"והיו מילותיי לשתיקה , שתיקתי הייתה לך להבל…" פרק 14

מהפרק הקודם –
"טוב טוב רק מספיק לבכותתת אתה תהיה איתנו !!" ליאור אמר בכניעה , הסתכלתי עלייו בפרצוף עצבני
"נו מהה????לא יכול לסבול בכי" הוא אמר ונכנסנו לאוטו נסענו הביתה

פרק 14 –

'ערה?' שלחתי בלילה לנופר , הרגשתי צורך להתנצל . כל הלילה לא ישנתי בגלל זה!
'לא.' היא שלחה לי שנייה אחרי זה
'אז קומי .. אני רוצה לדבר איתך'
'דבר ..'
'פנים מול פנים'
'אני לא יכולה לצאת'
'אז תכניסי אותי מהחלון'
'השתגעת?זה גבוה..'
'תסמכי עליי?'
'למה לי?' לא עניתי . לא היה לי מה לומר
'ככה חשבתי .' היא שלחה לי אחרי איזה עשרים דקות חצי שעה
'נופר .. תני לי לדבר איתך , כמה דקות .. זהו!'
'למה לי?'
'כי ככה לךךךךךך!!!!' כבר התעצבנתי , יאללללה .
'אוקי .. רק שלא תהרוג אותי'
'נחשוב על זה (;'
'חח..' יצאתי מהבית בשקט כדאי לא להעיר את אושרי ונסעתי אלייה הביתה
'פתחי ת'חלון' , בלי לענות היא פתחה את החלון , יווארדי זה באמת היה גבוה ניסיתי למצוא איך לעלות
בסוף תיפסתי על איזה מעקה כמוו איזה טרזן עד לחלון שלה וקפצתי לבפנים
"תגידי…אין סיפור כזה ? את לא אמורה לזרוק לי את השיער שלך?"
"כן .. רק חבל שאני לא רפונזל" , הסתכלתי עלייה כזה היא הייתה עם פיג'מה קצרה כזאתי וצמודה של פו הדב . מה זה לא קר לה? ואז ראיתי את המזגן פועל על חום . גם לי כבר היה חם
היא התיישבה על המיטה וכיסתה חצי מעצמה בפוך התיישבתי לידה וגם אני עשיתי ככה , היא הסתכלה עליי כזה .. חחח (-;
"דבר.."
"תקשיבי אני מצטער על מה שהיה בלילה"
"כבר התרגלתי , וגם לא ציפיתי למשהו אחר נתנאל"
"למה ככה?"
"איך ככה?"
"תראי זה לא כמו שאת חושבת…"
"אתה יודע בכלל מה אני חושבת??"
"כן אני יודעת מה את חושבת , את חושבת שאני סתם איזה ערס שמחפש לזיין ולזרוק , שפוגע בכל אחת , שמרביץ שמקלל שאין לו כבוד ואיזה עבריין.."
"וזה לא נכון?"
"זה נכון..אבל לא הכל , וזה לא כי אני רוצה להיות כזה .. החיים הביאו אותי לזה"
"החיים ? נו באמת נתנאל אתה בן 17 !!" היא אמרה
"בקיצור אני לא יודע למה באתי .. יאללה סלמאת" וקמתי , באמת למה באתי . הצטערתי על הרגע הזה , ועל הדיבור הזה שלה !!!
"לא .. חכה רגע , אני רואה בעיניים שלך שיש לך משהו לספר לי .. אתה יכול לדבר איתי , אין לי גם ככה למי לספר.." עצרתי והסתובבתי אלייה
"את חושבת שאני לא רוצה לספר? את לא חושבת שגם אני רוצה פעם אחת לשחרר את כל מה שיושב לי על הלב ? אבל את…אתם , כולכם רואים את הבעיות שלכם ואומרים וואו איזה חיים יש לו ואיזה חיים יש לו .. אתם לא יודעים מי אני , אתם לא יודעים מה הסיפור שלי , אז אל תשפטי אותי על המעשים שלי בלי לדעת את הסיפור שלי !!!" אמרתי בעצבים , כמעט צעקתי .
"נתנאל .. לא התכוונתי לזה ככה , תספר לי את הסיפור שלך" היא אמרה בשקט , בלחץ . בפחד , זה היה נראה כאילו היא מפחדת מימני
"אני לא רוצה לספר .. אני לא צריך שיירחמו עליי"
"נתנאל , מי אני שירחם עלייך ? אין לי כמעט אפחד חוץ מרעות , כולם קוראים לי בשמות ואני נחשבת לחננה של בצפר , אז מי אני שירחם עלייך?"
"את אולי ככה מבחוץ .. אבל את שווה יותר מכל הילדים בבית הספר תאמיני לי.." פאק . אמרתי את זה בקול ? וואה וואה , היא חייכה בהסמקה
"תספר לי .. אני באמת רוצה לשמוע" היא אמרה מתעלמת מימה שאמרתי . מזל אני שונא שיחות מביכות כאלה

מנקודת המבט של נופר –

"אפשר לומר שמכיתה א' עד כיתה ו' , הייתי הילד הכי חכם בבצפר .. חח אירוני אה? הילד הכי חכם נהפך לילד הכי דבע . כיתה ו' הכרתי אנשים הייתי עוד צעיר לא הבנתי כלום מהחיים שלי . נערים כיתה יא' בהתחלה הייתי מין נחנח שלהם , חייל שלהם . מושפע מהם . הידרדרתי מהם דיברתי כמוהם , התחלתי לעשן . לשתות ושתביני הייתי כיתה ו' !!! לא למדתי , לא הייתי נכנס לשיעורים הייתי עושה כל מה שהם אמרו לי … אפילו ברחתי מהבית בשבילם הייתי מביא להם כסף .. הכל ! כל כך הערצתי אותם .. כיתה ז' תפסתי שכל , הכרתי את ליאור . הוא גם נכנס לחבורה הזאתי גם לו הם עשו ככה , לא יכלתי לסבול את זה לראות את זה מהצד ! תפסתי אומץ .. קרעתי אחד מהם מכות לא ידעתי בכלל שיש לי כח כזה ! אף אחד מהם לא ידע שיש לי כח כזה . ליאור היה המום מימני , הוא היה כמו שהייתי בהתחלה פחדן . שקט . הם קפצו עליי כל החבורה , משהו כמו 7 נערים גורילות קפצו עליי .. הצלחתי להחזיר להם , אבל מהר מאוד מצאתי את עצמי על הרצפה ואחרי כמה שעות ? אשפוז … ההורים שלי לא האמינו למה שנהיה מימני . אבל תמכו בי , לקחו אותי לבית חולים הכי טובב…." הייתי בשוק מהתחלה .
"חפרתי לך נכון? את רוצה שאני יפסיק ?" הוא שאל בחשש .
"לא .. אני רוצה לשמוע עוד ! הכלל…" אמרתי , מרותקת לסיפור החיים שלו .
"אז בקיצור….אחרי שכבר התרפאתי חוץ מצלקת אחת שנשארה לי , נשבעתי לנקום באמאמשלהם , הלכתי לחדר כושר , התחברתי יותר לליאור שתינו הלכנו ביחד לחדר כושר , ריצות , היינו רבים בינינו בשביל להתאמן עד שבאמצע כיתה ח' כבר היינו עם קוביות ושרירים . היינו הולכים למועדונים עניינים בלאגנים מגיל כזה כבר היינו מזיינים , שותים , מעשנים . הכרנו את משה הוא גידל אותי , היה לנו גב! יכולנו לעשות מה בראש שלנו … אני וליאור הלכנו איזה ערב אחד לזולה שלהם הם ישבו שמה .. כלום לא השתנה . הם זלזלו בנו , צחקו אבל ראו שהם היו בשוק מימה שנהייה מאיתנו . הוצאנו אולרים , הרבצנו ודקרנו שם אחד אחד . לא ראיתי בעיניים !! ליאור עוד היה רחמן רק הרביץ .. אני ? דקרתי , הרבצתי זרקתי עליהם דברים , עשיתי הכל . רציתי לראות אותם מתים ! אחד אחד מתיייייייייים !!!! אז כבר הבנתי שיש לי לב אבן . שנועדתי לרצוח . שכלום לא מעניין אותי ! כלום ואפחדדד…שאני עושה ויעשה מה בראש שלי .. שכל העולם על הזין שלי" הוא אמר עם חיוך של גאווה . של ניצחון !!!!!