התאהבתי ברוצח פרק 22

האם האנשים מודעים למה שיקרה להם בעוד שעה?בעוד יום?בעוד שנה?אני לא חושבת שזה משהו שמייחסים אליו חשיבות.
כולם חיים את חייהם כהרגלם, כשיגרה ומפספסים הזדמנויות וכל מיני דברים לא צפויים.
זה מה שקרה לי, אני פיספסתי כשזה היה מול עיניי כל הזמן הזה. ההזיות, הכאבי ראש החזקים. הרי גם לאמי זה קרה, היא עברה את אותו הדבר.
שבוע קשה עבר עליי, הרבה מחשבות על מה שיקרה לי, לאבי, לאלרואי.
אבא שלי לא עזב אותי לשנייה מאז שגילה על הסרטן.
הוא כל הזמן צמוד אלי, מטפל בי ושומר עליי קרוב אליו.הוא אפילו ישן איתי פעמיים. אולי הוא מרגיש שהוא מאבד אותי, שאני אמות בניתוח שאני עומדת לעבור בעוד יומיים. בדיוק כמו שקרה לאמי המנוחה.
אלרואי לא מוכן לקבל את זה שאני אעבור את הניתוח, הוא חושב שאולי יש אופצייה אחרת, אופציה שתיתן לי סיכוי יותר גדול לחיות. הסברתי לו שלא, שהניתוח הזה הוא המוצא היחידי שלי.
הרופא הסביר לי שיש סיכוי שלא אשרוד, שאמות באמצע הניתוח. הסכמתי, אני לא מוכנה לשבת בחיבוק ידיים ולא לעשות כלום בכדי להציל את עצמי.

"היי", אלרואי נכנס לחדרי והתיישב על מיטתי על ידי. הוא הביט בעיניי ותפס את כף ידי. הוא רעד, בחיים לא ראיתי את אלרואי במצב כזה.
"למה אתה רועד?", שאלתי והתרוממתי לישיבה.
"אוצר", הוא קרא בשמי וגרם לצמרמורת לחדור אל גופי. עיניו השחורות היפנטו אותי, כבשו אותי וקלעו אותי לתוכן.
"הכל יהיה בסדר", ניסיתי לשכנע אותו בחיוכי, אך כלום לא עזר, הוא ידע שכלום לא בסדר, שאולי בעוד יומיים אני אולי אעזוב אותו לתמיד.
הוא נכנס אל מתחת לשמיכה ונכנסתי אל בין זרועותיו שהרגישו לי כמו מגן, והרשתי לעצמי להתפרק על חולצתו השחורה.
הוא ליטף את ראשי מעלה מטה, בלי להפסיק, נתן לי הרגשה בטוחה, שהוא לצידי.
הרמתי את ראשי והבטתי בפניו היפות, ליטפתי את הצלקת שחרוטה על הלחי שלו בצורה מושלמת.
"אלרואי", אמרתי והתיישבתי עליו, הרגשתי שאין לי מה להפסיד, שהגיע הזמן לעשות את הצעד הזה, שבעצם זה הזמן הכי נכון.
הוא לא התנגד, הוא הביט בי עם המבט שתמיד גרם לליבי לקפץ בפנים וידו החמה ליטפה את פניי בעדינות.
"אני אוהבת אותך", התוודתי בפניו, ליבי יצא אליו, חשף את עצמו ונעמד עירום מולו.
הוא הביט בי במבט שאומר שזה בסדר, שהוא מקבל את זה ולא נרתע.

*קטע מיני*

הוא תפס את פניי והקריב אל פניו קרוב. הרגשתי את הבל פיו וצמרמורת נעימה הורגשה בגופי.
שפתיו נחתו על שלי בעדינות, לא האמנתי שהרגע הזה יגיע מתישהו. התנשקנו, פרקנו את כל התשוקה ששמרנו שנים. הוא אחז בראשי ותחב את אצבעותיו בין שערי.איבדתי שליטה, הרגשתי בעולם אחר, שתמיד רציתי לגור בו והנה זה התגשם.
הוא התנשם בכבדות והתנתק מהנשיקה, הוא הוריד את חולצתו וזרק במהירות על הריצפה.
הורדתי גם אני את החולצה ואת החזייה, הייתי עירומה חלקית מולו. הוא הביט בשדיי ועיניו נצצו. הרגשתי איך גופו חשק בי ברעידות חזקות.
הוא עלה מעליי והוריד את מכנסי ואז הוריד את מכנסו. הרגשתי מוכנה, בטני צעקה זאת, כל גופי רעם בשבילו.
"את מושלמת אוצר, האישה הכי יפה שראיתי", הוא לחש בצרידות והטריף כל איבר בגופי.
"אתה יותר מושלם אלרואי", אמרתי וליטפתי את בטנו השרירית.
הוא הוריד את התחתונים שלי ושלו ונשכב עליי בחזרה, שתיי ידיו היו מוצבות כל יד בצד אחר של ראשי והרגשתי את איברו משפשף את איברי ואז חודר אליי בעדינות.
גנחתי בשקט באוזנו, זה הטריף אותו וגרם לו להתנשם בכבדות. עיניו השחורות הביטו בעיניי ושידרו לי את הרצון שלו להיות איתי, בדיוק כמו שאני רוצה.
"אני אוהבת אותך", אמרתי והוא לא הוריד את עיניו מעיניי. דמעתו נפלה על סנטרי, הוא בכה, הוא פחד לאבד אותי, שאולי לא נוכל לממש את הרגע הזה יותר. ניגבתי את השביל הרטוב שהדמעה השאירה על לחיו וחיבקתי אותו חזק. הוא המשיך לחדור אליי בתשוקה ואהבה, בכינו ומימשנו סוף סוף את מה שתמיד רצינו לעשות. לאהוב אחד את השנייה.