"והיו מילותיי לשתיקה , שתיקתי הייתה לך להבל…" פרק 11

מהפרק הקודם –
'פנים. ולמה זה מעניין אותי? עכשיו באלי להרביץ לעצמיייייייייייייי !!!
אני אוכל תסביך על עצמי שה' ישמוררררררררר
פרק 11 –
הסתכלתי עלייהם מהמחששה , סיימתי סיגריה הדלקתי אחת חדשה , בלי לשים לב סיימתי חבילה ברבע שעה . הייתי חייב להוציא עצבים
'אני צריך להוציא עצבים .. יש עבודה?' שלחתי למשה הודעה
'יש קרבות..להכניס אותך?' הוא שלח אחרי כמה דקות
'כן , אני יוצא עכשיו' שלחתי לו סיימתי את השכטה האחרונה של הסיגריה ויצאתי למועדון .. אחרי כמה דקות הגעתי ונכנסתי , באמצע המועדון הייתה זירה ענקית וכל פעם בסיבוב חדש מישהו מהמר על מי ינצח בקרב
"נתי??"
"שמעון כפרה מה קורה?"
"בסדר , מה חזרת לעניינים?" הוא שאל בשוק
"ברור" ואז משה לקח אותי איתו
"איפה היית? אתה הבא שעולה לסבב , המון מהמרים עלייך כולל אני כדאי לך לנצח!" הוא אמר
"והמנצחחח הואאאא….איגור! , ועכשיו לזירה נתנאל עמר המחסל הצעיר ביותר מול מייקל המרטששששש" המנחה קרא לנו , הורדתי את החולצה ונתתי לאיזה אחת להחזיק לי
"נתי תן את כולך!" משה אמר ונתן לי מכת עידוד כזאתי בגב , עליתי לזירה אחרי כמה שניות מיקל הזה עלה , שה' ישמור איזה ענק הוא היה כפול אני . חשבתי אני מת באותו שנייה! אבל לא הראתי שהיה בי קצת פחד , בכל זאת .. זה אני !
1…..2…..3…….גוווווווווו" כל הקהל צעק ומחא כפיים , הוא רץ אליי תפס אותי מהבטן ודפק אותי על הגדר של הזירה ונתן לי אגרופים לבטן , לא יכולתי להגיב פשוט לא הגבתי , רק שמעתי קולות עידוד בכל צד , הוא בא לתת לי אגרוף לפנים אבל הזזתי את הפנים והיד שלו פגעה בברזל בזמן הזה הסתובבתי ונתתי לו בעיטה בדיוק לעמוד שדרה והפלתי אותו על הרצפה , ירקתי לצד ויצא לי דם , הפלתי את המייקל הזה לרצפה וחנקתי אותו בצוואר עם הרגליים הפרצוף שלו היה אדום , עזבי וסובבתי אותו עם המרפק שלי באתי לו לברך
"נתנאל עמר שבהתחלה חטף מחטיף בלי רחמים , מראה למייקל איך עושים את זה!!!" המנחה צעק ברמקול וכולם שם מחאו כפיים וצרחו , כמה קיללו אותי אבל הרוב היה בעדי ..
תפסתי אותו בצוואר והדבקתי אותו לגדר , הוא נתן לי בוקס לבטן עם הרגל כולי התקפלתי לא הצלחתי לזוז , נשכבתי על הרצפה הוא בא מעליי תפס אותי כמו שאני תפסתי אותו מקודם עם הרגליים והוא חנק אותי בצוואר , לא הצלחתי לנשום אבל גם לא נכנעתי..אני לא יכנע!
הפרצוף שלי נהיה אדום לאו לאט וכבר הרגשתי שאני בלי כח , לאט לאט ניסיתי להסתובב עד שהצלחתי נתתי לו אגרוף לרגל שגרם לו לשחרר את הרגל שלו , העפתי את הרגל השנייה שלו
"ונתנאל קם על הרגליייייייייםםםםם הילד לא מוווווותר הוא נלחם עד טיפת הכח האחרונה!" המנחה צעק שוב
קמתי בקושי , נתתי לו בעיטה , בוקס , בעיטה.. בקושי הצלחתי , הוא נפל לרצפה ונתן 3 מכות על הרצפה שאומר -כניעה-
"והוווינרררררררר הוא נתנאללללללללללל" המנחה צעק ובא והרים לי את היד , החזקתי את הבטן שלי בכאב והתעלפתי .
מנקודת המבט של נופר –
לאן הוא נעלם? רגע אחד ראיתי אותו רגע אחד..נעלם לי מהעייייייייין !!!!
"נופר…את מעופפת אפשר לדעת למה?!" המורה שאל אותי
"סליחה אבי , אני לא מרגישה כל כך טוב" אמרתי בלחש
"את רוצה לצאת לאחות?" הוא שאל ולפני שעניתי , ליאור קפץ מהמקום שלו שהטלפון שלו ביד
"אסףףףףףףף עומר , קומוו נתנאל בבית חולייייים" הוא אמר בלחץ כל הכיתה הסתכלה עלייהם הם קמו כל כך מהר שהכיסא והשולחן עף על הרצפה ,
כל הכיתה הייתה בשוק והתחילה לשאול שאלות , ואני רק צפיתי מהצד
"ליאור אסף ועומר , או שתשבו או שתלכו למנהל , אתם מפריעים למהלך השיעור" אבי אמר
"אתה אומר לי לשבת ? כשחבר שלי בבית חולים? לך לך יחמור" ליאור אמר ויצא מהר מהכיתה אחרייו אסף ועומר ,
"חוליגנים.." שמעתי את אבי לוחש
מעניין מה קרה לו ..
'איפה אתה?' שלחתי לנאור
'בדרך לבית חולים .. למה?' הוא שלח לי אחרי כמה שניות
'מה למה?' שאלתי למרות שידעתי
'סתם נתנאל מהכיתה שלך נכנס לפה היום , הולכים לבקר..'
'אה..מה קרה לו?' שאלתי
'המכרה' הוא אמר , מע?
'לבריאות..' שלחתי
'לא זה הימורים על קרבות של מכות , הוא היה בקרב' הוא שלח לי
'שירגיש טוב' שלחתי לו , הוא לא החזיר הודעה .. מה הוא איבד בהימורים ? וממתי הוא בכלל בזה?? טוב מאיפה לי , זה לא כאילו אנחנו איזה משהו , אבל הרגשתי צורך רציני ללכת לראות אותו , אבל אני לא יכולה ללכת בגלל החברים שלו
מה אני יעשה? חשבתי וחשבתי כמה דקות , מצאתי .
אני יילך אליו בלילה , כשכל החברים שלו כבר יילכו .. אני יבדוק מנאור מתי הם הולכים ואני יילך אלייו . אני חייבת לבקר אותו סתם בשביל לראות אם הוא בסדר .. גם אם רוב הסיכויים הוא יעיף אותי , העיקר שאני יידע .