וואנשוט ;) (לא על וואן דיירקשן) (זה ממש קצר!!)

דמעות נחו על עיני, היא הלכה, לנצח!
נפלתי על ברכי, לא היה לי אכפת שאני נמצא באמצע שדה התעופה, היא חזרה לישראל.
עיבדתי אותה!
ניגבתי את הדמעות וקמתי על רגלי, חושב מה לעשות עכשיו, החברות שלה עדיין כאן.
מה הרס אותה ככה?! אני לא באמת אהבתי את לילי!
אבל, היא גם לא הראתה שהיא אוהבת אותי, הלכתי את כל הדרך הביתה ברגל,
החברים שלי והחברות שלה, שאלה גם בנות הזוג שלהם, ישבו בסלון.
"מה קורה ברדר?" שאל אותי פרד, "נו, איך הלך?" לחץ ביל, "היא כבר עלתה לטיסה, איחרתי אותה."
אמרתי כשראשי למטה, אבל בכל זאת יכולתי לראות את כולם מחייכים ומנסים שלא לצחוק.
עליתי לחדר שלי ונעלתי את הדלת, מישהו, או יותר נכון, מישהי, ישבה לא על המיטה, הרמתי את מבטי וראיתי את זואי, חיוך ענק התפרס על פני.
"היי." אמרה קמה ונעמדה מולי,
הלב שלי עשה סלטה באוויר! היא לא חזרה לישראל! היא נשארה כאן!
היא הקרבה עלי, ונישקתי אותה, נישקה ארוכה ומתוקה.