התחלה חדשה – פרק ארבעים ושמונה ( פרק אחרון ) חלק א'

הסתכלתי עליו באהבה. הוא היה כל כך…ג'ייסון.אי אפשר לתאר אותו אחרת.הוא היה ג'ייסון.
"אני אוהבת אותך." אמרתי בשקט והתקרבתי אליו. כרכתי את ידיי סביב צווארו ונישקתי אותו ברכות, נהנית מהעובדה שהוא עדיין המום מההצהרה שלי.
לאט לאט הוא כרך את ידיו סביב מותניי, מחבק אותי בחזקה. התרחקתי ממנו מעט, רוצה לראות את פניו.
"את חתיכת ילדה מיוחדת." הוא לחש ונישק אותי פעם נוספת, דורש אותי לעצמו. צחקקתי והתרחקתי ממנו, חיוך גדול פרוס עלי פניי.
לאחר חודשיים:
אלוהים! החיים שלי מושלמים. שיא השלמות, למען האמת. באמת מושלמים. יש לי חבר יציב וקבוע, ג'ייסון, שאוהב אותי כמו שאני אוהבת אותו. יש לי שתי חברות הכי טובות, אלה ואשלי, שהפלא ופלא, הן השותפות שלי בחדר. האקס שלי, סם, נעלם מחיי וכבר חודשיים עברו מאז הנשיקה ההיא שחלקנו. מדי פעם הוא מציץ בראשי אבל אז ג'ייסון בא ותופס את מקומו. אבל… שלא תבינו לא נכון, אני אוהבת את ג'ייסון. הוא הדבר הכי מושלם שאי פעם קרה לי. הוא החבר הכי טוב שלי וגם הבן זוג שלי. אני באמת באמת אוהבת אותו. אבל… אני מרגישה שאני חייבת לסגור מעגל. אני חייבת לפגוש רק עוד פעם אחת את סם. רק כדי להגיד לו שלום ולא להתראות. רק כדי לסכם את מה שהיה. אבל בשביל זה אני אצטרך את ג'ייסון לידי. אחרת, איך לעזאזל אני אעשה את זה?!

התקרבתי אל הספסל 'שלנו'. ג'ייסון היה שם, מחכה לי כמו תמיד. חיוך גדול היה פרוס על פניו, ממלא אותי בתחושת אושר נפלאה.
"היי!" קראתי, חיוך מאושר נפרס על שפתיי.
"מה קורה?" שאל והגניב לי נשיקה קטנה.
"הכול מעולה. קיבלתי 85 במבחן מתמטיקה." אמרתי גאה.
"אותו מבחן שאמרת שתקבלי בו 35?" שאל, גבתו מורמת וחיוך שאנן על שפתיו.
"אהה." עניתי, ומשכתי אותו לנשיקה ארוכה, הפרס שלי על המבחן.
"מישהי במצב רוח טוב." מלמל בזמן שאני מחפשת את שפתיו המתוקות.
"למישהי יש דבר נורא חשוב להגיד לך. האמת, שני דברים." אמרתי במהירות, מסכימה עם עצמי שהכי כדאי זה לגמור את זה כמה שיותר מהר. התרחקתי ממנו מעט, מסתכלת על עיניו הכחולות שלפתע הרצינו והעמיקו.
"מה קרה?" שאל, טון קולו חשוד.
"דבר ראשון והכי חשוב, אני אוהבת אותך." אמרתי וחייכתי, מרככת את הנפילה שעומדת לבוא.
"דבר שני?" שאל. הוא מכיר אותי יותר מדי טוב.
"אני רוצה לבקר את סם." אמרתי בלחש, מקווה שהוא לא שמע.
"את סם? אותו סם שנטש את הפנימייה כי כאב לו הלב יותר מדי, בגללך? אותו סם שהתאהבת בו עד מעל לראש?" שאל, עיניו הולכות ומעמיקות, הופכות לכחול כהה. ידעתי שזה קורה רק כשהוא ממש, אבל ממש, עצבני.
"כן?" צייצתי, פניי מאדימות.
"למה, לעזאזל, את רוצה ללכת לבקר את האקס שלך?"
כדי לסגור מעגל! פעם אחרונה שנפגשנו נתתי לו נשיקה לוהטת ושלחתי אותו לדרכו. אני חושבת שזה פייר בשביל שנינו שכדאי שנלבן את העניינים." אמרתי ומשכתי את כתפי, רואה איך פניו מתעוותים למשמע הזיכרון האפל ההוא.
"ומה את רוצה שאני אעשה?" שאל, חושק את שיניו ומתאפק לא להתחיל לצרוח ולשאוג על החלטתי המגוחכת כביכול.
"תבוא איתי." עניתי בקול בטוח, מחזיקה את ידו שמרגע לרגע רק מתלהטת יותר.
"אין סיכוי, איימי. אני לא עושה את זה." אמר בחדות.
"נו, בבקשה!" זעקתי.
"לא. אני לא בא איתך 'לסגור מעגל'. אני לא סובל את ה… אידיוט הזה."
"זה לא שאתה לא סובל אותו, אתה מקנא בו." אמרתי בהתחכמות.
"מה זה משנה? אני שונא את הבחור וזהו."
"תקשיב, זה ממש יעזור לי אם תבוא איתי. אני בכלל לא חושבת שאני אוכל לעשות את זה בלעדייך."
"אבל, איימי, זה ממש, אבל ממש, יכעיס אותי. אני שונא אותו. מאז הנשיקה ההיא שהוא הביא לך אני לא יכול לסבול אותו. את יודעת כמה כואב זה לשמוע שנישקת את ה… דפוק הזה?"
"אבל זה היה אז. עכשיו אני מנשקת רק את הדפוק הזה." אמרתי והצבעתי עליו, מעלה על פניו המיוסרים חיוך קטן וביישן.
"אני מצטער, אני לא בא."
"אתה יודע… אם אתה לא תבוא מי יודע מה יהיה שם? יכול להיות שהאהבה הנשכחת שלי אליו תפרח שוב. זה קרה לפני חודשיים, זה יכול לקרות עכשיו." אמרתי והסתכלתי עליו בגבה מורמת. ידעתי שאני מייסרת אותו וידעתי שאני גורמת לו להתחבט בהחלטתו הקודמת.
"אני שונא אותך על זה." מלמל ולבסוף הנהן, נותן לי אישור שהוא בא איתי. חייכתי אליו בשמחה, צווחת באושר.
"אני אוהבת אותך, אני אוהבת אותך, אני אוהבת אותך!" צרחתי והדבקתי לו נשיקה גדולה שהשכיחה ממנו את כל צרותיו.
"יש לך מזל שאני מת עלייך." אמר, חיוך עצוב על פניו.
"נו… מאמי… אל תהיה ככה…" אמרתי, משרבבת את שפתי התחתונה ומשמיעה קולות בכי של גורים.
"חשבתי שאת שונאת 'מאמי'." אמר לאחר דקות ארוכות של ייבובים מצדי וחיוכים משועשעים מצדו.
"תלוי מי ה'מאמי'." אמרתי בהתחכמות וקמתי מהספסל.
"לאן את הולכת?!" קרא אחרי שערי המתנופף(שכבר הפיק להאריך עד לאמצע גבי).
"למזכירות! אני מודיעה שאנחנו נוסעים לבית שלי!" קראתי מאחורי כתפי, חיוך גדול פרוס על שפתיי.