי מספיק כדי להביא אותי לפה״
שנינו חייכנו בחיוך מבויש
״ אוקי ״ התחיל להגיד בקול חושש
״ אז אני יודע שאת החברה הכי טובה של דני אבל תמיד הרגשתי קרוב אלייך הרגשתי שאת גם חברה טובה שלי ולכן אני יודע שכל מה שאני יגיד פה לא יעבור ישירות לדני ״
״ ברור ברור דניאל שום מילה לא הולכת לעבור לדני אני לא כזאת אני לא יעשה את זה ״ אמרתי בהתפרצות
״אני יודע אני יודע וזה למה אני יכול לספר לך את זה , דני בגדה בי ״
״מה זה לא יכול להיות דניאל אין מצב אני מכירה אותה ״
״ אני ראיתי את זה בעצמי בעניים שלי , אני ודני כבר הרבה זמן לא אותו דבר , רבנו מלא התכוונו מחא ואני חשבתי שאני אוהב אותה שהיא האהבה של החיים שלי ושאני לא יכול לוותר עליה גם אם זה קשה אבל כניראה שהיא לא חשבה אותו דבר , את זוכרת את הלילה של המסיבה של מיה ?״
״ כן ברור שאני זוכרת כולם היו שם ממש ממש שיכורים והייתי צריכה לטפל במיכל ״
״ אז באותה מסיבה דני התקשרה אליי ואמרה לי שהיא לא מרגישה טוב והיא שתתה קצת יותר מידי ואם אני יכול לבוא לקחת אותה , כשהגעתי לבית של מיה צילצלתי אליה שוב ושוב והיא לא ענתה אז ניכנסתי למסיבה . כשניכנסתי למסיבה לא ראיתי אותה אז שאלתי אנשים אם הם ראו אותה והם אמרו לי שלא אז התחלתי לחפש בבית של מיה חיפשתי וחיפשתי עד שלבסוף פתחתי איזה חדר במרתף כשראיתי ״
״ מה ראית ״ וראיתי שעניו מתמלאות בעצב רב בעוד הוא מספר את הסיפור
״ ראיתי את דני מתנשקת עם גל ארביב , ואמ לא רק מתנשקת אלא גם יותר מיזה ואני מעדיף לא לפרט ״
״ מה רגע ומה אז קרה היא ראתה אותך ? מה אמרת לה ? איך לא ניפרדת מימנה ? ״
״ ראיתי אותה ואת גל והם לא ראו אותי אז יצאתי במהירות מהחדר שניהם היו כל כך להוטים בתוך המעשה שהם לא שמו לב אליי בכלל ואני כמו דפוק
לא עשיתי כלום פשוט לקחתי את עצמי והלכתי לאוטו , למחרת בבוקר ניסיתי להוציא מימנה הודאה אבל היא טענה שתתה יותר מידי ואני האמנתי לה האמנתי שהוא זה שניצל אותה שהיא תמימה בכל הסיפור זה מה שחשבתי עד היום. גיליתי שהיא לא רק זוכרת את הנשיקה עם גל היא גם ממשיכה אותה הם ניפגשים מאחורי הגב שלי ״
״ וואו דניאל לא היה לי מושג אני נישבעת לך שאם ידעתי משהוא הייתי אומרת לך הייתי חוסכת מימך את כל הסבל שעברת״
״ אמ אני לא יודע מה לעשות אני צריך עזרה״ .