ושוב חוזר אני אלייך חלש אני מולך פרק 23

נקודת מבט נוי:

נכנסתי למטבח וראיתי את אבא שוכב על הרצפה התקרבתי אליו
"אבא" קראתי לו
"נו אבא קום" אמרתי אבל הוא לא זז
"אושר שקד" קראתי להם
"מה? " צעקו ביחד ובאו
"מה קרה לו? " שאל שקד ועמד מעליו
"לא יודעת" אמרתי לחוצה
"קרא לאמבולנס" אמרתי לאושר
"יש לו דופק?" שאל שקד
"לא יודעת " אמרתי ושמתי חוששת על צווארו את שתי אצבעותיי וחיפשתי אחרי דופק
"יש לו אבל ממש חלש" אמרתי רועדת
"התקשרתי אליהם חמש דקות והם פה…" אמר אושר
"אז מה עושים בינתיים? " שאלתי
"מחכים" מלמל שקד. חיכינו שתי דקות והאמבולנס הגיע שמו את אבא על אלונקה והם נסעו איתו לבית החולים ושקד אושר ואני אחריהם באוטו של אבא
"אל תדאגי נוי הכל יהיה בסדר" אמר שקד והניח את ידו על רגלי בזמן שהוא נוהג
"אני יודעת אני לא דואגת" אמרתי ספק מנסה לשכנע את שקד ספק מנסה לשכנע אותי
"הכל יהיה טוב נכון אושר?" שאלתי אותו
"אינשאללה" אמר ושם יד על כתפי
"מישהו צריך להודיע לדניאל" אמרתי ושקד חנה בדיוק בבית החולים
"אל תדאגי עכשיו אני יודיע לו" אמר שקד ונכנסנו לטיפול נמרץ הולכים אחרי הרופאים שמובילים את אבא לחדר ניתוח
"תשארו כאן" אמר הרופא וסגר אחריו את הדלת ואני אושר ושקד ישבנו מחוץ לחדר ניתוח
איפה אבא? " שאל דניאל שהגיע אחרי שעה
"בחדר" אמרתי והוא בא לחבק אותי
"אל תדאג הכל יהיה בסדר אני בטוחה בזה! " אמרתי מנחמת את שקד
"אני יודע שזה לא רגע בשביל בדיחות אבל אותי מעניין מי מנחם את מי פה את את דניאל או דניאל אותך? " שאל שקד ולהגיד את האמת זה העלה לי חיוך
"ברור שאני… אני הגבר פה" אמר דניאל מגחך
"כן תמשיך לחלום" אמרתי וצחקנו
"אתם משפחת פרץ?" שאל הרופא
"כן אנחנו הילדים שלו" אמרנו דניאל ואני ביחד
"הכל טוב עם מר פרץ רק אתם צריכים לשים לב שהוא שותה כמו שצריך והוא צריך לקחת כמה סוגים של תרופות" אמר הרופא
"תודה" אמרתי
"העברנו אותו לחדר מספר 218 קומה 2 אבל עכשיו הוא ישן בבקשה אל תפריעו לו " אמר הרופא והלך
"יאללה בואו הביתה" אמרתי
"מה את לא נשארת ליד אבא? " שאל דניאל
"אידיוט צריך להביא לו כל מיני שטויות כמו משחת שינים שמפו בגדים וזה.." אמרתי
"אהה לכי אני אשאר לידו למקרה שהוא יתעורר" אמר דניאל
"יאללה שקד בוא… אושר אתה גם בא? " שאלתי אותו
"לא אני פלפל" אמר אושר ובא איתנו
"מצחיק אושר מצחיק" אמרתי בציניות וחייכתי
"את רואה זה כן מצחיק אותך חייכת" אמר אושר ונסענו אליי הביתה
"שתוק לך הביתה פשוט לך" אמרתי לו ויצאנו מהמכונית
"את אומרת לי ללכת בגלל שאני צודקת" אמר אושר
"יא ווראדי ממתי נהיית כל כך מעצבן? " שאלתי אותו עצבנית
"גם אני אוהב אותך עצבן אם את צריכה משהו תקשרי אליי" אמר אושר והתקרב לחבק אותי
"אל תיגע בי" אמרתי והתחבאתי מאחוריי שקד
"טוב לא רוצה לא צריך ביי" אמר והסתובב
"סתתםם" אמרתי לו וחיבקתי אותו
"טוב ביי" אמר והלך ואני ושקד נכנסנו לבית עלינו לחדר של אבא לקחנו תיק ושמנו בו בגדים ליומיים משחת שיניים ומברשת שיניים מגבת דואדורנט בושם ומסרק קטן.
"שכחנו משהו?" שאלתי את שקד
"קונדומים" אמר שקד וקרץ לי
"איו לאאאא!" אמרתי וצחקתי
"מי אמר שלו הקונדומים ולא לנו" אמר שקד וקרץ לי
"אההה אם זה לנו שים חבילה שלמה" אמרתי בציניות
"רק חבילה פחחח לפחות שמונה אם לא יותר" אמר שקד
"שתוק וצא" אמרתי והצבעתי על הדלת
"לא רוצה למה מה תעשי לי" שאל ועמד מולי
"מה שבא לי" אמרתי והתקרבתי אליו
"כן? " שאל שקד והרים גבה
"כן! למה מה תעשה לי? " שאלתי אותו
"אולי תשתקי כבר" מלמל שקד ונישק אותי
"ואם לא בא לי" מלמלתי בין נשיקה לנשיקה
"את לא יודעת מה אני אעשה לך" אמר שקד ונישק אותי
"רק אל תאנוס אותי" אמרתי בציניות
"נע את תבקשי ממני לאנוס אותך" אמר שקד
"אם אני אבקש זה לא יהיה אונס" אמרתי ושמתי על כתפי את התיק עם הדברים של אבא
"בידיוק" אמר שקד
"טוב יאללה בוא בחזרה לבית חולים" אמרתי לו ונסענו בחזרה לבית חולים
"את קנית כבר דברים לטיול בעוד יומיים? " שאל שקד
"לא יואו שחכתי מזה לגמרי" אמרתי ועלינו לחדר של אבא
"לא נורא נקנה מחר " אמר שקד
"אבל יש בית ספר" אמרתי
"לא נורא לא נלך" אמר שקד
"טוב נראה " אמרתי והגענו לחדר של אבא
"למה אתה בחוץ? " שאלתי את דניאל
"סתם עושים לאבא בדיקות" אמר דניאל
"מה למה? " שאלתי אותו והנחתי את התיק על הרצפה
"סתם בדיקות שיגרתיות ככה אמר הרופא" אמר דניאל
"אהה טוב סבבה" אמרתי
"מישהו רוצה קפה מים קולה משו מהקפיטריה למטה? " שאל שקד
"לא" ענינו שקד ואני ביחד
"טוב ביי" אמר דניאל והלך
"אני הולך שניה לשירותים וכבר חוזר" אמר שקד ונישק אותי והלך
חיכיתי שהרופא יצא וסוף סוף אני אראה את אבא אחרי שתי דקות הרופא יצא ונכנסתי לאבא
"איך אתה מרגיש? " שאלתי את אבא והנחתי את התיק על הרצפה
"הרבה יותר טוב" אמר
"מתי יגיעו התוצאות של הבדיקות? " שאלתי
"היום בערב " אמר
"נו היכרת פה מישהי? " אמרתי וקרצתי לו
"כן בטח לפחות שלוש בנות" אמר בציניות
"מה חייב להיות פה לפחות מישהי אחת מעניינת" אמרתי
"לא נוי לא הכרתי כאן מישהי" אמר ופיהק
"חבל הפסד שלך… אתה רוצה לישון? " שאלתי אותו
"לא זה בסדר " אמר והעניים שלו התחילו להעצם
"לילה טוב אבא " אמרתי לו והוא נרדם ישבתי על הספה שיחקתי קצת בפלאפון ונרדמתי