זאבה שחורה פרק 2

אחרי ההודעה ששמענו אני ושרה בכריזה בכל רחבי בית הספר שרה שאלה בקול מוטרד ואמרה ״אוליי כדי שנתחיל לרוץ?״ ״את צודקת״ אמרתי לה בקול מהסס וכאשר התחלנו לרוץ ישר נדפקתי עוד פעם בניק והוא אמר לי בקול מצחקק ושמח ״פעם שלישית גלידה ״ ציחקקתי לי ואז חזרה שרה אחרי כדי לקחת אותי ואמרה בקול דיי כועס״ נו בואי כבר״ ״כן צודקת״ אמרתי לה כאשר התחלנו לרוץ פעם נוספת. אמרה שרה בקול מתנשף ״אני יודעת שאנחנו לא ספורטאיות גדולות אבל בואי נרוץ כאילו אין מחר!״ ״צודקת״ השבתי לה .
כאשר הגענו לדלתו של המנהל נקשתי על דלתו ניכנסו פנימה ואמרתי ״רצית ליראות אותנו המנהל?״ ״כן״ בקול נוקשה וישר הבנתי שהוא אחד מהמנהלים המפחידים הללו כאשר נכנסו לחדרו ראיתי אותו מיסתכל על השטחים הגדולים והנרחבים של בית הספר, כשה הוא הסתובב ראיתי אתו בשלמות לא גבוהה במיוחד בינוני עם משקפיים שער אפור ותלבושת. ״אני מניח שאתן עדיין לא יודעות למה קראתי לכן?״ הוא אמר בקול נמוך ושלב אך קצת דאגני .
אני ושרה הסתכלנו אחת על השנייה והינהנו בסרוב ״אובכן בואו שבו״ כאשר התיישבנו שרה החזיקה את ידי כל כך חזק עד שנעשתה לכחולה אבל לא זה מה שהדאיג אותי אלא העניים האימתניות של המנהל ״טוב מכיוון שאתן חדשות בבית הספר ביתי תעשה לכן סיור ואז אתן באופן רישמי תתחילו ללמוד בתיכון ג׳יימס מון!״ אמר בקול נרגש והוסיף כמה וכמה פרטים בזמן שחיכינו לביתו של המנהל
הקשבתי רק לכמה למשל: ״הסבא שלו ג׳יימס הקים את בית הספר ואני ממשיך את המורשת של סבי כי כודם הסבא אז האבא שלי ועכשיו אני מנהל את בית הספר שמו של המנהל הוא טוני,ויש בשם של בית הספר מון בגלל שהלבנה האחרונה של בית הספר נבנת בלילה כשה היה ירח ואז הגואלת שלנו הגיעה ביתו של המנהל היא הייתה בלונדינית גובהה היה בינוני ותלבושת בית הספר הייתה ניראת אליה בול ואז היא אמרה בקול רך ועדין״היי שמי שוגר (סוכר באנגלית)״ אני עדיין לא מבינה איך יצאה ממפלצת אימתנית כזו בובה קטנה כאשר יצאנו מחדרו של המנהל התחלתי לחשוב על ניק ונירא שעברו רק כ-5 דקות אך הסתבר לי שעברו שעתיים ואז שוגר באה ואמרה ״האם יש שאלות למישהי?״ ואז אני צעדתי צעד קדימה ושאלתי ״למה רק אנחנו בסיור ומה עם האחרים יש הרבה תלמידים חדשים השנה אז למה רק אנחנו?!״ שאלתי בקול חשדני אבל לא קיבלתי תשובה מה שרק היא עשתה זה גיחוך קטן והמשיכה לדרכה ואז נשמע הצלצול משמע הגיעה הזמן הביתה בידיוק כאשר יצאתי שמעתי קול של אותו הנער שאני שומעת בלילות הסתובבתי לאחור וראיתי את ניק הוא רץ עליי ואמר ״תישמעי מידנייט אני מאוד מצטער על ההתחלה הלא נעימה שהייתה לנו אוליי אפשר לפתוח דף חדש ואני אסביר לך הכל מחר ואז כבר הגתי לבייתי ואמרתי ״טוב כאן אני גרה״ והוא השיב לי ״איזה בית יפה… טוב נתראה מחר ביי״ הוא אמר ומשך אותי לחיקו חיבק אותי בחוזקה ונתן לי נשיקה על הלכי ואז התחיל לרוץ בהמשך הרחוב ואמר פעם נוספת״ אני אסביר לך הכל מחר ביי!״ ״ביי״ השבתי לו בקול מתרגש נכנסתי הבייתה ו….

ההמשך יבוא