Butterfly
*האמבטיה מחוברת לה לחדר, ובגלל זה היא לא עמדה ליד הדלת של החדר שלה.
מקווה שאהבתם <3

השנה, הכל השתנה- פרק 6

Butterfly 19/12/2013 773 צפיות אין תגובות
*האמבטיה מחוברת לה לחדר, ובגלל זה היא לא עמדה ליד הדלת של החדר שלה.
מקווה שאהבתם <3

עברו ארבעה שבועות.
שום דבר לא השתנה. לתמר לא הייתה עוד התפרקות, סער לא התקשר, עופרי היסתמסה עם עמית, דיברה עם עמית, בהתה בעמית, בכל רגע נתון.
הלימודים היו קשים.
יובל ואני היינו דיי בכסאח מאז הריב, אבל תמר לא שמה לב. היא הייתה מרוכזת מדי בילד אחד, מהשכבה שלה, שהציע לה חברות. היא הסכימה, והדבר הזה העלה לה את הביטחון בטירוף.
סוף סוף הגיע חנוכה. וחנוכה אומר, חופש.
ביום הראשון רוב היום ישנתי, וקמתי לפנות ערב. ירדתי למטה, הייתי עדיין דיי ישנונית. אבא לא היה בבית, אז היה שקט. אמא אמרה לי לעלות להתקלח לפני שאני אוכלת ערב. אז נכנסתי למקלחת. המים היו חמים ונעימים, וחפפתי את הראש. יצאתי מהמקלחת עם מגבת כרוכה סביב גופי, מגבת לראשי, וזימזמתי לי שיר ששמעתי לאחרונה. נכנסתי לחדר שלי, והרמתי את מבטי. לרגע קפאתי. עמית ישב על המיטה שלי והסתכל בטלפון שלו. הוא שמע את הצעדים שלי והרים את ראשו.
"פאק.." הוא פלט והעביר את מבטו לאורך גופי. האדמתי. הוא טילטל את ראשו ואז נעמד במהירות.
"מצטער.. אני אמ.. רציתי לדבר איתך על משהו ו.. אה.." הוא הסמיק. "אמא שלך אמרה לי שאת מתקלחת אז חיכיתי לך.. ואז את.. ו.. אני.. אה.." הוא גימגם, "אני צריך ללכת.." הוא אמר לבסוף והלך לעבר הדלת*. הוא הסתובב והביט בי פעם אחרונה ומילמל עוד 'פאק..' קלוש ואז יצא מהחדר במהירות וירד למטה.
וואו זה היה מוזר. הטלפון שלי צילצל.
"הלו" עניתי, עדיין בקול המום ממה שקרה הרגע.
"היי, למי הגעתי?" שאל קול מוכר.
"את מי אתה מחפש?" עניתי.
"סול ריידר" אמר הקול. סער.
"מדברת" חייכתי.
"אהה היי" הוא אמר בהקלה "זה סער"
"חשבתי ששכחת ממני" אמרתי והורדתי את המגבת ממני באיטיות. שמתי אותו על ספיקר והתלבשתי.
"זה מה שאת חושבת עליי?" הוא שאל בקול נפגע מזויף.
"אממ.. כן" אמרתי וחייכתי.
"טוב, אז רציתי להזמין אותך לבוא איתי למסיבה היום. מה את אומרת?" הוא שאל, וגם הוא חייך.
"בטח. איפה?" שאלתי.
"אצל חבר שלי.. אבל לא משנה, מותר להביא דייט" הוא אמר.
"אהה, אז זה דייט, חשבתי זה סתם משהו בין ידידים. אהה אז לא בטוח שאני יכולה" אמרתי בהתגרות.
"אהה, כן? אז את בכלל לא תהיי הדייט שלי. סתם מישהי יפה שהכרתי, שאני רוצה להראות לכל החברים שלי ולהתגאות בה שהיא 'לא' הדייט שלי. מוסכם?" הוא שאל ושמעתי אותו מחייך.
"מוסכם. בעיקר כי קראת לי יפה, אבל גם כי נורא משעמם לי" אמרתי וצחקקתי.
"יופי. אני יאסוף אותך עוד שעה וחצי. תהיי מוכנה עד אז?" הוא שאל.
"כן" אמרתי וצחקתי.
"יופי, ביי" הוא אמר וניתק.
'נחשי מי הזמין אותי לדייט היום?' שלחתי לעופרי. כמובן שאחרי שפגשתי את סער ויונתן, סיפרתי על זה לעופרי. היא כמובן התרגשה והייתה מאוד גאה בי.
'מי?' היא שלחה לי כעבור כמה שניות.
'סער' כתבתי עם סמיילי שמח.
'אומיגאד! אני כלכך גאה בך!' שלחה עופרי.
'ביי. צריכה להתארגן' שלחתי עם סמיילי מנשק. היא שלחה לי גם סמיילי כזה, וניתקתי.
לבשתי שמלת סטרפלס קצרה בצבע ורוד אדמדם עם סרט סאטן גדול סביב המותן. נעלתי נעל עקב בצבע ורוד בהיר, עם סרט קטן בסוף. אספתי את השיער לצמה מרושלת על הצד. והסתכלתי בראי. וואו בחיים לא נראיתי ככה. לשם שינוי, אני פשוט נראית טוב. נראה מה יקרה עם הבנים מהשכבה שלי היו רואים אותי ככה. מה עם עמית היה רואה אותי ככה. טוב דיי לחשוב על עמית, את יוצאת עם סער עכשיו וסער חמוד ומושלם.
נשמעה דפיקה בדלת. יובל פתח. זה היה סער. ירדתי למטה, ושניהם בהו בי.
"מה לעזאזל..?" מילמל יובל.
"וואו!" אמר סער. חייכתי אליו בבישנות. ירדתי מהמדרגות וקצת היתנדנדתי על העקבים שלי. סער התקרב אליי לתמוך בי לחזור לשיווי המשקל. עם העקבים הייתי בערך בגובה שלו. שני סנטימטרים הבדילו בינינו לכל היותר. יובל פער את עיניו, ואז התעשת והתיישב ליד הספה. הוא לא היה רגיל לראות אותי בצורה הזאת.
נסענו למסיבה. באוטו איתנו נסעו יונתן ומישהי שנראתה כמו החברה שלו, ועוד ילד חתיך עם שיער שחור וקצר ועיניים שחורות.
הגענו למסיבה ונכנסנו. המסיבה הייתה בעיצומה. הייתה מוזיקה מטורפת, עמדת חטיפים, ודי ג'יי. באמצע הייתה ספה ענקית בצבע לבן, ועלייה מליוני נערים שדיברו, התנשקו, שיחקו, שרו וכו'.
סער משך אותי לאמצע הרחבה והצמיד אותי אליו. הוא לחש לי באוזן "את נראית פשוט מדהים". חייכתי ולחשתי לו בחזרה "גם אתה לא רע" הוא חייך. רקדנו קצת ואז התעייפנו, והתיישבנו על הספה. פתאום, במרחק כמה מטרים ממני, קלטתי את עופרי.
כנראה שגם היא קלטה אותי, והיא רצה אליי בשמחה. קמתי לחבק אותה.
"סער תכיר, זאת החברה הכי טובה שלי, עופרי. עופרי, סער" הכרתי ביניהם.
הם דיברו קצת, ואז היא הסתובבה פתאום וקראה למישהו שיבוא לדבר איתנו. לא זיהיתי מיזה עד שהוא התקרב. זה היה עמית.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
7 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך