והם חיו באושר ועושר. בנפרד.
הם התנשקו בסוף. ולא רק הם. גם כל החברים שלהם מצאו מישהו להיות איתו. מישהו לנשק, לאהוב, לחבק.
הייתם חושב שזה מתוק. רומנטי, אולי אפילו קצת פתטי. הסוף הטוב הגיע. הכל חוזר על מקומו בשלום והגיבור וכל חבריו החנונים מוצאים בני\ות זוג. וכמובן, האיש הרע נשאר מאחור, מסכן, בודד לאחר שקיבל את עונשו עבור הייותו אדם רע.
אתם מאמינים בזה?
למה?
הסוף הטוב תמיד נגמר בנשיקה. כמעט בכל סרט! למה הסוף הטוב הוא אהבה וזוגיות?! כאילו שאני לא יכולה לחיות באושר ועושר לנצח עם עצמי? למה אני צריכה מישהו שיאהב אותי כדי להרגיש שהסיפור שלי גמור?
אל תאמינו לקלישאות שמספרים לכם. אתם לא צריכים מישהו להיות איתו כדי להרגיש שלמים!
כמובן שזה כיף, להרגיש נאהב, לאהוב, לתת מעצמך לזוגיות שמתפתחת וגדלה לאט לאט, תומכת אחד בשניה בזמנים קשים וטובים. אבל אל תתנו לזה להטעות אתכם. אתם לא זקוקים לאהבה כדי להגיע לסוף הטוב. אהבה היא לא העמוד התומך שלכם. היא לא האור בקצה המנהרה.
זה נחמד לפעמים להישען על אהבה, אבל מה יקרה כשהיא תלך? תתפרקו? תשאפו לאהבה נוספת כדי להישען ולהיתמך בה? אם עניתם כן, אז צר לי לפגוע, אבל זה פשוט טיפשי.
אדם צריך להציב לעצמו מטרות אחרות מאהבה. החברה כל כך מאמינה בדרך שהיא סיגלה לעצמה. הנטיב המעוות הזה שכולנו גדלנו עליו. 12 שנות לימוד, שירות צבאי\לאומי, לימודים, חתונה, ילדים, מזדקנים ביחד ומארחים את הנכדים.
המסלול הזה שכולם כל כך דבקים בו, כולם כל כך חוששים לסטות ממנו.
כמובן ששיא המסלול הוא החתונה. להכניס אדם זר לחייך ולבחור בו כשותף להזדקנות.
הייתי בזוגיות בעבר. לא להרבה זמן, הבנתי שזה פשוט לא בשבילי. אני לא יודעת אם זה זמני, אבל כרגע אני ממש לא במקום שאני צריכה שגבר שיראה אליי אהבה כדי שאני ארגיש טוב יותר עם עצמי.
זה כואב לי כשאנשים אומרים אני רוצה מישהו, מישהו להיות איתו, שיחבק אותי בלילה, שיגיד לי שהכל יהיה בסדר..
בן אדם! קום על הרגליים שלך!! אתה לא צריך אף אחד שיגיד לך שאתה שווה משהו! תגיד את זה לעצמך בבוקר ואתה מסודר!
החברה שבה אנו חיים גרמה לנו להאמין שאנחנו זקוקים לנפש תאומה כדי להרגיש שלמים. מישהו שאיתו נוכל לחלוק את החיים שלנו. להקים בית, לגדל ילדים.
עם המודרניות של היום אני לא מבינה איך אנשים עוד לא הבינו. אפשר להקים בית בלי בן\בת זוג. אפשר אפילו להביא ילדים!
הכרתי מישהו שנפגע כשאמרתי לו שאני לא זקוקה לו כדי לדעת מה אני שווה. הוא נפגע. היה בטוח שאני לא אוהבת אותו יותר. לא הבין למה לחברה שלו יש ביטחון ואהבה עצמית כל כך גבוהה עד כדי שהיא לא זקוקה לו שיגיד לה שהיא מדהימה.
הכרתי מישהו שהרגיש מאויים על ידי האקס שלי. האקס שבגד בי. היה בטוח שאני אחזור אליו מאחורי גבו. למישהו שפגע בי כל כך הרבה.
הכרתי מישהו שאהב לעשות את הדברים בדרך שלו. אהב ללכת לחברים שלו, למשפחה שלו, לעשות את הדברים שהוא אוהב. תמיד הוא היה מתלונן שאני לא יוזמת יותר דברים. כשניסיתי, הוא התלונן שאלו דברים שהוא לא נהנה מהם. נשארתי תלויה.
מה שאני באה להגיד בסיפורים האלו, זה שיצאתי עם לא מעט גברים. ניסיתי את מזלי. בדקתי, חקרתי. אבל עוד לא מצאתי מישהו שלא הטריף אותי. אם בצורה שבה הוא היה מתעצבן כשאני לא מתקשרת אליו כל יום, או אם זה בגלל שאני לא רוצה לישון איתו הלילה. או אפילו אם ביקשתי יום אחד חופשי, שלא נצא, זמן שאני צריכה לעצמי.
אולי זו רק אני, אבל אותי זוגיות כבלה מאז ומתמיד. הרגשתי בכלא. לא תמיד הייתי עם אנשים כאלו, אבל זה המסלול שלפיו הולכת זוגיות.
תחשבו על זה. תגידו לבן זוג שלכם שאתם רוצים לנסוע לטיול. לבד. להיות עם עצמכם כמה ימים. שהייתם שמחים אם היו מניחים לכם לתקופה הזו. תראו איך הם יגיבו. תחשבו איך אתם תגיבו.
הצורך הזה שלא אנשים להיות בזוגיות הוא אבסורדי בעיניי.
יכול להיות שאני סתם עוד ממורמרת. אבל דבר אחד אני יודעת. אני לא זקוקה לאהבה. אף אחד לא זקוק לה. אנשים רוצים אותה. אבל לא זקוקים לה.
תגובות (1)
אנשים רוצים אותה. אבל לא זקוקים לה.
………………………………………… .
אני נפגעתי הרבה מכל העניין של אהבה
שהגעתי למצב שהלבד נתן לי שלווה
אהבה זה דבר כואב וקשה ויש כאלה משתמשים בה כדי להכאיב
או שיש בנות שהגישה שלהם זה כמו מה יש לך להציע לי ואחרי זה נחשוב הם אתה שווה משהו בזמן שאני סך הכל חפשתי מישהי חמודה לעצמי הם חפשו מה יש לי להציע להם
כסף בית רכב וכו והם יש לך את זה אז הכל סבבה אז אפשר להתחיל לדבר