התאהבתי בערס עונה 2 פרק 5 נראה לי

״מזל טוב״ סופי צחקה וחיבקה אותם. הילדים שלי,שלנו פאקינג בני עשר. תאמת? זה אחלה.אני בן 30 ואני האבא הכי מגניב שיש(אומר בלי להגזים כן?) בגיל הזה אני חושב שבכלל עוד לא היה לי ילד,אולי תינוק. סופי? סופי היא המלאך השומר שלי.מאז שהכרתי אותה עשיתי סיבוב 180 מעלות. כשאני מסתכל פעם על הילד שהייתי אז.אני נגעל .איך שיחקתי בבנות והורדתי להן את הביטחון העצמי גרמתי להן להתנהג כמו זונות אולי לא גרמתי להן אבל רק ככה הם חשבו שאני יאהב אותם. אני מכיר את סופי כמה זמן? 12 שנה? כן ניראה לי,חשבון תמיד לא היה הצד החזק שלי… סופי כל ה12 שנה האלה החזירה אותי לקרקע כשעפתי יותר מידי גבוה,קיצר היא המלאך שלי. היא נתנה לי חיים טובים יותר.עתיד טוב יותר. ועכשיו זה התור שלי לגרום לארבע שנים האלה להיות השנים הכי טובות בחיים שלה,זה תורי להיות המלאך השומר שלה לפניי שהיא תחזור להיות המלאך השומר שלי
״הא צלמוס?״ סופי שאלה ומחאה כפיים.
שקעתי במחשבות..
היא ידעה על מה אני חושב.
״תפסיק.״ היא לחשה לי
"לא יקרה לי כלום״
איך לא יקרה לה כלום! רציתי לצעוק עלייה. הסיכויים שלה ירדו 34% 4 שנים לחית יכול להיות שהיא אפילו לא תספיק לחיות לבר מצווה של שון. וגם אם כן להיות במיטת חולים ? זה לא חיים!
״הכל יהיה בסדר״ היא לחשה לי ונישקה אותי.
״איכס אבא תעשו את זה במקום אחר״ שון אמר ועשה פרצוף נגעל.
סופי ואני צחקנו.
״לא נכון שון! אני הנסיכה ואבא ואמא הם המלכים ומותר להם להתנשק״ דני אמרה לשון.

״בואו נפתח את המתנות,היה לנו יום עמוס ״ סופי אמרה וחייכה.

~

״ראית את אמא?״ שאלתי את דני מודאג.
״לא! יו אבא אין לי כח פוזות של אמא עכשיו אנחנו מאחרים לאולם כולם שם היא לא יכולה לעשות אתזה בבר מצווה של שון!! לא עכשיו!״
״דברי יפה על אמא שלך. לכי עם לידור ושני.הם מחוץ לבי״ לא הספקתי לסיים את המשפט והיא כבר יצאה.
עליתי למעלה חיפשתי אותה בכל הבית, עליתי לחדר שינה שלנו, נכנסתי לאמבטיה והיא ישבה שם עם הראש בין הברכיים.
״אישה שלי מה קרה?״ שאלתי אותה וליטפתי אותה, מיד היא נסוגה אחרונית.
היא הסתכלה עליי במבט מפוחד,והידיים שלה רעדו
״מה יש לך שם?״ שאלתי אותה.היא השאירה את היד מתחת לרגל.
״סופי.מה יש לך שם ?״ אמרתי בנועם.
היא הרימה את וראיתי חתיכת שיער.
״אושרי,איך אני יכולה ללכת ככה,שהשיער של נושר מכל עבר!״ היא אמרה והעבירה את הידים על הראש ועוד קבוצת שיערות נפלה.
בערב הזה אני אמורה לשמוח בשביל הבן שלי לא לדאוג לכמה שערות נפלו לי.
אני אמורה לרקוד איתו להקריא לו ברכה,להביך אותו לעשות שטויות של אמא. ולא לדאוג עם אני יתעלף.״ היא אמרה ולא הפסיקה לבכות.
״תתאפסי על עצמך״ אמרתי בקול נוקשה.
״מתי שבא לך אבל לא עכשיו, את תשטפי את הפנים ותלבשי את השמלה תעשי את כל הדברים האלה שבנות עושות ותצאי לבר מצווה המזורגגת של הילד שלך!״ צעקתי עלייה. אני יודע שפגעתי בה.
אבל לא יכולתי להישבר מולה.לא עכשיו.
אחריי עשרים דקות היא ירדה למטה. היא בדקה את עצמה עוד עשרים פעמים במראה מאחורה מקדימה מהצדדים.
״סעמק סופי את כוסית,בואי כבר״ אמרתי ומשכתי אותה לאוטו.
״איפה הייתם?״ דני צעקה עלינו.
״אמא עוד פעם אם הפוזות שלך? כל פעם גם בבת מצווה שלי מה הקטע לא היה לך את הבגד המתאים.אוף!אולי לא היית צריכה לדאוג אם לא היית נכנסת להריון בגיל עשרים!״ היא צעקה והלכה בכעס.סופי עמדה שם.המומה כמוני.
״אץ הבעיות כעס היא לקחה ממך אדון גש לשם,מימלא אתה צריך להתאמן״ היא אמרה והצביעה לכיוון שאליו דני הלכה.
״אפילו לא בצחוק״ אמרתי והלכתי.

״דניאל״ קראתי לה.היא דיברה עם אוהד הזה חבר של שון.
״עוד מעט״ היא אמרה ולא הסתכלה עליי.
״עכשיו ״ אמרתי ולקחתי אותה לפינה.
״מה אתה רוצה? באת להטיף לי מוסר? אל תשחק אותה קדוש כל כך , בכל זאת לפניי כמה שנים את זה שהכניס את אמא להריון.״
״דניאל תלמדי לדבר״ צעקתי עלייה.
״את תקשיבי לי ואת תקשיבי לי טוב את תלמדי לכבד את אמא שלך ואת תלמדי לכבד אותי.אנחנו ההורים שלך ,אני יודע איך זה להיות ילד שרק רוצה לבלות ותאמיני לי שזה כיף.אבל כל עוד אמא שלך אומרת לך משהו את תכבדי אותה כי לא יישאר לך עוד הרבה זמן בשביל זה!״ נפלט לי.
״מה?״ היא שאלה כלא מבינה.
״לכי.תהני.דברי בכבוד״ אמרתי והלכתי משם.

~נקודת מבט סופי~
הרגשתי גרוע עם עצמי. הרגשתי כל כך רע שכאב לי.ראיתי את שון עם כל החברים שלו,והחברות הילד ייצא תותח כמו אבא שלו. חשבתי לעצמי.
״אהבה שלי מזל טוב״ אמרתי לו ונישקתי אותו בלחי.
״אמא את עושה בושות״ הוא אמר והתנתק ממני.
___
הגענו הביתה.הנסיעה הייתה שקטה.כל אחד התפזר לחדר שלו.
חולצתי את נעליי העקב והשמעתי קול אנחה של שחרור.
הורדתי את השמלה ושמתי את הכותנת שלי.
אושרי נכנס למיטה.
״אין לי עוד הרבה זמן אתה יודע״ אמרתי לו.
הוא הינהן ונישק אותי במצח.
״מה זה אמור להביע?״ דני נכנסה סוערת לחדר עם קבוצת שערות בלונדיניות.
״שון יודע?״ היא שאלה בשקט.
"יודע מה?״ אושרי שאל.
״שאת עומדת פאקינג למות!״ היא התחילה לבכות.
״תעשי טובה,דיברתי עם לידור ״ היא מחתה.
״לידור הזה..״ אושרי מילמל,
״הוא לא עשה כלום! הוא חשב שאני יודעת״ היא מהר אמרה.
אני רק עמדתי שם כמו פסל. רק עכשיו הבנתי מה אני עומדת לעזוב.
״ אני יודעת.אני יודעת שלפעמים אני מציקה לכם ומעליבה אתכם ולא מכבדת אתכם ומתנהגת לא כראוי״ היא אמרה ועלתה על המיטה.
״אבל זה לא אומר שאני לא אוהבת אתכם.
בבית ספר את האמא הכי צעירה שיש,הכי יפה שיש כל החברות והחברים שלי מדברים רק עלייך.״
היא לא הפסיקה לבכות וחיבקה אותי.
חיבקתי אותה בחזרה .
"יש לי עוד הרבה זמן.ואת הזמן הזה נעביר בכיף.אני מבטיחה״ אמרתי ונישקתי אותה.

והנה אני יושבת ומשזפת בחופים של הוואי.
"לכו לים .תנו לי ולדני קצת זמן איכות ״ אמרתי וצחקתי. אושרי נכנס עם שון למים שני החתיכים שלי.
״אמא״ דני אמרה והתחילה לבכות מחדש.
״את יודעת אני כבר ילדה גדולה..אני בת 15 ואני יודעת שלא טסנו סתם לחופשה פתאום. אני יודעת שאין לך זמן.״ היא לחשה/צעקה לי.
״לכי לים.תפסיקי לחשוב על זה.הכל יהיה בסדר״ אמרתי לה מתאפקת לא להישבר מולה.
~נקודת מבט אושרי ~
חזרנו הביתה.חופשה משפחתית מאושרת שנגמרה בעצב.
היה אמור להיות לה עוד שבוע!
״לכו לחדרים״ אמרתי ועליתי למעלה.
״אתם ידעתם.אתם ידעתם ולא סיפרתם לי!״ שון צעק.
״אמרתי שתלך לחדר שון״ מחיתי והתאפקתי לא לבכות.
״אתה לא קולט שאני לא יכול לישון! ראיתי את אמא שלי מתה מול העיניים, אני לא יכול לישון!״ הוא צרח עליי ובכה.
רק עכשיו הכל חילחל למוח שלי. סופי הלכה,היא לא תחזור. אני צריך לטפל בהם.לטפל בהם כמו שצריך כי אני יודע שהיא מסתכלת מלמעלה,בודקת אם אני מקיים את ההבטחה.