השנה האחרונה כמתבגרת פרק 5

הסתכלתי על דניאל הוא היה נירא אבוד כל הביטחון והחן שלו נעלמו ונותר רק ילד עצוב ואבוד .
לא ידעתי מה לעשות רציתי לעזור לו כל כך וגם כעסתי כל כך איך דני יכלה לעשות לו את זה ולמה היא לא סיפרה לי כלום ?
״ דניאל אני באמת חושבת שאתה צריך לסיים את זה ועכשיו , אני לא חושבת שזה בריא לך ואם חשבת על נקמה אני לא חושבת שזה הצעד הנכון כי הרי זה לא יביא לך שום תועלת אולי בשנייה הראשונה תרגיש טוב אבל אחרי זה תרגיש רק גועל כי זה לא מהנה לפגוע באדם אחר ״
הוא לא אמר כלום , רק היסתכל עמוק לתוך עיני ,
הסתכלתי בעניו התכולות חזרה, יכולתי להסתכל עוד ועוד לרגע עד שהרגשתי הרגשה שלא הייתי אמורה להרגיש הרגשה נעימה .
הוא שם את ידו על שלי ואחר כך התקרב ונתן לי חיבוק רח ואוהב ולחש ״ תודה״ התחבקנו דקות ארכות כשהרגשתי את שריריו החזקים עוטפים את גופי הקטן , אט אט ניפרדו מהחיבוק אך פרצופנו עדיין היו צמודים כל כך הרגשתי את ליבי פועם, את נישמתו האדוקה, את שפתיו המתלבטות, כשפתאום הרגשתי את שפתיו החמימות על שפתי . רציתי כל כך להפסיק אב ל לא יכולתי רציתי רק עוד ועוד להרגיש את שפתיו , את ידיו המלטפות, את גופו שנצמד לשלי.
״דניאל ״ אמרתי מתנשפת מתנתקת מן הנשיקה הסוערת
״ אנחנו , אנחנו לא יכולים אי אפשר ״
״ כן ,כן את צודקת זה לא היה אמור לקרות״ אמר בלחש
״ אני חושבת שכדי שנחזור ״
״ כן אני חושב שזה רעיון טוב״
כל הנסיעה בדרך הביתה הייתה שקטה , שנינו לא ידעו מה להגיד .
לאחר כמה דק הגענו לביתי
״ ביי ״ אמרתי ויצאתי במהירות מהאוטו ונכנסתי הביתה , מה עכשיו קרה !
כל הלילה לא נירדמתי חשבתי על מה קרה עם דניאל , חשבתי על כל מה שקורה איתו ועם דני ואיזה חברה רעה אני , איך אני יספר לדני מה שקרה או שאולי כדי לא לספר כי זה היה סתם .
כל המחשבות האלו התרוצצו במוחי עד ששמעתי את השעון מעורר מצלצל כדי להעיר אותי משנתי .
קמתי אחרי שלא ישנתי דקה בלילה והתחלתי להתארגן לבית הספר , אחרי כ20 דק כבר הייתי מוכנה .
ירדתי למטה , לקחתי לי משהוא לאכול לבית ספר ויצאתי .
החלטתי היום ללכת לבית הספר ברגל אני חושבת שההליכה תעזור לי לארגן את מחשבותי .
לאחר הליכה של 20 דק הגעתי סוף סוף לבית ספר .
לא הי לי כח לאף אחד ולא רציתי גם לראות אף אחד ,הרגשתי אבודה .
יום הלימודים עבר לו מהר ולא ראיתי לא את אדם לא את דני ולא את דניאל ושמחתי כי הדבר היחיד שרציתי הוא להגיע הביתה .
החלטתי גם לחזור ברגל הביתה , הוצאתי את האוזניות מהתיק חיברתי לפלאפון ושמתי שיר כשלפתע הרגשתי מישהוא אוחז בי , הורדתי את האוזניות במהירות והסתובבתי .
״ דניאל הפחדת אותי ״
״ סליחה פשוט אני חייב לדבר איתך ״
״ אני לא חושבת שיש על מה לדבר ״ אמרתי
״ תקשיבי ״ אמר ומשך אותי לצד
״ מה שהיה אתמול אני קודם כל רוצה שתדעי שאני לא תיכננתי את זה או משהוא כזה ״
״ אני יודעת שלא תיכננת את זה אבל זה לא היה אמור לקרות , זה היה סתם נשיקה כי היית עצוב בוא ניסגור את זה ככה ולא נדבר על זה יותר״
״ אמה אני לא בחור של סתם את יודעת את זה נכון הייתי עצוב אבל הנשיקה הזאת לא הייתה סתם אני חושב שאני מרגיש אלייך דברים עוד לפני אני חושב שהרגשתי אלייך דברים כבר הרבה זמן ״
״ דניאל אתה פשוט מבולבל ועצוב בגלל דני אתה חושב שאתה מרגיש אליי דברים אבל אתה לא ״
״ אמ אני יודע שזה לא רק אני, כל פעם שאני מביט בך אני מרגיש שהלב שלי מתפוצץ ״
״ דניאל ״ אמרתי ועיני היו מלאות מדמעות כי אני חושבת שאני באמת מרגישה אליו דברים חזקים אבל ידעתי שזה לא בסדר שלא נוכל להיות ביחד
״ אני יעזוב אותך עם זה מה שאת רוצה אם רק תגידי לי שהצלחת להירדם בלילה ,רק תגידי שלא חשבת על הנשיקה שלנו ״.